כתיב וניקוד

שתי ידיים אוחזות בי' ובו' בשמות אייל ונועה

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.
המשך קריאה >>

דוגמא/ה

דוגמה או דוגמא?

שורה של שמות מארמית ומיוונית בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a: עסקה, עובדה, פסקה, סדנה, גרסה, פרכה, מימרה, בעיה, סוגיה, דוגמה, טבלה, קופסה, רישה, סיפה.

המשך קריאה >>

איור של ילדה מטפסת על סולם. טקסט: פתח: םַ, חיריק מלא: םִי, קמץ: םָ, קמץ קטן: םָ, סגול: םֶ, חולם: םֹ/־םוֹ, צירי: םֵ/םֵי, קיבוץ: םֻ, חיריק חסר: םִ, שורוק: םוּ.

על הניקוד

מאת ד"ר ברק דן מן המזכירות המדעית של האקדמיה

סימני הניקוד המשמשים אותנו היום הומצאו ושוכללו במחצית השנייה של האלף הראשון לסה"נ בטבריה. מטרתם הייתה לשמר את מסורת ההגייה במקרא כפי שנָהגה במשך מאות רבות של שנים.
המשך קריאה >>

תפיסה או תפישה? איור של כלב יושב וכלב קופץ ותופס צלחת פריזבי

תפיסה או תפישה?

ועדת הדקדוק של האקדמיה המליצה לנקוט את הכתיב בסמ"ך, בהמשך ללשון חז"ל. ומכאן 'לתפוס כדור', 'תפיסת עולם', 'משחק תופסת', 'בלתי נתפס'. ואולם הרוצה לנקוט את הכתיב המקראי בשׂי"ן – הרשות בידו.
המשך קריאה >>

איור של חדר קטן ומלא רהיטים. הכיתוב: מה ההבדל בין אכסון לאחסון?

אִכְסוּן ואִחְסוּן

המילה אִכְסוּן פירושה 'אירוח', 'מתן מקום לינה'. מקורה במילה אַכְסַנְיָה – מָלון, פונדק – מילה שחדרה ללשון חז"ל מן היוונית (xenia – 'אירוח', 'הכנסת אורחים'). לעומת זאת המילים אִחְסוּן והַחְסָנָה פירושן 'שמירה', 'החזקה במחסן'.
המשך קריאה >>

הצורה המקורית-הצורה החדשה ץ-צ ף-פ ך-כ

אותיות מנצפ"ך

צורתן המקורית של האותיות כ, נ, פצ היא דווקא צורת האות הסופית שבה הקו נמשך כלפי מטה: ך, ן, ף, ץ. צורה זו נקראת 'פשוטה' (ההפך מכפופה). ומה סיפורה של המ"ם?

המשך קריאה >>

שמות החודשים – כתיב מלא או חסר?

שמות החודשים נכתבים על פי כללי הכתיב המלא: מרחשוון (או חשוון), אייר, סיוון, כלומר בהכפלת הווי"ו והיו"ד העיצוריות.
המשך קריאה >>

איור של חתיכות חלווה - הכיתוב חלבה או חלווה?

חלווה או חלבה?

המילה חלווה נכתבת בווי"ו. אין בינה לחלב ולא כלום, שהרי היא מיוצרת בעיקרהּ מעירוב של שומשום טחון בדבש או בסוכר.
המשך קריאה >>

חיילים בטקס צבאי והכיתוב: טקס או טכס

טקס או טכס?

כיצד נכון לכתוב – טקס או טכס? אנחנו ממליצים על הכתיב טקס בקו"ף.
המשך קריאה >>

איור של משה דיין אוחז הרצועה כלב והכיתוב הכירו את מש"ה וכל"ב

ניקוד אותיות השימוש

כיצד יש לנקד את אותיות השימוש מש"ה וכל"ב?
המשך קריאה >>

שבעה ילדים עושים פרצופים שונים, המציגים את דרך הגיית סימני הניקוד השונים - פתח, קמץ, חולם, צירי, קיבוץ ושורוק, חיריק וסגול

עיקרי תורת הניקוד

מובאים כאן כללי יסוד בתורת הניקוד שתכליתם לתת בידי המתעניינים כלים בסיסיים לניקוד נכון של מילים.
המשך קריאה >>

ו' אחת או שתיים? ועדה או וועדה?

