מאמרים מאת אמנון שפירא

ישראל מייצאת מילים

לשוננו לעם מג, ב (תשנ"ב), עמ' 43–46

מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? במאמר קצר ומרתק מספר הכותב את סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
המשך קריאה >>

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

אקדם 26, תשס"ד (2004)

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות).
המשך קריאה >>

איך אומרים בפולנית פוֹטוֹסִינְתֵּזָה?

לשוננו לעם נא–נב, א (תש"ס–תשס"א), עמ' 42–44

מאמר קצר ומרתק על שאילה ישירה ושאילה עקיפה של מילים מלשונות זרות.
המשך קריאה >>

לשונות במגע

לשוננו לעם מ–מא, קובץ לשנת הלשון (תש"ן), עמ' 287–301

במאמר מוצגות כמה מן הדרכים הבולטות שבהן לשון אחת עשויה להשפיע על חברתה במערכת ההגאים, באוצר המילים וביחסי משמעות בין מילים ומבנים תחביריים.
המשך קריאה >>

מאה שנים לכתיב העברי

האקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ע – מאה ועשרים שנים לייסוד ועד הלשון העברית

לא בהר־סיני ניתנו כללי הכתיב הדקדוקי אלא במושבה גדרה בחודש אלול תרס"ד (1904), ונותן הכללים היה המורה, חוקר הלשון העברית ושירת ספרד, דוד ילין.
המשך קריאה >>