בשנת תרע"ג (1913) פרסם ועד הלשון את רשימות של שמות הצמחים וחלקיהם, שמות תבשילים וכלי בישול, וכן – לראשונה – מונחים עבריים לגני הילדים.
בהקדמה לרשימות המונחים נכתב:
"מנחי גני הילדים עודם בראשית התפתחותם, ורשימות המלים שנשלחו לנו מיפו על ידי מרכז אגדת מורים, ואלו שנתנו לנו ממנהלות הגנים שבירושלם היו שונות תכלית שנוי. הועד השתדל למצא את השמות המתאימים ביותר, ובהשתתפות מנהלות הגנים שבירושלים קבע הועד את המנחים היותר מדֻיקים לפי מהותם".
המעיין ברשימת המונחים המובאת כאן ודאי יתמה על כמה מן המושגים ועל שייכותם לגני הילדים. כך למשל, מה פירוש המילה "מַתָּן", ומה עניינה של "מלאכת אפונים"?
חוקרת המילון ההיסטורי של האקדמיה, קורדליה הסטרמן, ביררה את הרקע למונחים אלו – המתפרסמים כאן לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"ג.
על מונחי גני הילדים משנת תרע"ג מאת קורדליה הסטרמן
רוב המונחים לקוחים משיטתו של פרידריך פְרֶבֶּל (1852-1782), מייסד המונח והמוסד Kindergarten (גן־ילדים). תמצית שיטתו מתוארת באנציקלופדיה העברית, כרך יא, ערך "גן־ילדים", עמ' 89. כדי להבין את מהותם של המונחים השונים נבדקו תיאורי שיטתו בספרים בגרמנית.
• מתן: כלי משחק הניתנים לילדים. בגרמנית נקרא גם Spielgabe (=מתן־משחק). כלי המשחק הם בצורות יסודיות, כמו כדור, גליל, קֻבְיָה (=קובּייה), וכן תיבת־בנייה (Baukasten).
בהמשך מפורטים כלי עיסוק ומלאכות הנעשות בהם:
• לוחית–לוחיות: התרגום המילולי של המונח הגרמני הוא לוחיות הנחה (Legetafeln, ובצורת הקטנה Legetäfelchen). מדובר בלוחות קטנים בצורות גאומטריות שונות שבאמצעותם מרכיבים דגמים או תמונות על משטח.
• בְּדִיד, הַנחת בדידים: המילה בדיד נגזרת מן המילה בַּד, ענף, בעקבות המילה הגרמנית Stäbchen שמשמעה מוט עץ קטן. על ידי הנחת בדידים (Stäbchenlegen) על משטח אפשר ליצור צורות גאומטריות, דגמים ותמונות.
• הנחת חוטים; חָרוֹז מרגליות, חריזות: בהנחת חוטים (וגם משחק חוטים – Fädchenspiel) קושרים חוט בקצותיו ומניחים אותו על משטח. בעזרת הזזת החוט במקומות מסוימים, יוצרים מִתאר של צורה או דמות. אותה פעולה אפשר לבצע בעזרת מחרוֹזת (Perlenschnur) הנוצרת על ידי השחלת חרוּזים (das Perlenreihen) על חוט.
• מלאכת אפונים, הַנּיח אפונים: במלאכה זו נועצים קיסמים (או בדידים שחודדו בקצותיהם) באפונים וכך אפשר לבנות צורות דו־ממדיות וגם תלת־ממדיות. יש להשרות במים את האפונים ואחר כך לייבשם.
• קליעה: קליעת רצועות נייר.
• קמיטה: קיפול של גיליונות נייר.
• גִּזְרָה: גזירה של נייר מקופל.
• צַלְמוֹן: צלליות שנעשות בעזרת הידיים – יוצרים תנוחות מסוימות של הידיים והאצבעות, בין מקור אור ובין קיר לבן, ועל הקיר מתקבלות דמויות שונות.
• הפקעה, הַפְקֵעַ: תלישה בהקשר של עיסוק בצמר, חוטים, בדים וכדומה.
• עִצּוּב: כִּיּוּר ופיסול בחומר.
ראו עוד
- Theoretisches und praktisches Handbuch der Fröbelschen Erziehungslehre, von Bertha von Marenholtz-Bülow. Erster Teil: Die Theorie der Fröbelschen Erziehungslehre. Georg H. Wigand, Kassel 1886. Zweiter Teil: Die Praxis der Fröbelschen Erziehungslehre. Mit einem Plane und 115 lithogr. Tafeln. Georg H. Wigand, Kassel 1887.
האיורים לקוחים מן החלק השני (Zweiter Teil)
- Der Zweck und das Ziel der Fröbel'schen Gaben und Beschäftigungen, mit einer erläuternden Tabelle, von Eleonore Heerwart. H. Kahle, Hofbuchdruckerei Eisenach 1894.
- Fröbel-Fibel, von Therese Focking. Zweite, verbesserte Auflage. Verlag von Friedrich Jansa, Leipzig 1909.
- Die Fröbelschen Beschäftigungen, dargestellt in Einzelheften mit Erläuterungen. Herausgegeben von Marie Müller-Wunderlich. Friedrich Brandstetter, Leipzig 1910. 1. Heft: Das Flechten. 2. Heft: Das Falten. 3. Heft: Die Erbsenarbeiten. 4. Heft: Die Tonarbeiten.
האיורים ל"מלאכת האפונים" לקוחים מהחוברת השלישית (Heft: Die Erbsenarbeiten)
כתבו עלינו
גני הילדים העבריים חוגגים 100 להיווסדם, עיתון הארץ, 7 באוקטובר 2012