Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

מילים שאולות בעברית

השפה העברית, כרוב השפות האנושיות, נמצאת כל העת במגע עם שפות אחרות ומושפעת מהן במגוון דרכים. אחת ההשפעות הבולטות ביותר, ולרוב גם הקלה ביותר לזיהוי, היא שאילת מילים.

בכל התקופות קלטה העברית מילים משפות אחרות: בתקופת המקרא נשאלו מילים מן המצרית ומן האכדית (קצתן שוּמריות במקורן), ובספרות המקראית המאוחרת רבות המילים הארמיות והפרסיות. גם בתקופת חז"ל נוספו מילים מן הארמית ומן הפרסית, וביותר השפיעו היוונית והרומית (לטינית). בימי הביניים נשאלו מילים מן הערבית, בעיקר בתחום המדע והפילוסופיה. בראשית התקופה המודרנית השפיעו הגרמנית, היידיש והרוסית, ובתהליך תחיית הלשון בארץ גם הספרדית ה­­יהודית (לדינו), הטורקית, ושוב הערבית. האנגלית החלה להשפיע בתקופת המנדט הבריטי, ובימינו היא משפיעה מאוד עם הפיכתה ללשון בין־לאומית, אולי בעקבות המקום המרכזי של ארצות הברית בעולם.

מילים שאולות רווחות מאוד בהקשרים תרבותיים, כגון שמות של מאכלים (פלאפל, קובה, בלינצ'ס, פיצה), פריטי לבוש (פונצ'ו, שלייקעס, בנדנה) ומונחי אומנות (תיאטרון, רפרטואר, פנטומימה). יש תחומים מקצועיים שבמינוח הבין־לאומי שלהם ניכרת השפעה רבה של לשון מסוימת, לדוגמה לטיניות בתחום הדיפלומטיה (סטטוס קוו, פרסונה נון־גרטה), צרפתית בתחום היין (סומליה, אפריטיף) איטלקית בתחום המוזיקה (פיקולו, מאסטרו, קונצ'רטו). ויש שמסיבות היסטוריות השתרשו בעברית מונחים מקצועיים דווקא מלשון מסוימת, כגון מילים גרמניות בתחום הבניין ומכונאות הרכב (שפכטל, דיבל, קוגלגר).

לא תמיד אפשר לעמוד על המקור המדויק שממנו הגיעה אלינו המילה. מילים רבות משותפות לכמה מלשונות אירופה (למשל כלור, צנזור, פומפה), ואין לדעת מאיזו או מאילו מהן נשאלה המילה לעברית. עם זאת יש שצורת המילה מעידה על שאילה מלשון מסוימת דווקא – למשל המילים הבין־לאומיות אינפורמציה, פרוצדורה וציוויליזציה נוהגות בלשוננו כצורתן הרוסית, והמילים דיאגנוזה ואנליזה נוהגות אצלנו כצורתן הפולנית.

מילים שאולות רבות התגלגלו אל העברית בשאילה עקיפה, כלומר בתיווכה של לשון אחרת. למשל: היכל משומרית בתיווך האכדית, דוגמה מיוונית בתיווך הארמית, אקלים מיוונית בתיווך הערבית, אלגברה ואלכוהול מערבית בתיווך לשונות אירופה, בלגן מפרסית בתיווך הרוסית, איגלו מאסקימואית בתיווך לשונות אירופה, רובוט מצ'כית בתיווך לשונות אירופיות אחרות.

יש שמילה עברית נשאלה ללשון אחרת ושבה אלינו בלבוש חדש, כגון תכלס מן היידיש שמקורה במילה העברית תכלית. ויש שנוצר בעברית חיבור מעניין בין מילים ממקורות שונים, כגון פנצ'ר מאכר (אנגלית ויידיש) או יאללה ביי (ערבית ואנגלית).

יש מילים שאולות הניכרות מייד בזרותן, ויש שהתאזרחו בלשוננו ונעשו בשר מבשרה – למשל  המילים פִּיּוּס ולְפַיֵּס בתבנית של בניין פיעל שמקורן ביוונית. מקצת המילים השאולות משמשות רק בעגה או בלשון הדיבור, ויש המקובלות רק בפי בעלי מקצוע מתחום מסוים.

על השאלה מתי לקבוע חלופות עבריות למילים לועזיות ראו כאן.

 

דוגמאות למילים שאולות מלשונות העולם – לעיתים בשאילה ישירה ולעיתים בשאילה עקיפה

אכדית: דרור, סוכן, חמאה, מבול, שרשרת, טיט, מלבן, חריץ, מלצר, תא.

שומרית (בתיווך האכדית): תרנגול, היכל, קָנֶה, מַלָּח, כיסא, איכר, סדין, נכס, תל.

מצרית: אחו, יאור, גומא, סוּף, חותם, טבעת, צי, אבנט, תיבה.

פרסית: דת, גזבר, פרדס, בוסתן, פתגם, גנזך, פרוור, פיג'מה, הרפתקה, כופתאות, נרגילה, שחמט.

ארמית: אבא, אימא, סבא, סבתא, אגב, גיחוך, בדיחה, בעיה, ברנש, זוטר, כורסה, חירות, חריף, כגון, אתר, לְאַלְתַּר, מלעיל, מלרע, נזק, סְרָק, עובדה, ערטילאי, פומפייה, צוותא, שגיא, שפיר, להלן, לקמן, מטותא, תיקו.

