WP_Post Object
(
    [ID] => 95164
    [post_author] => 60
    [post_date] => 2024-06-27 16:03:44
    [post_date_gmt] => 2024-06-27 13:03:44
    [post_content] => הביטויים 'עולה בקנה אחד' ו'משענת קנה רצוץ' לקוחים שניהם מן המקרא וקשורים לפרעה מלך מצרים. ומה הקשר ללטינית, לתותח לתעלה ולקניון?
	[presto_player id=95165]
    [post_title] => עולה בקנה אחד
    [post_excerpt] => הביטויים 'עולה בקנה אחד' ו'משענת קנה רצוץ' לקוחים שניהם מן המקרא וקשורים לפרעה מלך מצרים. ומה הקשר ללטינית, לתותח לתעלה ולקניון?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%97%d7%93
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-07-02 22:39:53
    [post_modified_gmt] => 2024-07-02 19:39:53
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=95164
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 50296
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-04-11 14:47:49
    [post_date_gmt] => 2021-04-11 11:47:49
    [post_content] => לקריאת המאמר

מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? במאמר קצר ומרתק מספר הכותב את סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
כידוע התקבלותו של ספר הספרים בדתן ובתרבותן של בני לשונות רבות תרמה לתחום מילונן כמה מילים עבריות, רובן מתחום התפילה (דוגמת עדן וגיהינום, אמן והללויה). במרוצת הדורות העניקו אף לשונות היהודים ללשון הדיבור של דוברי לשונות אחרות כמה מונחים מהווי החיים היהודי, ובימינו לא נפקד אפילו מקומה של העברית הישראלית.

 
    [post_title] => ישראל מייצאת מילים
    [post_excerpt] => מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-27 13:33:39
    [post_modified_gmt] => 2023-08-27 10:33:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=50296
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 6858
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2000-09-14 16:18:27
    [post_date_gmt] => 2000-09-14 13:18:27
    [post_content] => מונחים בתחום הטיול האתגרי ומונחים נוספים שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס
    [post_title] => למד לשונך 36
    [post_excerpt] => מונחים בתחום הטיול האתגרי ומונחים נוספים שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: גְּלִישַׁת חֶבֶל, גְּלִישַׁת קַנְיוֹנִים, תַּעֲשִׂיּוֹן, חֶבְרַת הֶזְנֵק, אַקְוָה, מַעֲגָנָה, שֵׁיט מְעָרוֹת, גְּלִישַׁת מְעָרוֹת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-36
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 07:41:03
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 04:41:03
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6858
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 62465
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1995-07-14 18:00:16
    [post_date_gmt] => 1995-07-14 15:00:16
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"ד-תשנ"ה

עדכון: אוטומט מכירות > מְכוֹנַת מִמְכָּר (תשע"ט)
    [post_title] => למד לשונך 11
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"ד-תשנ"ה: גְּרִיד, קְנִיָּה בַּהֲמָרָה, מְכִירָה בַּהֲמָרָה, אוֹטוׁמַט מְכִירוֹת, מֵקַר, מוּתָג, מֻחְדָּשׁ, קַנְיוֹן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-11-2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-03-29 18:02:27
    [post_modified_gmt] => 2022-03-29 15:02:27
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=62465
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7179
    [post_author] => 40
    [post_date] => 1995-01-21 10:55:08
    [post_date_gmt] => 1995-01-21 08:55:08
    [post_content] => תוכן העניינים

 	
כינוס ראשון של מליאת האקדמיה בשנת התשנ"ה, עמ' 1
פלסטיני, נְסוּעָה, קַנְיוֹן, סינָר, יְבוּא ויִבּוּא, יְצוּא ויִצּוּא, הזיע, ללא, תפיסה ופריסה
 	
ערב עיון עם צאת ספרו של הפרופ' אילן אלדר: תורת הקריאה במקרא, עמ' 1
 	
ועוד מן המליאה (מילים בשימוש כללי; דיווח), עמ' 1
מְבוֹאָה, דַּפְדַף, תִּכְתֵּב
 	
שושנה בהט ז"ל, עמ' 2
 	
על הלשון ועל התקן – מדברי שושנה בהט, עמ' 2
 	
ט' כרמי ז"ל, עמ' 3
 	
הוועדה למונחי הבנקאות ושוק ההון, עמ' 3
 	
מפרסומי האקדמיה: זיכרונות האקדמיה כרך לח–מ; מילון למונחי הביולוגיה המולקולרית, עמ' 3
 	
