בְּעֶטְיוֹ

פירוש הביטוי: 'בגללו', 'באשמתו'.
דוגמה: הטיסות עוכבו בשלוש שעות בעטייה של תקלה במערכת המחשוב.

ביסוד הביטוי "בעטיו" עומדת המילה הארמית עֵטָא המקבילה למילה העברית עֵצָה. ה־צ שבמילה העברית וה־ט שבמילה הארמית התפתחו מהגה קדום אחד (הגה שנשתמר בערבית: ﻅ), והן מתחלפות בצמדים נוספים: קיץ וקיט, צבי וטבי, צהרים וטיהרא ועוד.

בתלמוד הבבלי נאמר: "ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן: בנימין בן יעקב ועמרם אבי משה וישי אבי דוד וכלאב בן דוד" (בבא בתרא יז ע"א; שבת נה ע"ב). וכך פירש זאת רש"י: "לא היו ראויין למות, אלא שנגזרה גזירת מיתה על כל תולדותיו של אדם הראשון בעצתו של נחש" – כלומר: ארבעה אלו מתו אף שלא חטאו, כי בעקבות חטא אדם הראשון (שמקורו בעצת הנחש לחוה) נגזר על האנושות כולה להיות בת מוות.

במרוצת הזמן נתפס הצירוף "בעטיו של" כמילת סיבה, ובייחוד כמילת סיבה שלילית בגלל ההקשר בתלמוד.