עזרא פליישר
תרפ”ח–תשס”ו, 1928–2006
- נבחר לחבר־יועץ בז’ בתמוז תשכ”ח
- פרש מן האקדמיה בי”א בסיוון תשמ”ב
עזרא פליישר נולד בטימישווארה שבטרנסילבניה לאביו יהודה ליב פליישר, חוקר מובהק של חייו ויצירותיו של ר’ אברהם אבן עזרא. לאחר מלחמת העולם השנייה היה פעיל בתנועת הנוער הציונית ‘בני עקיבא’ ברומניה, ובשל פעילות זו נאסר בידי השלטון הקומוניסטי.
בימי מאסרו חיבר כמה ספרי שירה, ולאחר שחרורו שחזר אותם מן הזיכרון. הצליח להעביר לארץ את הפואמה שלו ‘משא גוג’, והיא נדפסה בשם העט י. גולה, וזיכתה אותו בפרס ישראל לספרות יפה לשנת תשי”ט (1959). בשנת תש”ך (1960) עלה לארץ, עזב את לימודי המשפטים שהחל בהם ברומניה, והתמחה בספרות עברית. בשנת תשכ”ח (1968) קיבל תואר דוקטור באוניברסיטה העברית.
פרופ’ פליישר שימש שנים רבות מרצה לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. משנת תשכ”ז ניהל את המפעל לחקר פיוטי הגניזה שעל יד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא עמד בראש האיגוד העולמי למדעי היהדות.
פליישר היה חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל ופרס רוטשילד למדעי היהדות.
תחומי מחקרו של פליישר: הפיוט העברי לדורותיו, שירת החול בימי הביניים ותפילות ישראל. בנושאים אלו הוא פרסם החל בשנת תשכ”ה כמה ספרים ויותר ממאתיים מאמרים.
בספריו: שירת הקודש העברית בימי הביניים (תשס”ח), היוצרות בהתהוותם והתפתחותם (תשמ”ד), תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה (תשמ”ח), משלי סעיד בן באבשאד (תש”ן), יהודה הלוי ובני זמנו (עם משה גיל, תשס”א). כן ערך את ספריו של ח’ שירמן תולדות השירה העברית בספרד המוסלמית (תשנ”ו) ותולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת (תשנ”ז) והוסיף להם אלפי הערות.
לאחר עלייתו ארצה פרסם פליישר שני קובצי שירים: משלים (חתום: בר־אבא, תשי”ז), בהחלק לילה (שירי־כלא, חתום: אלמוני, תשכ”א). הוא אף פרסם כמה תרגומים, בהם הפואמה ‘עיר הסתרים’ לא’ סוצקבר (תשכ”ד).
