אפרים חזן

  • נבחר לחבר־יועץ בשנת תשמ"ד
  • נבחר לחבר בשנת תשנ"ח
  • חבר ועדת המינוח המרכזית, הוועדה למילים בשימוש כללי ויו"ר ועדת הביקורת

אפרים חזן נולד בו' באלול תש"ג (1943) בג'רבה שבטוניסיה. הוא עלה לארץ בשנת תשי"ב, למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית ולשון עברית וסיים את עבודת הדוקטור על "יסודי השיר בשירת הקודש לרבי יהודה הלוי" בשנת תשל"ח.

בשנים תש"ם–תשמ"ו שימש מרצה לספרות וללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנים תשמ"ג–תשמ"ו עמד בראש 'משגב ירושלים', המכון לחקר יהדות ספרד והמזרח.

אפרים חזן הוא פרופסור אמריטוס במחלקות ללשון העברית ולספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן. במהלך שנות הוראתו באוניברסיטה שימש ראש המחלקה לספרות עם ישראל (תשמ"ח–תשנ"ב, תשס"ז–תשע"א), וכיהן כדקן הסטודנטים (בשנים תשס"ב–תשס"ז).

בשנת תשע"ו הוענק לו עיטור 'יקיר ירושלים' בתחום המחקר והאקדמיה, ובשנת תש"ף זכה בפרס למפעל חיים לחקר קהילות ישראל ע"ש הנשיא בן־צבי.

תחום עיסוקו המדעי: השירה והפיוט העבריים בדגש על השירה העברית בצפון אפריקה.

פרופ' חזן פרסם קרוב לעשרים ספרים וכמאתיים מאמרים מדעיים.

מפרסומיו

  • שירי פרג'י שוואט, מהדורה מדעית בצירוף מבוא וביאורים, ירושלים תשל"ו
  • תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר' יהודה הלוי, ירושלים תשמ"ו
  • פיוטי רבי משה בוג'נאח איש טריפולי, מהדורה מדעית בצירוף מבוא וביאורים, ירושלים תשמ"ט
  • השירה העברית בצפון אפריקה, ירושלים תשנ"ה
  • תהלה לדוד: קובץ שירתו של רבי דוד בן חסין זצ"ל, פייטנה של יהדות מרוקו, מהדורה מדעית בצירוף מבואות, הערות וביאורים, לוד תשנ"ט (עם דוד אליהו [אנדרה] אלבאז)
  • לשון השירה העברית בספרד, תל אביב תשס"ג
  • השירה העברית באלג'יריה, הוצאת אורות יהדות המגרב, לוד תשס"ט
  • מי כמוך – פיוטים על נס והצלה מקומיים בקהילות צפון אפריקה, באר שבע תשע"ג (עם רחל  משיח)
  • דרושה, פקודה, שקולה – דיוקן ארץ ישראל בפיוטיה, ירושלים תשע"ה (עם ישראל רוזנסון)
  • חֵן וְנוֹף יוֹפִי – שירת מנדיל בן אברהם אבי זמרה, מוהדר על פי כתבי יד ודפוסים  ובצירוף מבוא וביאורים, ירושלים תשפ"ב

רשימות באתר האקדמיה