בין ובין

כמה דרכים שביסודן המילה בין משמשות בלשוננו לציון הבחנה וקשר:
(1) בין… ובין…
(2) בין… ל…
(3) בין… לבין
(4) בין… ו…

שני המבנים הראשונים רוֹוחים במקורות, וכמובן שניהם נכונים גם בימינו. למשל בתיאור הבריאה בספר בראשית נאמר: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (א, ד), "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (א, ו). בלשון חז"ל רגיל מבנה (2), כגון "מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים" (משנה מידות ב, ו).

המבנה השלישי 'בין…לבין' נקרֶה פעם אחת בתנ"ך: "עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו נט, ב, וראו להלן על שימוש המבנה הזה בתוספת כינויים), והוא משמש בספרות חז"ל, כגון "מה בין אהל מועד שבמדבר לבין אהל מועד שבגלגל" (בבלי זבחים קיז ע"א). במבנה זה יש למעשה גיבוב של שתי המיליות בין ו־ל, וכבר העיר על כך אבן עזרא בפירושו לפסוק בישעיהו: "למ"ד עם 'בין'; והיא לבדה תספיק, או מילת 'בין'". לכן יש המעדיפים שלא להשתמש במבנה זה.

נציין כי בין המקרא ובין ספרות חז"ל יש הבדל בשימוש המבנים הללו בתוספת כינויים: בלשון המקרא לרוב ננקט מבנה (1): "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה" (בראשית ג, טו), "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא"(בראשית כג, טו); בספרות חז"ל לרוב ננקט מבנה (3): "כשהוא מתפלל בינו לבין עצמו" (משנה ביכורים א, ד), "שלום בינו לבינה" (משנה יבמות טו, א).

המבנה הרביעי 'בין… ו…' שנוי במחלוקת בקרב מתקני הלשון. מבנה זה נוצר ככל הנראה בימי הביניים (את הדוגמאות המעטות שנמצאו בספרות חז"ל כגון "בין בית שמאי ובית הלל" יש המייחסים למעתיקים). הוא נמצא בלשונו של רש"י ובלשון הרמב"ם ועוד, והוא נפוץ בימינו. השימוש הזה מוכר למשל בשירו של ביאליק "בין נהר פרת ונהר חידקל". יש הפוסלים את המבנה הזה מכול וכול ורואים בו השפעה של לשונות זרות, ובהן הערבית ולשונות אירופה. אחרים אינם מוצאים בו פסול. המדקדק יצחק פרץ מציג עמדת ביניים: "צורת בין – ו… אינה פסולה, אבל אינה רצויה" ונימוקו: "מכיוון שהו' היא קודם כול ו' מחברת ויש חשש משום אי־הבנה". לדוגמה, במשפט "הדבר שנוי במחלוקת בין חוקרי המקרא והבלשנים" – אין לדעת אם חוקרי המקרא חולקים על הבלשנים או שהמחלוקת שוררת בקרב כל אחת מן הקבוצות.

כאשר ההבחנה המבוקשת היא בין שלושה גורמים אפשר להשתמש במבנה המצוי בלשון חז"ל 'בין… ל… ל…' כגון "בין דין לדין – בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני מכות" (ספרי דברים קנב, ח). כן אפשר להשתמש במבנה 'בין… ובין… ובין…', שאינו אלא הרחבה של המבנה המקראי 'בין… ובין…'.

נעיר כי מילת היחס בין משמשת גם במבנים שמשמעם 'כך או כך' או 'גם כך וגם כך'. במבנים אלו היא מחויבת לבוא פעמיים, כגון "בין בשוגג בין במזיד", "בין כך ובין כך", "בין שהוא מתכוון ובין שאינו מתכוון". מבנה זה מלשון חז"ל מקביל למבנה המקראי 'אם… (ו)אם…', כגון "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל" (קהלת ה, יא). בימינו רבים מגבבים את שני המבנים הללו שלא לצורך, כגון 'בין אם כך (ו)בין אם כך'.