יהודה רצהבי
תרע"ו–תשס"ט, 1916–2009
- נבחר לחבר־יועץ בשנת תשכ"ז
- נבחר לחבר בשנת תשל"א
- היה חבר הוועדה לזואולוגיה
יהודה רצהבי נולד בתימן. הוא עלה לארץ בשנת תרפ"ד ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים מקרא, ספרות עברית, לשון עברית, לשון וספרות ערבית. היה פרופסור במחלקות לספרות עם ישראל וספרות ערבית באוניברסיטת בר־אילן וחבר חברת "מקיצי נרדמים".
הוא עסק במחקר ספרות ימי הביניים הערבית והיהודית, תפסיר רב סעדיה, פיוט ושירה, הלשון העברית ותרבות תימן היהודית והערבית (היסטוריה, ספרות, לשון ופולקלור).
לפרופ' רצהבי הוענק פרס ישראל בחקר לשונות היהודים לשנת תשנ"ו. הוא קיבל פרסים על תרומתו לחקר היצירה הרוחנית של יהדות תימן וקהילות אחרות: פרס ביאליק (פעמיים), פרס בן־צבי, פרס חולון, פרס ירושלים ופרס הרב קוק.
רצהבי חיבר וההדיר שלושים ספרים ופרסם למעלה מאלף מאמרים בכתבי עת, בביטאונים מדעיים ובמדורי ספרות של עיתונים יומיים בארץ.
מפרסומיו
- "ספר המוסר": מחברות ר' זכריה
- אלצ'אהרי, ירושלים תשכ"ה
- "מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן", לשוננו לעם יט, ט–י (תשכ"ח), עמ' 241–247
- אוצר לשון הקדש שלבני תימן, תל אביב תשל"ח
- במעגלות תימן, תל אביב תשמ"ח
- שירת תימן העברית, תל אביב תשמ"ט
- חקר יהדות תימן (ביבליוגרפיה), ירושלים תשמ"ט, תשנ"ח
- פירושי רב סעדיה גאון לספר שמות, ירושלים תשנ"ח
- תפסיר ישעיה לרב סעדיה, קריית אונו תשנ"ה
- מגנזי שירת הקדם, ירושלים תשנ"א
- תורתן שלבני תימן, קריית אונו תשנ"ה
