פתע ופתאום

המילים פתע ופתאום זהות במשמען ודומות מאוד בצורתן, וככל הנראה התגלגלו ממקור אחד. שתי המילים מוכרות כבר מן התנ"ך, ולפעמים הן אף באות בו יחד, למשל: "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם" (במדבר ו, ט), "אֲשֶׁר פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָהּ" (ישעיהו ל, יג).

האם יש קשר בין פתע לפתאום? נראה שכן.

יש קרבה בין העיצורים הגרוניים א ו־ע בשל מקום החיתוך הקרוב שלהם (הגרון והלוע), ולאור זאת מוכרים גם חילופים אחרים כמו גָּמָא וגָמַע (כבר במקרא), אִכּוּל ועִכּוּל (בלשון חז"ל). נהוג לשער שהמילה פֶּתַע היא המקורית, ו־פִּתְאֹם באה בעקבותיה כתוצאה מהתערערות העיצור ע.[1]

הסיומת של המילה פתאום היא הסיומת הקדומה ־וֹם או ־ָם המציינת כמה תוארי פועל, ובהם שלשוֹם (מן שלוש), ריקָם (מן ריק) ויומָם (מן יום).

_______________________

[1] בעבר היה מי שסבר שלמילים פתע ופתאום יש מקבילות באכדית: ina pitti, ina pittimma (ראו למשל בהערות לערך 'פתאום' במילון בן־יהודה), והיו אף ששיערו שתואר הפועל 'פתאום' נשאל מן האכדית (שבה העיצור ע נתערער לחלוטין ופסק מלשמש), ואולם הצעה זו מעוררת קשיים: אילו הייתה המילה שאולה ישירות מן האכדית, סביר שלא היה נשאר זכר גם לעיצור א (מאחר שגם עיצור זה התערער באכדית). זאת ועוד, כיום נוטים לבאר את המקבילה האכדית במובן 'לפי, בהתאם ל־' (ולא במובן 'לפתע').