נחום סלושץ
תרל"ג–תשכ"ז, 1872–1966
- נבחר לחבר־כבוד בי"ט בכסלו תשי"ד
- חבר ועד הלשון משנת תר"ף
נחום סלושץ נולד בסמורגון שבליטא וגדל באודסה. בשנים 1891 ו־1896 ביקר בארץ מטעם הוועד האודסאי. השתתף באגודה הראשונה לדיבור עברי "שפה ברורה" באודסה, והיה פעיל בתנועה הציונית. למד ספרות קלסית וצרפתית בז'נווה ואחר כך בסורבון בפריס, לימד בסורבון במחלקה לשפה ולספרות עברית. בשנת 1919 עלה לארץ. הוא ניהל חפירות ארכאולוגיות והיה ממחדשי "החברה לחקירת ארץ ישראל", ומעורכי הקבצים הראשונים שלה.
במחקרו עסק בתחומים מגוונים: הספרות העברית והשירה העברית בעת החדשה, ארכאולוגיה, ההיסטוריה של יהדות צפון אפריקה, האנוסים בספרד. הוא אף פרסם יומני מסע.
סלושץ פרסם תרגומים לעברית מן הספרות הצרפתית והאיטלקית.
מפרסומיו
- Renaissance de la littérature hébraïque, 1743-1885″ ("תחיית הספרות העברית, 1885-1743"), פריס 1902
- אוצר הכתובות הפניקיות, תל אביב תש"ב
- החפירות בחמת של טבריה, ירושלים תרפ"א
- נפוצות ישראל באפריקה הצפונית, ירושלים תש"ו
- מסע במצרים, ורשה תרס"ז
- באיי הים, ניו־יורק תרע"ט
