לקחת חלק? ליטול חלק?
אנו שומעים רבות ניסוחים כאלה:
- בתחרות לקחו חלק רצים מכל העולם.
- יושב ראש הכנסת לא ייטול חלק בפעילות מפלגתית פתוחה לציבור.
יש ממתקני לשון שאין דעתם נוחה מצירופים אלו – שטעמם טעם הלעז, וממליצים לנקוט את הפועל העברי הפשוט ‘להשתתף’: במרוץ השתתפו רצים מכל העולם; יושב ראש הכנסת לא ישתתף בפעילות מפלגתית פתוחה לציבור.
ואכן “לקחת חלק” ו”ליטול חלק” במשמעות ‘להשתתף’ אינם אלא תרגום מילולי מלשונות אירופה, כגון באנגלית to take part.
בלשון המשנה והתלמוד להשתתף פירושו ‘להיות שותף’ במובן העסקי: משתתפים בחצר ומשתתפים במבוֹי, כלומר בכניסה לחצר. הלכות רבות מדברות על שותפים שחלקו, כלומר נפרדו, וחזרו ונשתתפו – היו שוב שותפים. במדרש בראשית רבה מסופר על אחיו של יוסף ש”‘היו שותפין במכירתו של יוסף”, ולעומתם בנימין “לא נשתתף במכירתו של יוסף’. כאן מדובר כנראה בהשתתפות במובן העסקי, ואולם באותו החיבור (בראשית רבה) מצאנו גם השתתף במשמעות של עשיית פעולה יחד: “כיון שבא ונשתתף עימהן בחרבן בית המקדש”.
ומהו ‘לקחת חלק’ בלשון המקורות? פשוטו כמשמעו: כשאמר מלך סדום לאַבְרָם “תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ” (בראשית יד, כא), השיב לו אברם שלא ייקח ממנו “מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל”, אבל נְעָרָיו “יִקְחוּ חֵלֶק” – כלומר חלק מן השלל יהיה שלהם. ובלשון המשנה: “כֹּהֵן גָּדוֹל… נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ” (יומא א, ב), כלומר הכוהן הגדול רשאי לבחור לו ראשון את חלק הקורבן שיאכל (נוטל בראש = בוחר ראשון).
* מבוסס על הפינה “רגע של עברית” ששודרה ברשת ב’ של קול ישראל.
