יום ירושלים

איור של אישה מובילה בעגלה בתים וחומות - העיר והבירה

העיר והבירה

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב קטן מאוד. העיר המקראית הייתה מוקפת חומה בדרך כלל, אך…
המשך קריאה >>

איור של הכותל המערבי והכיתוב: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים)

הקיר והכותל

המילה כותל מופיעה בעברית המקרא פעם אחת בלבד: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים). לעומתה המילה קיר מצויה יותר משבעים פעם.
המשך קריאה >>

ישליו אוהבייך

"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָים יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים. המילים שָׁלֵו ושַׁלְוָה שייכות לשורש של"ו, והפועל יִשְׁלָיוּ – לשורש של"י.…
המשך קריאה >>

איור של קופסאות קרטון והכיתוב מאוצרות הארכיון

שמות עבריים לרחובות ירושלים

מאת: נתן אפרתי

העברית, כרך נט חוברת א–ב (תשע"א), עמ' 62–70

ועדת השמות לרחובות ירושלים, שהוקמה בהוראת הנציב הבריטי הרברט סמואל, הייתה יחידה בסוגה ופעלו בה בצוותא יהודים, נוצרים ומוסלמים.
המשך קריאה >>

איור ישן של ירושלים והכיתוב: שלם, ציון, ירושלם, יבוס

שמותיה של ירושלים במקרא

מאת: יואל אליצור

על פי ספרו מקום בפרשה, תשע"ד, עמ' 261–272

לעיר ירושלים כינויים פיוטיים רבים במקרא: כלילת יופי, משוש כל הארץ, עיר האלוהים, עיר הקודש, קריה נאמנה ועוד. אולם שמותיה האמיתיים של העיר אינם רבים. המאמר מתחקה אחר מקורותיהם וגיזרונם של כמה מהם: ירושלם, שלם, ציון, יבוס.

 
המשך קריאה >>