ו' אחת או שתיים?

לפי כללי הכתיב המלא כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה, כגון תקווה, אווז, ואילו בראש מילה היא אינה נכפלת: ורד, ועדה. אחרי אותיות מש"ה וכל"ב הווי"ו נכפלת: הוורד, הוועדה.
המשך קריאה >>

להחזיר את הי' לפועלי ל"י! נהניתי מן הסרט

היו"ד בפעלים מגזרת ל"י

בצורות כגון נִרְאֵית, נֶהֱנֵיתִי, מֻתְנֵית, הֶחֱנֵינוּ היו"ד השורשית נותרה בכתיב אך אינה הגויה. התהליך שקרה כאן קרוי כיווץ דו־תנועה (כיווץ דיפתונג).
המשך קריאה >>

כיתוב וניקוד

שִׂמְלָה ושַׂלְמָה

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'; למעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים.
המשך קריאה >>

יונה מרימה מפה משולחן שעליו פרוסות לחם. הכיתוב: לפרוס או לפרוש? יום אחד אולי אפרוס כנפיים

פָּרַס או פָּרַשׂ?

ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

המשך קריאה >>

ילד מצדיע - שירתי או שירתתי?

שירתי בצבא או שירתתי בצבא?

רבים מתלבטים איך לכתוב: שירתתי או שירתי, השבתתם או השבתם. שאלה זו עלתה בדיוני האקדמיה על כללי הכתיב המלא, וההכרעה הייתה לכתוב בתי"ו אחת: שירתי (שֵׁרַתִּי); השבתם (הִשְׁבַּתֶּם).
המשך קריאה >>

רקדנית על רחבת דיסקו והכיתוב להזיז ת'רגליים לנענע את האגן

תַּ' במקום אֶת הַ־

בדיבור התקני ובכתיבה התקנית ראוי כמובן לנקוט את ה־, אך המתעקשים לומר או לכתוב תַּ' יוכלו לראות עצמם ממשיכי דרכם של העמונים ושל בר כוכבא ולוחמיו האמיצים.
המשך קריאה >>

איור ברנש מנמנם בערסל על רקע שקיעה וים וכיתוב "אצלך הכול בסדר, יש לך כל הזמן שבעולם"

כל או כול?

כשהמילה 'כול' עומדת לעצמה – היא נכתבת בווי"ו. לדוגמה: דיברנו על הכול.
כאשר המילה 'כל' נסמכת למה שבא אחריה – היא נכתבת בלי וי"ו. לדוגמה: כל אחד.
המשך קריאה >>

אנרגייה, אנגלייה

למה כותבים אנרגייה, אנגלייה בשתי יו"דים?
המשך קריאה >>

סיומת - יה י' אחת או שתיים? שנייה

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה ומִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת.
המשך קריאה >>

איור חתול חמוד עם כיתוב "אני לא מבקש יותר מדי"

יותר מדי ומדי פעם

הכתיב המלא הרווח של הצירופים יוֹתֵר מִדַּי ומִדֵּי פַּעַם ביו"ד אחרי המ"ם – "מידי פעם" ו"יותר מידי" – הוא טעות.
המשך קריאה >>

איור של ילדה מטפסת על סולם. טקסט: פתח: םַ, חיריק מלא: םִי, קמץ: םָ, קמץ קטן: םָ, סגול: םֶ, חולם: םֹ/־םוֹ, צירי: םֵ/םֵי, קיבוץ: םֻ, חיריק חסר: םִ, שורוק: םוּ.

