כוכב עברי נולד – שמות עבריים לאורנוס ונפטון: אורון ורהב (תש"ע, 2009)

לציון שנת 2009 כשנת האסטרונומיה הבין־לאומית, הכריזו מרכז נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית על מיזם יחיד מסוגו: בחירת שמות עבריים לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון.

חמשת כוכבי הלכת הקרובים יותר אל השמש (לא כולל ארץ) מוכרים עוד משחר האנושות. ניתנו להם שמות של אלים מן המיתולוגיה היוונית־רומית: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר, סטורן. גם העברים הקדמונים נתנו להם שמות, ואלו הם לפי הסדר: כוכב (או כוכב חמה), נוגה, מאדים, צדק, שבתאי. כוכבי הלכת אורנוס ונפטון נצפו בפעם הראשונה רק לאחר המצאת הטלסקופ, ולא זכו עד כה לשמות עבריים.

במיזם "כוכב עברי נולד" נקרא ציבור דוברי העברית לעשות היסטוריה אסטרונומית־לשונית: לתת שמות עבריים לשני כוכבי הלכת. הציבור נענה לקריאה והתקבלו מאות הצעות לשמות עבריים. הצעות אלו הועברו לחֶבֶר שיפוט בהשתתפות אסטרופיזיקאים בכירים ונציגי האקדמיה ללשון העברית. ארבעה שמות עלו לבסוף אל שלב הגמר והועמדו להצבעה:

אלפי אנשים השתתפו בהצבעה האלקטרונית ובחרו בין החלופות.

תוצאות ההצבעה:

	אין העדפה	השם הזוכה	השם השני	סה"כ
אורנוס	81	אוֹרוֹן: 2,808	שַׁחַק: 1,539	4,428
נפטון	255	רַהַב: 2,907	תַּרְשִׁישׁ: 1,266	4,428

הסברים לשמות שנבחרו:

אוֹרוֹן – משמעות השם 'אור קטן' והוא מרמז על האור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש; השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם הלועזי ומסייע בזכירתו.

רַהַב – ההצעה באה בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים. השם המקביל לו במסורת היהודית הוא רַהַב – שמו של שר הים, "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני.