עידו ועודד

ido

מקור השם עִדּוֹ בתנ"ך, ושם הוא בא גם בכתיב עִדּוֹא.

שתי הדמויות המקראיות הידועות ביותר שנקראו בשם זה הן סבו של הנביא זכריה (זכריה א, א; ז), ונביא שניבא בימי רחבעם ואֲבִיָּה מלכי יהודה: "וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה" (דברי הימים ב יב, טו); "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ" (שם יג, כב). עוד נקראו כך אביו של אחינדב מנציבי שלמה (מלכים א ד, יד), אחד מבני גרשום בן לוי (דברי הימים א ו, ו) ואחד הלוויים שעלו מבבל בימי שיבת ציון (נחמיה יב, טז).

סברה ידועה קושרת בין השם עִדּוֹ ובין המילה עֲדִי שפירושה 'תכשיט'. על פי זה אפשר שמדובר בשם תואר מועצם שפירושו 'עָדוּי', 'מקושט' – על משקל יִלּוֹד (יָלוּד, מי שנולד), מִלּוֹא (מבצר ידוע בירושלים, שכנראה נקרא כך על שום היותו ממולא עפר) ועוד. לפי השערה אחרת השם עִדּוֹ קשור אל המילים עֵד ועֵדוּת.

יש שהציעו לקשור בין השם עִדּוֹ ובין שם מקראי אחר, גם הוא של נביא: עוֹדֵד (דברי הימים ב טו, א–ב; כח, ט). ומה משמעות השם עוֹדֵד? שם זה קשור מן הסתם לפועל עוֹדֵד או הִתְעוֹדֵד הנזכר שלוש פעמים בספר תהלים: "הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד" (כ, ט), "יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד" (קמו, ט), "מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה'" (קמז, ו). בעבר היה מקובל לקשור את הפועל עוֹדֵד, וממילא גם את השם הפרטי עוֹדֵד, אל השורש עו"ד המציין קשירה, ככתוב: "חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי" (תהלים קיט, סא). לפי הבנה זו ממשמעות הקשירה התפתחה משמעות של חיזוק. כיום מקובל יותר לשייך את הפועל עוֹדֵד לשורש עד"ד ולקשור זאת לשורש ע'-ד-ד המוכר מכתבי אוגרית במשמעות שמחה ועליזות. לפי זה אפשר שהשם עוֹדֵד ואולי גם השם עִדּוֹ עניינם שמחה ועליצות (שמות פרטיים רבים שייכים לשדה המשמעות הזה: שמחה, רון, רננה, גיל, גילי, דיצה, עליזה ועוד).

כך או כך, חוקרים רבים מעריכים כי עִדּוֹ הוא שם תאופורי מקוצר, כלומר שבמקור הוא היה שם ארוך יותר שכלל את שם האל (עִדּוֹיָה, עִדּוֹאֵל או כיוצא בהם) כמו שהיה מקובל בעת העתיקה.

נעיר כי על פי כללי הכתיב המלא נכון לכתוב את השם בלא ניקוד ביו"ד – עידו, אך מכיוון שמדובר בשם פרטי אין זו אלא המלצה בלבד.