WP_Post Object
(
    [ID] => 999
    [post_author] => 40
    [post_date] => 2011-04-10 14:11:00
    [post_date_gmt] => 2011-04-10 11:11:00
    [post_content] => בלשוננו היום אנו רגילים לומר שלמלכים ולמְלָכוֹת יש כֶּתֶר בראשם. בלשון המקרא רגילות בעניין זה המילים נֵזֶר ועֲטָרָה, ובעברית שלאחר המקרא יש גם כְּלִיל. הכֶּתֶר נזכר בתנ"ך רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות': כתרה של אסתר וכתרה של ושתי ואפילו כתרו של הסוס המלכותי. משורש המילה כֶּתֶר יש בתנ"ך הפעלים כִּתֵּר והִכְתִּיר ושם העצם כּוֹתֶרֶת.
הפעלים כיתר והכתיר
הפועל כִּתֵּר פירושו הִקִּיף, סָבַב. פועל זה נזכר כבר בתיאור המלחמה בבנימין בספר שופטים: "כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ..." (כ, מג), וכך משמש גם בימינו. מקובל שהמשמעות של הקפה וסיבוב היא העומדת גם בבסיס המילה כֶּתֶר.

משמעות הפועל הִכְתִּיר בתנ"ך אינה ברורה כל צורכה; החל בלשון חכמים פירושו 'שם כתר בראש', ומכאן גם 'המליך'. ובימינו מכתירים לא רק מלכים אלא גם מנצחים בתחרויות, בעלי תפקידים בכירים ועוד. הפועל הסביל הוא הֻכְתַּר, למשל 'היא הוכתרה לכלת התנ"ך', 'המנהיג הבלתי מוכתר' וגם 'הניסוי הוכתר בהצלחה' – זכה כביכול בכתר של הצלחה. מוכתר במשמעות 'ראש כפר ערבי' מקורו במילה הערבית מֻחְ'תַאר (= 'נבחר'), אך הוא קיבל אופי עברי בשל קרבתו בצליל, בצורה ובמשמעות ל'מוכתר', בעל הכתר, בעברית.
כותרת
הכּוֹתֶרֶת המקראית היא חלקו העליון והמקושט של עמוד אבן, ככתוב: "וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן" (מלכים א ז, יט). המילה משמשת במשמעות זו במונחי אדריכלות עד היום. לכותרת העמוד מתקשר גם הצירוף גולת הכותרת המשמש בימינו במשמעות 'השיא', 'החלק החשוב ביותר'. במקורו המקראי – בתיאור מקדש שלמה (מלכים א ז, מא–מב; דברי הימים ב ד יב–יג) – הוא מציין חלק בכותרות העמודים. לפי דעה אחת מדובר בקישוט כדורי שבראש הכותרת, ומכאן המשמעות של הצירוף היום, ואולם לדעת רבים הכוונה דווקא למעין אגן עגול ושטוח בבסיס הכותרת.

למילה כּוֹתֶרֶת ניתנו בראשית המאה העשרים שתי משמעויות חדשות. האחת: כותרת הפרח – העשויה עלים צבעוניים (לא ירוקים) – בהשראת המילה הגרמנית Krone (=כתר). השנייה: כותרת בראש ידיעה בעיתון או בראש מאמר וכדומה – בהשראת הכותרת האדריכלית. כותרת זו נולדה – כמובא אצל ראובן סיוון – במערכת עיתון "דבר" בעצה אחת בין העורך ברל כצנלסון לסופר והעיתונאי יצחק בן־דור. וממשמעות חדשה זו של 'כותרת' חודש במונחי הספרנות המונח כּוֹתָר – שם של פרסום.
קשר כתרים
נחזור לכֶּתֶר. לא רק בראשיהם של בני אדם יש כתרים אלא גם בראשי אותיות: "בשעה שעלה משה למרום מְצָאוֹ להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות" (בבלי שבת פט ע"א). כתרים אלו הם מעין קישוטים הנוספים לאותיות מסוימות בכתיבת סת"ם. ושם נוסף להם: תגים, שכן תָּגָא הוא כתר בארמית. הביטוי קָשַׁר כתרים משמש גם בהוראה מושאלת: הילל, שיבח מאוד.

לסיום, נקשור כתרים לכמה אותיות ולאסתר המלכה:

 
כתבה: תמר קציר
קובץ להדפסה
    [post_title] => הכתר עולה לכותרות
    [post_excerpt] => המילה כֶּתֶר מופיעה במקרא רק במגילת אסתר בצירוף 'כתר מלכות' – על המילה 'כתר' ועל מילים נוספות הקשורות אליה: כותרת, כיתר והכתיר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%9b%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-03-12 14:03:02
    [post_modified_gmt] => 2024-03-12 12:03:02
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=999
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)