ביאור קצר למילות השיר "שיבולי פז" מאת עמירם קופר ז"ל, ממייסדי קיבוץ ניר עוז. נחטף לרצועת עזה ב־7 באוקטובר ונהרג בשבי.
המשך קריאה >>
שבועות
שיבולי פז – לזכרו של עמירם קופר
מתן תורה: שני סיפורי חתונה, עיון בפיוטים לחג השבועות, סיוון תשפ"ב
הרצאה מקוונת
אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של פרופ' שולמית אליצור שנערכה לכבוד חג שבועות תשפ"ב: "מתן תורה: שני סיפורי חתונה – עיון בפיוטים לחג השבועות".
להרחבה
שיבולת בשדה
ביאורים למילות שירו של מתתיהו שלם
שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן.
המשך קריאה >>
עברית מלוא הטנא, סיוון תשפ"א
מפגש מקוון
אנחנו מזמינים אתכם לצפות בשיחה שנערכה לקראת חג שבועות עם תמר קציר על מטבעות לשון ומילים של החג.
להרחבה
מגל וחרמש
כיום מבחינים בין המגל, כלי קצירה קטן בעל סכין מעוגלת, ובין החרמש, כלי קצירה גדול בעל להב ארוך. אך האם כך היה גם בלשון המקורות? קראו עוד על המילים, משמען וגיזרונן.
המשך קריאה >>
תרי"ג מצוות – פיוט 'אזהרות' לחג השבועות
מן העבודה במילון ההיסטורי
אחד מסוגי הפיוטים הקדומים הוא פיוט 'אזהרות', שנועד להיאמר בשבועות והוא מפרט את תרי"ג המצוות – 613 מצוות עשה ולא־תעשה שבתורה – בניסוח פיוטי, בחריזה ובשורות קצובות.
המשך קריאה >>
גורן וחצי גורן
איך הפכה הגורן ממקום הדיש לרחבת כינוסים ומשפט? עוד על גיזרון המילה, על שימושים מיוחדים בה ועל צירופים וביטויים הקשורים בה.
המשך קריאה >>
בַּר לֵבָב, מָה לַתֶּבֶן אֶת הַבַּר, בַּר הָכֵי, בַּר מִנַּן
בשדות הבר
המילה בַּר היא בעצם ארבע מילים נפרדות: בַּר = 'נקי', בַּר = 'תבואה', בַּר = 'בן', בַּר = 'חוץ'. מובאים כאן ארבעה מטבעות לשון שבהם המילה בַּר – אחד לכל אחת מן המשמעויות.
המשך קריאה >>
לקראת חג השבועות
לקראת חג השבועות, הידוע גם כחג הביכורים, נספר על המילה טֶנֶא ועל הפעלים מן השורש בכ"ר – הִבְכִּיר, בִּכֵּר.
המשך קריאה >>
ניבים מתנובת השדה
חשיבותה של עבודת האדמה בחיי האדם – בעת העתיקה וגם אחריה – באה לידי ביטוי במילים ובניבים שנלקחו מתחום גידול הדגן ועיבודו לתחומי חיים אחרים.
המשך קריאה >>
בין אביב לקציר
הימים שבין פסח לחג השבועות הם גם ימי הקציר. כאן נספר על המילים קָמָה, אֲלֻמָּה, עֹמֶר, גָּדִישׁ.
המשך קריאה >>
עשרת הדיברות
עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 84–89
במאמר הכותב סוקר את ניסיונותיהם של המדקדקים והנקדנים להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' – המשמש בפיוטים ובתפילות – לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך.
המשך קריאה >>
ביכורים לחג
הכינוי חג הביכורים הוא משמותיו של חג השבועות, על שם "בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים" שהובאו למקדש ביום זה. לצד המילה ביכורים מספק השורש בכ"ר שפע מילים ובהן בְּכוֹר, בְּכוֹרָה, בָּכִיר, וכן הפועל לְבַכֵּר.
המשך קריאה >>
לשונות חג השבועות
לשוננו לעם כה, ח (תשל"ד), עמ' 199–212
על מילים, ביטויים וענייני לשון הקשורים לחג השבועות, ובהם 'ביכורים', 'עומר', 'עצרת', 'דיברות', 'כפה עליהם הר כגיגית' ו'תיקון ליל שבועות'
המשך קריאה >>
חידון לחג השבועות
מהו עמיר ומהי קמה? מהי חביתית? מה הייתה נעמי לרות? נסו את כוחכם בחידון הפורה והמפרה לכבוד שבועות.
המשך קריאה >>
חידון חקלאות עברית
לרשות החקלאים העבריים עמד אוצר מילים עשיר עוד מתקופת התנ"ך – עד כמה אתם מכירים את אוצר המילים החקלאי?
המשך קריאה >>
אפרת
אֶפְרָת או אֶפְרָתָה מוכר בתנ"ך כשם מקום, אבל כבר בתנ"ך הוא גם שם לבנות: לפי ספר דברי הימים זה הוא שם אשתו של כלב בן יפונה.
המשך קריאה >>
בועז
השם בֹּעַז נזכר בתנ"ך בשני הקשרים: שמו של אחד משני עמודי התווך במקדש שלמה ושמו של אחד מגיבורי מגילת רות – קרובו של אלימלך וגואלהּ של רות. אך מה משמעותו של השם?
המשך קריאה >>
אסרו חג
המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו כיום ככינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה >>
מַתָּן
השם מַתָּן ניתן לעיתים קרובות לילדים שנולדו סמוך לחג השבועות – חג מתן תורה. המילה מתן משמשת גם כשם פעולה, כמו 'נתינה', וגם מילה נרדפת למתנה.
המשך קריאה >>
נעמי
בין מגילת רות ל"מותק שלי"
השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה.
המשך קריאה >>