אותיות עבריות באמנות אירופית מאת גד בן־עמי צרפתי, עמ' 4
 	
גלגולו של ניב – אלמנת קש (המילון ההיסטורי), עמ' 5
 	
הצצה אל מכון מזי"א: אולי תשתה כוס פולכוש?, עמ' 6

    [post_title] => אקדם 5
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-5
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-01-19 22:44:06
    [post_modified_gmt] => 2024-01-19 20:44:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7179
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 25985
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-12-27 16:36:24
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:36:24
    [post_content] => 
מילים עתיקות עושות שוק:
אַשְׁרַאי, בַּטּוּחָה, בִּקּוּשׁ, גְּבִיָּה, גְּמוּל, גִּמְלָה, הוֹן, הַלְוָאָה, הֶצֵּעַ, הַמְחָאָה, הֶפְסֵד, הַשְׂכָּרָה, הַשְׁקָעָה, חֶבְרָה, חוֹב, חִתּוּם, יִפּוּי כּוֹחַ, יִתְרָה, כֶּסֶף, לָקוֹחַ, מְחִיר, מִתּוּן, מֶכֶס, מֶכֶר, מְנָיָה, מַס, מִסְחָר, מַשְׂכֹּרֶת, מַשְׁכַּנְתָּה, נַדְלָ"ן, נִכּוּי, נֶכֶס, נָקוּב, סוֹחֵר, סַחַר, סִיטוֹנָאוּת, עֵרָבוֹן, עָמִיל, עִסְקָה, עַרְבוּת, עֲרֻבָּה, פִּדְיוֹם, פִּדְיוֹן, פִּחוּת, פִּקָּדוֹן, פֵּרָעוֹן, פַּרְנָסָה, צְמִיחָה, קִמְעוֹנָאוּת, קִצְבָּה, קֶרֶן, רֶוַח, רִבִּית, שִׂגְשׂוּג, שׁוּק, שְׁטָר, שָׂכָר, תְּשׂוּמָה, תַּשְׁלוּם

מילים חדשות:
אַסְדָּרָה, בִּטּוּחַ, בַּר הֲמָרָה, גֶּמֶל, הֶחְכֵּר (ליסינג), הִוּוּן, הַמְחָרָה, הַנְזָלָה, הַנְפָּקָה, הַפְרָטָה, הַצְמָדָה, הִתָּכְנוּת, זַכְיָן, חָבוּת, חֶבְרַת הֶזְנֵק, חִסְרָה, חַשָּׁב, חֶשְׁבּוֹן עוֹבֵר וָשָׁב, חַתָּם, יְבוּא, יַזָּם, יִסּוּף, יְצוּא, כַּלְכְּלָן, כַּסְפָּר, מַאֲגָד (קונסורציום), מַאֲזָן, מַדָּד, מָטָ"ח, מְחִירוֹן, מִמּוּן, מִמּוּשׁ, מִנּוּף, מִסּוּי, מִכְרָז, מִלְוֶה, מַנְכָּ"ל, מִסְלָקָה, מִפְרָעָה, מִקְדָּמָה, מַרְכּוֹל, נְזִילוּת, נְשִׂיגוּת (דיור), סָחִיר, סְחִירוּת, סִחוּר (negotiation), סַפָּק, עֲלוּת, עַמְלָה, קַנְיוֹן, קַנְיָן, רוֹאֵה חֶשְׁבּוֹן, רְכִישָׁה, רֶכֶשׁ, שֹׁוִי, שִׁוּוּק, שִׁעֲרוּךְ, תַּזְרִים מְזֻמָּנִים, תַּחְשִׁיב, תָּלָ"ג, תִּמְחוּר, תַּמְחִיר, תִּסְחוּר (merchandising), תַּעֲסוּקָה, תַּקְבּוּלִים, תַּקְצִיב, תְּקוּרָה, תְּשׂוּאָה, תִּשְׁלֹבֶת (קונצרן), תַּשְׁקִיף




סיפוריהן של המילים: מְנָיָה, סוֹחֵר, קִמְעוֹנוּת , קַנְיוֹן
מְנָיָה – בספר נחמיה מסופר: "וְכָל יִשְׂרָאֵל... נֹתְנִים מְנָיוֹת הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ". 'מְנָיוֹת' היא כנראה צורת רבים מורחבת של מָנָה (במקום מָנוֹת), כמו מִשְׁנָה–מִשְׁנָיוֹת, ולצידה מתועדת בנחמיה גם צורת הרבים מְנָאוֹת. מכאן גזר אליעזר בן­־­יהודה צורת יחיד חדשה – מְנָיָה, והציע לייחד אותה למנה מסוימת מאוד: חלק בהון של חברה מסחרית.

סוֹחֵר – המילה המקראית סוֹחֵר קשורה כנראה למשמע היסודי של השורש סח"ר – תנועה סיבובית, שכן דרכו של הסוחר להסתובב סחור סחור ולהציע את מרכולתו. כבר בתנ"ך נולדו מן הסוֹחֵר מילים שאינם קשורות בהכרח לסיבוב – מִסְחָר, סַחַר וסְחוֹרָה, ובימינו נוספו אליהן המִסְחוּר, התִּסְחוּר וההַסְחָרָה. גם רבים מן הסוחרים כבר אינם מסתובבים כיום במסחרם, למשל סוחרי הבורסה.

קִמְעוֹנוּת – קִמְעוֹנוּת היא עיסוק במסחר זעיר, מכירה ליחידים ולא לסוחרים. המילים קִמְעוֹנַאי וקִמְעוֹנוּת נוצרו בעברית החדשה מן המילה קִמְעָה ('קצת', 'מעט') כנגד המילים סִיטוֹנַאי וסִיטוֹנוּת המציינות מכירה לסוחרים. מילים אלו עצמן חודשו על פי סִיטוֹן שבלשון חז"ל – מילה יוונית שמשמעה סוחר תבואה.

קַנְיוֹן – חידוש המילה קַנְיוֹן מיוחס ליזם ואיש העסקים דוד עזריאלי, מקימו של הקניון הראשון בארץ – קניון איילון ברמת גן. עזריאלי כנראה התכוון ליצור הלחם של המילים קְנִיּוֹת וחַנְיוֹן (מרכז קניות שמשולב בו חניון), אך כיום אפשר לראות בזה גם מילה משורש קנ"י במשקל פַּעְלוֹן (במשקל המילה חַנְיוֹן).
חידון מה יוצא דופן?
    [post_title] => מרוויחים עם העברית
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-01-11 13:08:55
    [post_modified_gmt] => 2018-01-11 11:08:55
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25985
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)