האקדמיה ללשון העברית היא המוסד העליון ללשון העברית. האקדמיה מופקדת על אחד הנושאים החשובים והמרכזיים בחברה ובתרבות העברית והישראלית. תפקידיה בחקר הלשון העברית ותפקידיה הציבוריים הם משימות לאומיות.
בשנת תשי"ג (1953) קיבלה הכנסת את חוק המוסד העליון ללשון העברית, והונח בו היסוד לפעולת האקדמיה ללשון העברית. בחוק ובתקנון נקבעו תפקיד האקדמיה ומטרותיה הן במחקר הן בעברית בת־ימינו. לפי החוק, תפקיד האקדמיה – לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה. ואכן האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות המדינה.
מטרותיה של האקדמיה מפורטות בתקנון האקדמיה ללשון העברית, ואלו הן:
- לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה;
- לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיו וגלגוליו;
- לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.
לקריאה נוספת
> האקדמיה ללשון העברית
> מפעל המילון ההיסטורי
> הכוונת לשון
> המינוח העברי
> הדקדוק
> שאלות ותשובות
> ארכיון האקדמיה
מקורות
> מפעל המילון ההיסטורי
> הכוונת לשון
> המינוח העברי
> הדקדוק
> שאלות ותשובות
> ארכיון האקדמיה
