יהודה גור (גרזובסקי)
כ"ח באדר א' תרכ"ב – ב' בשבט תש"י (1862–1950)
- חבר ועד הלשון מתרע"ט (1919)
- חבר הוועדה לתקנת הלשון והוועדות למונחי כלכלה, למונחי חקלאות ולמונחי מכונית
י' גור נולד בפוהוסט שבמינסק. למד בישיבות סלוצק וולוז'ין ואחר כך עבר לווילנה, שם נמשך אחר ההשכלה ועסק בפעילות לאומית־ציונית.
גור עלה ארצה ב־1887 לאחר שחרורו מהצבא הרוסי. בשנותיו הראשונות עבד כפועל וסבל מקשיים כלכליים. מ־1989 החל ללמד, תחילה במושבה מזכרת בתיה ובהמשך ביפו, במקווה ישראל ובזיכרון יעקב במשך חמש עשרה שנים – בשיטת עברית בעברית. בד בבד שימש מזכיר כללי של הנהלת בני משה (1896–1900). ב־1906 עבר לעבוד בבנק אפ"ק בבירות ואחר כך ביפו (1911–1929), וסייע ברכישת אדמות הן בתל אביב הן בחיפה. משנת 1929 הקדיש את כל זמנו לעריכת מילוניו.
גור חיבר ספרי לימוד, כמו "הפרוזדור", "המחשב" ו"בית הספר", פרסם כתבות ומאמרים בכתבי עת ובעיתונים בארץ ובחוץ לארץ, ותרגם סיפורים ומאמרים מדעיים מלועזית וערך כתבים שונים ובהם את עיתון הילדים "עולם קטֹן". גור נודע כמילונאי וחיבר כ־20 מילונים עבריים ודו־לשוניים.
מפרסומיו: בית ספר עברי (1895); השיטה הטבעית בלימוד שפתנו (1896); דברי הימים לבני ישראל (1919); ילקוט אגדות (1924); לכסיקון למילים זרות (1939). ממילוניו: מילון של כיס (בהשתתפות י' קלוזנר, יצא במהדורות רבות מתרס"א ואילך), המלון העברי (עם ד' ילין, תרע"ט); המלון העברי (עם ד' ילין, תרפ"ז), מילון לשפה העברית (תרצ"ה–תרצ"ז), מלון עברי (תש"ו).
רשומות באתר האקדמיה
- מחיי הלשון – יהודה גור מאת נתן אפרתי, אקדם 19, עמ' 3