הדף בטעינה

על המילה רִדְרֵד

בתשובות באתר

מכתב אברהם שלונסקי לאברהם אבן־שושן

למי רִדְרְדוּ הפעמונים?

WP_Post Object
(
    [ID] => 28949
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-05-09 15:19:20
    [post_date_gmt] => 2018-05-09 12:19:20
    [post_content] => באקדמיה התקבל אוסף מסמכים ומכתבים של המילונאי והמחנך אברהם אבן־שושן (תרס"ו–תשמ"ד, 1906–1984), שהיה חבר האקדמיה למן שנת תשל"ד. האוסף הצטרף לארכיון האקדמיה, המתעד את פעילותם של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית. האקדמיה מודה מקרב לב למשפחת אבן־שושן על החלטתה להעביר את האוסף לארכיונהּ.

המילונאי נהג לכתוב לסופרים ולמשוררים ולשאול אותם על שימושי לשון שציטט ועל חידושים שמצא בכתביהם, ובאוסף נמצאות תשובותיהם. והינה מצאנו ששני מחברים השיבו לפנייתו במרחק שבוע ובאותו עניין – הפועל רִדְרֵד. לאה גולדברג ואברהם שלונסקי השתמשו שניהם בפועל הזה בתרגומיהם מרוסית במשמעות רעידה ורטט. כך כתב שלונסקי במענה לפניית אבן־שושן: "ואכן, גזרתי מלה זו מל' רעד, כדרך שגזר ח"נ ביאליק
(כך שמעתי מפיו) את רשרש מרעש, על דרך לגלג מלעג". ואילו גולדברג כתבה: "לפיכך עשיתי במלה 'רעד' מה שעשה ביאליק ב'רעש' משיצר את הפועל 'רשרש', בדיוק על אותו משקל עצמו". אם כן כל אחד בנפרד מייחס לעצמו את החידוש. אמנם — נודה על האמת — החידוש הזה לא מצא את מקומו בעברית, ובכל זאת התשובות הדומות מעוררות תהייה.

מכתב אברהם שלונסקי לאברהם אבן־שושן

מכתב לאה גולדברג לאברהם אבן־שושן

אבן־שושן במילונו מביא מובאות משני התרגומים. מ'מלחמה ושלום' לטולסטוי בתרגום לאה גולדברג: "תותחיהם המצֻחצחים, המבהיקים, המרדרדים על כַּנּוׂתיהם" (כרך א, עמ' 288) ו"הַסָּב... היה מרדרד בנשאו בזרועותיו את העולל" (כרך ב, עמ' 42); ומ'הדון השקט' למיכאל שולוחוב בתרגום אברהם שלונסקי: "והיה המלבן משוֵּע בקול רִדרוד של זגוגית" (כרך א, עמ' 439 [צ"ל: 433]) ו"שרקתן המרדרדת של כנפי הברוָזים" (כרך ג, עמ' 323).

למעשה אין מדובר באותה משמעות בדיוק. יונתן חפץ, מעובדי מפעל המילון ההיסטורי, בדק ומצא שגולדברג מתרגמת את הפעלים подрагивать ו־вздрагивать המתארים רעידה קלה או פתאומית, ואילו שלונסקי מתרגם את הפועל дребезжать, שפירושו — כפי שציין בעצמו — צליל רוטט אגב רעידה. מן הרשימה הביבליוגרפית שבראש המילון אנחנו למדים שאבן־שושן ציטט מ'מלחמה ושלום' בהוצאת מעריב לעם, 1959, ומן 'הדון השקט' בהוצאת ספריית הפועלים, מרחביה 1955—1959 [צ"ל: 1953—1959], ואם כך תרגומה של גולדברג מאוחר יותר. אלא שאין זאת ההוצאה הראשונה. שני התרגומים ראו אור לראשונה באותה השנה, 1953, ובאותה הסדרה.

בספרייה הלאומית מצוי עותק של 'הדון השקט' עם הקדשת המתרגם ללאה גולדברג (מימין). מלבד ההקדשה הלקונית אפשר ללמוד מן הצילום ששלונסקי הוא שערך את סדרת ספרי מופת שבמסגרתה יצא לאור באותה שנה גם 'מלחמה ושלום'. ולענייננו — נראה שהערת האגב שבה חתמה גולדברג את מכתבה לאבן־שושן נכתבה שלא בדרך אגב כלל: "אגב", רומזת גולדברג מבלי שנשאלה, "שלונסקי שראה את התיבה הזאת בתרגומי אמר לי בשעתו כי בעיניו טובה היא".

הקדשת המתרגם ללאה גולדברג בעותק של הספר 'הדון השקט'

 

כתבה דורית לרר. התפרסם באקדם 56 (תשע"ו–2016)
    [post_title] => למי רִדְרְדוּ הפעמונים?
    [post_excerpt] => בארכיון שלנו נמצאת תכתובת מרתקת בין המילונאי אברהם אבן־שושן ליוצרים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי – אשר נשאלו על השימוש שלהם בפועל רִדְרֵד.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%a8%d7%93%d7%a8%d7%93%d7%95-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-01-18 20:08:49
    [post_modified_gmt] => 2024-01-18 18:08:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28949
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בארכיון שלנו נמצאת תכתובת מרתקת בין המילונאי אברהם אבן־שושן ליוצרים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי – אשר נשאלו על השימוש שלהם בפועל רִדְרֵד. המשך קריאה >>
שער גיליון 56 של אקדם

אקדם 56

WP_Post Object
(
    [ID] => 16628
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2016-08-07 12:43:55
    [post_date_gmt] => 2016-08-07 09:43:55
    [post_content] => תוכן העניינים
  • הכינוס הבין־לאומי ללשון מגילות מדבר יהודה באקדמיה ללשון העברית, עמ' 1
  • האקדמיה במכללת אשקלון, עמ' 1
  • ספרים חדשים בהוצאת האקדמיה: העברית בתקופת המנדט מאת יעל רשף; תורת ההגה של לשון חכמים מאת שמעון שרביט, עמ' 1
  • חברים חדשים באקדמיה: יואל אליצור (חבר מלא), יאן יוסטן ושטפן שורש (חברי כבוד)
  • "אדוני וידידי הרש"י עגנון, סלח נא להעזתי" - לזכר א"י ברַוֶר מאת ברכה דלמצקי־פישלר, עמ' 3
  • "בדי עמל הצלחתי": דבר והיפוכו מאת עמנואל מסטיי, עמ' 6
  • עברית של יום מאת אהרן מגד ולזכרו, עמ' 7
  • למי רִדְרְדוּ הפעמונים (מארכיון אבן־שושן) מאת דורית לרר, עמ' 8
  [post_title] => אקדם 56 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-56 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-01-05 07:48:36 [post_modified_gmt] => 2024-01-05 05:48:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16628 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים הכינוס הבין־לאומי ללשון מגילות מדבר יהודה באקדמיה ללשון העברית, עמ' 1 האקדמיה במכללת אשקלון, עמ' 1 ספרים חדשים בהוצאת האקדמיה: העברית בתקופת המנדט מאת יעל רשף; תורת ההגה של לשון חכמים מאת שמעון המשך קריאה >>