פרשת תזריע – הפך ונהפך

"וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן" (ויקרא יג, ג)

אחת המשמעויות הרווחות של השורש הפ"ך היא שינוי של מצב, בעיקר למצב מנוגד. בתנ"ך הפועל היוצא (שיש לו מושא) הוא לרוב בבניין קל – הָפַךְ את א' ל־ב'. למשל: "וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה" (דברים כג, ו), "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן" (ירמיהו לא, יב). לעומת זאת להשתנוּת הדבר (או האדם) עצמו משמש בדרך כלל בניין נפעל – א' נהפך ל-ב'. למשל: "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ" (שמות ז, טו).

בפרשתנו לצד נֶהְפַּךְ בבניין נפעל אנו מוצאים את הָפַךְ בבניין קל באותה משמעות – 'השתנה': "וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן … וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן… כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן… וְנֶהְפַּךְ לְלָבָן… וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ הַנֶּגַע לְלָבָן… וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת…" (ויקרא יג). שימוש כזה בפועל הָפַךְ רגיל בלשון הגבוהה בימינו, כגון 'האויב הפך אוהב'. יש ממתקני הלשון שהסתייגו ממנו, משום שהוא נדיר במקורות ומצומצם להקשר של שינוי צבע ("הפך לבן"). עוד הם הביעו חשש כי תיווצר אי־הבנה בגלל כפל המשמעות של הָפַךְ. איש הלשון יצחק פרץ הדגים זאת בכמה משפטים הנשמעים משעשעים למדיי כשחושבים על המשמע המוחשי של הָפַךְ – 'העמיד דבר על ראשו': "האב הפך סב" (רשע שכזה) "המורה הפך מנהל" (מעשה לא פדגוגי), "הטוראי הפך קצין" (מעשה פלילי), "הילדה הפכה נערה והנערה הפכה בחורה והבחורה הפכה אישה" (התגוששות נוראה). ואולם ספק רב אם קיים כיום חשש כלשהו לאי־הבנה כזאת.

בימינו השימוש בפועל הָפַךְ להשתנות הדבר עצמו רווח בעיקר במבנה 'הפך ל־', כגון 'החלום הפך למציאות'. מבנה זה איננו מתועד במקורות ואולם הוא מתאים למערכת, שהרי בְּרגיל יש למ"ד הן לאחר נהפך ('נהפך ללבן') הן לאחר הָפַךְ כפועל יוצא ('הפך את הקללה לברכה').

פועל מקראי נוסף העשוי להביע שינוי מצב הוא הָיָה, וגם הוא בא תמיד בתוספת למ"ד: "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (בראשית לב, יא). כיום רווח יותר 'נִהְיָה ל־' בבניין נפעל, המתועד במקרא פעם אחת: "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים כז, ט).

אחרון ברשימת פועלי שינויי המצב הוא נַעֲשָׂה – הרגיל בספרות חז"ל. פועל זה בא ללא למ"ד אחריו, כגון "אין קטיגור נעשה סניגור" (בבלי ברכות נט ע"א); "גדיים שהנחתָ נעשו תישים בעלי קרנים" (שם סג ע"א). עם זה יש המצדיקים את 'נַעֲשָׂה ל-' על פי המקבילה הפעילה 'עָשָׂה ל־', כגון "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (בראשית יב, ב).

כתבו רחל סליג ותמר קציר