חג שמח ומועדים לשמחה
הברכה "חג שמח" שגורה על לשוננו בתקופת החגים, אך לא תמיד היא הייתה חלק ממסורת החגים היהודיים. ואכן מקומה נפקד מן הרשימה בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928), ותחתיה אנו מוצאים שתי ברכות אחרות למועדים: "מועדים לשמחה" ו"תזכו לשנים רבות". מקורן של ברכות אלו במסורות העדות: הברכה "מועדים לשמחה" נהוגה בשלושת הרגלים בעדות רבות – אשכנזים וספרדים גם יחד. מקורה בתפילת העמידה ובקידוש של הרגלים: "וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון…". על פי זה גם נהוג בחלק מן העדות להשיב על ברכת "מועדים לשמחה" במילים "חגים וזמנים לששון". ממסורות העדות מוכרות גם ברכות קרובות, ובהן "מועדים לשלום", "מועד טוב", "מועדים טובים" (הצירוף 'מועדים טובים' נזכר בזכריה ח, יט).
הברכה "תזכו לשנים רבות" נהוגה בעדות המזרח ואצל התימנים. יש האומרים אותה בעיקר בימים הנוראים, ויש האומרים אותה בשלושת הרגלים. בעדות המזרח מקובל גם הנוסח "תזכו לשנים רבות ונעימות" והמענה הוא "תזכו ותחיו ותאריכו ימים". התימנים מאחלים "תזכו לשנים רבות ומועדים טובים" ומשיבים "בחייך ובימיך הטובים".
ומניין הברכה "חג שמח"? ברכה זו נוצרה בעת החדשה, כנראה בהשפעת היידיש "פרעהליכן יום־טוב" (בדומה לגרמנית "Frohes Fest"). מספרי ייעוץ הלשון אנו למדים כי השימוש בברכה היה שנוי במחלוקת: היו שהתנגדו לו, והיו שיצאו להגנתו על סמך דברי חז"ל "מפני מה מועדים שבבבל שמחים" (בבלי שבת קמה ע"ב) ועל סמך הכתוב "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד).
מעניין שהברכה המחודשת "חג שמח" כבר זכתה למסורות משלה: יש המקפידים לומר "חג שמח" רק בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות, משום שבמקורות רק הם מכונים חַג. אחרים טוענים כי הברכה יפה גם לראש השנה על פי הכתוב "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא, ד), המכוון לפי אחת הדעות לראש השנה. יש הנוהגים לאחל "חג שמח" דווקא ביום טוב שאסורה בו מלאכה, ואילו בימי חול המועד מברכים בברכה הוותיקה "מועדים לשמחה".
נסיים בנוסח ברכה מורחב במיוחד שנהג במחוז אלחוגרייה שבדרום תימן:
המברך: תוסיפו שנים רבות ומועדים טובים ששים ושמחים בחגיכם ובמועדיכם ובימיכם ובשניכם הטובים.
העונה: בחייך ובימיך הטובים.
וכאן מתוך בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס שפרסם ועד הלשון בשנת תרפ"ח (1928):