יוונית: אוויר, אלכסון, בסיס, וילון, זוג, גרוטה, פסנתר, כרטיס, סימן, פזמון, קובייה, בימה, פרגוד, פרוזדור, סנהדרין, ספוג, אפרכסת, דפוס, נרתיק, עוגן, פנס, פנקס, קומקום, תיק, סנדל, ארכיון, נימוס, קלפי, פרנסה, כרוב, מלפפון, אנדרטה, נמל, סמטה, אצטדיון, תכסיס, אכסניה, פונדק, אנקדוטה, המנון, פיוט, תיאטרון, דרקון, נקטר, פפירוס, קטגור.

לטינית: לבלר, פלומה, אסלה, סוליה, טירון, קונטרס, סטטוס קוו, אד הוק, פרסונה נון־גרטה, אולטימטום, מדיה, אקווריום, אינדקס, ארנה, דה יורֶה, דה פקטו, לגיון, פגיון, סינוס, קורפוס.

ערבית: קוטב, מרכז, אופק, הנדסה, ותין (אבי העורקים), צדף, תאריך, אחלה, יאללה, סבבה, מנגל (בעברית תקנית: מַצְלֶה), כיף, טבון,  בלטה (אריח רצפה, מַרְצֵפָה), ואדי, חמולה, חַלַס, סחבק, צ'יזבט, פשלה, חפיף, אהבל, מסטול, אשכרה, מג'נון, עוּד, פלחה, בורגול (רִיפוֹת), חושה, חלווה.

יידיש: פרגון, נו, נודניק, פופיק (טַבּוּר), גורנישט, חרופ, ח'אפר (בתחום התחבורה חַטְפָנִית), בְּרוֹךְ, פלונטר, קונץ, קוטר, שוויצר, שפיץ (חוד), שנורר, פראייר, פַּדְלֶע ("פדלאה"), שמאטעס, זבנג, קווץ', שטינקר, בוידעם (עֲלִיַּת תִּקְרָה), קוגל, קניידלך (כופתאות).

לדינו (ספרדית יהודית): תרפפו, ספונג'ה (במקור מיוונית, ספונגוס – ספוג), פיתה, בורקס (במקור מטורקית או לשון בלקנית אחרת), קלבסה, פיילה, דמיקולו, סוליקו, צ'פצ'ולה.

טורקית: קיוסק, דונם, יוגורט, שישליק, בקלאווה.

רוסית: ברדק, ג'וק, דמקה, חוליגן, חלטורה, צ'ימידן (צִיּוּדָן), צ'ופצ'יק, רוגטקה, בבושקה (ברוסית 'סבתא'; הבובה המכונה כך בעברית נקראת ברוסית מטריושקה), סָמוֹבָר (מֵחַם), לוֹם.

גרמנית: צימר (חדר נופש), דיבל (מֵיתָד), שפכטל (מָרִית), אינסטלטור (שרברב), אזולירבנד (סרט בידוד), טפט, טרמפ, שנורקל (צַנְרָן), שפגט, נירוסטה, פאושלי, וישר (מַגֵּב), רפרט, שיבר (מָגוֹף).

אנגלית: היי, ביי, באג (תֶּקֶל), גימיק, טיפ, הפנינג, אגזוז (צינור פליטה), אייטם (פריט, ידיעה), אינטרקום (מַקְשֵׁר), אנסין (קטע עלום), באולינג (כדורת), בוילר (דוד חימום), בלוף, ברמן (מוזג), גול (שער, יעד), ג'ט לג (יעפת), האקר (פַּצְחָן), פְלֵשׁ (הֶבְזֵק), טוסטר (מַצְנֵם), טיפ (תֶּשֶׁר), טניס, לובי (מבואה, שדולה), לוקר (תא נעיל), אוברול (סרבל), אקשן, פנצ'ר (נֶקֶר), אינסטנט, סֵט (מערכת), סנוב, ספריי (תרסיס), סקופ (ידיעה בלעדית), פודינג (רַפְרֶפֶת, חֲבִיצָה), קוטג', קונדישנר (מרכך שיער), קרמבל, רוקנרול

צרפתית: שף, בגט, בוטיק, גורמה, גורמט, קלסר (עוקדן, אוגדן), קלישֶׁה ("קלישאה"), דז'ה וו, בגאז' (תא מטען), סינמטק, קורקינט (גלגיליים, שיבוש של trottinette), פאסה, ביסקוויט, פסאז' (מִפְלָשׁ, מעבר), בז', גובלן, גרז' (מוסך), וולן (נַפְנֶפֶת), טריקו, ליקר, מִילְיֶה, בְּרוּט (יבש בן יבש), רוֹזֶה (יין ורוד), טרואר (תנאי גידול), טריאז', פָּיֵט (נצנץ), פּוּף, פטרול, פירה (מחית), פפיון, קומפוט (לפתן), קיש, קפושון (או קפוצ'ון; ברדס), קָארֶה, קְרֵם, רפרטואר, נונשלנטי.

איטלקית: סטודיו, קונפטי (פתיתונים), צ'לו (בַּטְנוּנִית), בס, דואט (דּוּאִית), מאסטרו, מרינה (מַעֲגָנָה), סונטה, פסטה, פיצה, סרנדה, פיקולו, פפרצי, פרימדונה, בלרינה, פרסקו (תַּמְשִׁיחַ), צ'מבלו, קנטטה, קנטינה, קרנבל, קרשנדו.

ספרדית: אמברגו, חונטה, טנגו, לָאסוֹ (פַּלְצוּר), סיגר, פונצ'ו, פטיו, רומנסה, גרילה.

פולנית: זמש, פוך, ברנז'ה.

סנסקריט: מַנְדָלָה, גורו, מנטרה, קרמה, פגודה, שאנטי.

יפנית: קריוקי, ג'ודו, סויה, סושי, ריקשה, קרטה, קימונו.