שמות סימני הניקוד

רוב שמות סימני הניקוד רומזים לדרך שבה נֶהֱגות התנועות שהסימנים הללו מציינים – רק בשלב מאוחר הותאם הניקוד של הברתם הראשונה של מקצת השמות לתנועה שהשם מייצג.
המשך קריאה >>

כיתוב וניקוד

כ"ף ופ"א כפופות בסופי מילים

בדורות האחרונים החל המנהג לכתוב כ"ף ופ"א לא סופיות בסוף המילה בראשי תיבות הגויים ובמילים ושמות לועזיים כאשר הגיים אלו נֶהֱגים כּ, פּ (דגושים).
המשך קריאה >>

איור של ילד והכיתוב: הידעת? פעם כתבו ידעתה וזו לא הייתה טעות...

נתת או נתתה – על כתיב כינויי הנוכח

הכתיבים כתבת, ידעת, ילדך הם בלבד נחשבים תקניים, אף שיש היגיון רב וקיימות מסורות כתיבה לכתוב אותם באם הקריאה ה"א בסופם.
המשך קריאה >>

כיתוב וניקוד

רפיון בגדכפ"ת אחרי שווא נח

איך ייתכן שבמילים רבות כגון מַרְבָד, צַרְכָן, מַלְכוּת, יַדְכֶם, בגדכפ"ת באות רפות אחרי שווא נח?
המשך קריאה >>

איור של שני עיתונים, על האחד כתוב: להחיל את החוק ולא להכיל. על השני כתוב: החלת התקנות ולא החלת.

הֶחָלַת החוק

המילה הֶחָלָה שקולה במשקל הַפְעָלָה. כרגיל מנוקדת הה"א בשמות הפעולה ממשקל זה בגזרת ע"ו/ע"י ובגזרת ע"ע בחטף פתח. אולם כאשר אות השורש הראשונה היא אהח"ע, מנוקדת הה"א (ומבוטאת) בסגול.
המשך קריאה >>

איור של בחורה בדלפק בנק וכיתוב: כאן גובים תשלום דגש?

תשלום דגש

כללי תשלום הדגש בעברית ימינו מבוססים במידה רבה על העולה מן המקרא לפי מסורת הניקוד הטברנית. במקורות רוב הצורות מתיישבות עם הכלל ומיעוט צורות החורגות ממנו.
המשך קריאה >>

כיתוב וניקוד

דגש חזק באות בשווא

הכלל בעברית ימינו פשוט: דגש חזק יבוא גם כאשר האות שוואית. למשל: יִקְּחוּ, כִּסְּאוֹת, הַיְּלָדִים, הַמְּבַשֵּׂר ואף מִיְּרוּשָׁלַיִם. למה ראתה האקדמיה לשנות מן הניקודים הרגילים במקרא?
המשך קריאה >>

כיתוב וניקוד

דגש תנייני

למה יש דגש חזק במילים כמו שְׁלַבִּים ואֶשְׁנַבִּים? תכליתו של הדגש במילים אלו – המכונה דגש תנייני (או מִשני) – היא לסגור את ההברה ובכך לשמר בה את התנועה הקצרה.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ניקוד צורן הריבוי ־ויות

בעבר כל האמון על כללי הניקוד ידע שיש לנקד את צורן הריבוי ־ויוֹת, הנגזר מצורות יחיד המסתיימות ב־וּת, בקיבוץ ובדגש ביו"ד, כגון זְכֻיּוֹת. ואולם האקדמיה החליטה לשוב אל הניקוד המקורי של הצורן: ־וּיוֹת.
המשך קריאה >>

איור של שני ילדים והכיתוב השנה הבאה תהיה תש"ף או תש"פ?

שנת תש"ף

רבים שואלים איך תיכתב השנה העברית הבאה – תש"ף או תש"פ. אנחנו ממליצים לכתוב תש"ף – בפ"א סופית.
המשך קריאה >>