מאמרים מאת גד בן־עמי צרפתי

סיפורי מילים

השם טֶבַע

לשון ועברית 5, תשנ"א, עמ' 20–24

המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
המשך קריאה >>

העברית ולשונות אירופה החדשות

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 319–325

מספר המילים בעברית שעבר עליהן תהליך של התאמה ללשונות אירופה ובייחוד לאנגלית גדול בהרבה ממה שנראה בעיון ראשון במילון.
המשך קריאה >>

ברחובות ירושלים

ברחובות ירושלים

לשוננו לעם מה, ג (תשנ"ד), עמ' 127–138

מי היה בנימין מטודלה וכיצד הגיע סמל של עיר בספרד לפינת הרחוב הקרוי על שמו? כיצד הגיעו אוסישקין וארלוזורוב לשכונה של משוררי ספרד? והאם ידיעה בדקדוק עשויה לסייע לכותבי שלטי הרחובות?

המשך קריאה >>

חיי מילים: סוללה, מלאך

כלשון עמי, גד בן־עמי צרפתי (תשנ"ז), עמ' 177–187

איך התרחב משמע המילה 'סוללה' מ'תל עפר סביב עיר נצורה' למשמעיה כיום, ואיך קיבל המלאך כנפיים? במאמר מסופר על גלגולי המשמעות של שתי המילים המקראיות ועל יחסי הגומלין בין העברית לשפות אירופה.
המשך קריאה >>

רוב רובו

לשוננו לעם מד, ג (תשנ"ג), עמ' 110–114

הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה.
המשך קריאה >>

צילום של פסל האריה על בנין ג'נרלי בירושלים

האריה חזר הביתה

כלשון עמי: אסופות ומבואות בלשון א, תשנ"ז, עמ' 236–241

בכיכר בר־כוכבא שבמרכז ירושלים מתנוססת חיית כלאיים על ראש הבניין שבצד המזרחי של הכיכר: אריה בעל כנפיים. מקורה של המפלצת הזאת ממקור ישראל!
המשך קריאה >>

"חומר" ו"חֵמר"

כלשון עמי: אסופות ומבואות בלשון א, תשנ"ז, עמ' 184–187

המאמר דן במשמעותן של המילים חֹמֶר וחֵמָר בתולדות לשוננו ועל היחס ביניהן.
המשך קריאה >>

מה בין "פרי" ל"פירות"?

לשוננו לעם נא–נב, ג (תש"ס–תשס"א), עמ' 104–109

המילה פרי אינה באה במקרא אפילו פעם אחת בצורת הרבים.
המשך קריאה >>