Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

יחיד של רבים – ילדם או ילדיהם?

בהזמנה לערב הורים נכתב: "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדם לקראת המפגש". את המשפט הזה אפשר לנסח גם כך: "ההורים מתבקשים לשוחח עם ילדיהם לקראת המפגש".

לכל אחד מן הניסוחים היגיון משלו: בניסוח הראשון באה לידי ביטוי העובדה שמדובר בילד אחד לכל הורה (או זוג הורים), ובניסוח השני באה לידי ביטוי העובדה שבסך הכול מדובר בילדים רבים.

שתי דרכי הניסוח האלה רווחות בעברית בכל תקופותיה, ושתיהן כמובן כשרות גם בימינו.

הנה כמה דוגמאות מן התנ"ך:

א. שימוש בלשון יחיד:

  • "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם" (במדבר יח, לא)
  • "וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ" (דברים א, כה)
  • "וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם" (ישעיהו לה, י)
  • "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה" (תהלים קכו, ב).

ב. שימוש בלשון רבים:

  • "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" (שמות יב, יט)
  • "וַיַּחְגְּרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וַחֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם" (מלכים א כ, לב),

והנה חילופים בין שתי הדרכים באותו ההקשר עצמו:

  • "וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם יִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיכֶם וְאַף בַּעֲוֹנֹת אֲבֹתָם אִתָּם יִמָּקּוּ, וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם…"  (ויקרא כו, לט–מ)

נעיר כי בתנ"ך השימוש בלשון יחיד רווח במיוחד באיברי גוף.