בלשוננו היום ציפור הנפש היא כינוי לדבר היקר מאוד ללב האדם או לנקודה רגישה במיוחד בנפשו.
מקור הביטוי בספרות חז"ל, אך שם הגרסה הטובה היא דווקא ציפַּר הנפש, והכוונה לדבר מוחשי.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה נֶפֶשׁ
במילון
נֶפֶשׁ
 (ללא ניקוד: נפש)מין | נקבה |
---|---|
שורש | נפשׁ |
נטייה | נְפָשׁוֹת, נַפְשׁוֹת־ לכל הנטיות |
הגדרה
- (בפילוסופיה ובפסיכולוגיה) נשמה, המהות הרוחנית של האדם (כנגד: גוף)
- אדם, יְצור חי, כגון 'משפחה בת שש נפשות'
- דמות במחזה וכדומה, כגון בצירוף 'הנפשות הפועלות'
- פְּנים הגוף, הגרון, כגון 'מילא את נפשו' – אכל לשׂובַע
- מצֵבה (ספרותי)
צירופים
- אַוַּת נֶפֶשׁ
- בְּלֵב וָנֶפֶשׁ
- בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה
- בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, הִגִּיעוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ
- גַּדְלוּת נֶפֶשׁ, גַּדְלוּת לֵב
- גֹּעַל נֶפֶשׁ
- דִּינֵי נְפָשׁוֹת
- הֲלֹךְ נֶפֶשׁ, הֲלַךְ נֶפֶשׁ
- הִכָּה נֶפֶשׁ
- הִרְהִיב עֹז, הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ
- הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ, הַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ
- הִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד
- הִשְׁתַּפְּכוּת נֶפֶשׁ
- הִתְרוֹמְמוּת נֶפֶשׁ, הִתְרוֹמְמוּת רוּחַ
- חֵי נַפְשִׁי
- חֵרֵף אֶת נַפְשׁוֹ
- חֵרוּף נֶפֶשׁ
- חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
- טָרַף אֶת נַפְשׁוֹ
- יְפֵה נֶפֶשׁ
- יֵשׁ אֶת נַפְשׁוֹ
- כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ
- כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ
- כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ
- לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ
- מְחַיֵּה נְפָשׁוֹת
- מְסִירוּת נֶפֶשׁ
- מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ
- מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ
- מֵשִׁיב נֶפֶשׁ
- מַחֲלַת נֶפֶשׁ
- מַכְמִיר אֶת הַנֶּפֶשׁ, מַכְמִיר לֵב
- מַפַּח נֶפֶשׁ
- מַר נֶפֶשׁ
- מַשְּׂאַת נֶפֶשׁ
- מַשָּׂא נֶפֶשׁ
- מָה נַפְשָׁךְ, מִמָּה נַפְשָׁךְ
- מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ
- נַפְשׁוֹ יָצְאָה
- נַפְשׁוֹ כָּלָה
- נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ, נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ
- נָקְעָה נַפְשׁוֹ
- נָשָׂא אֶת נַפְשׁוֹ
- נָתַן אֶת נַפְשׁוֹ
- סַכָּנַת נְפָשׁוֹת
- עִנָּה אֶת נַפְשׁוֹ
- עַז נֶפֶשׁ
- עָמַד עַל נַפְשׁוֹ
- פְּזוּר נֶפֶשׁ
- פִּזּוּר נֶפֶשׁ
- פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ
- פַּחֵי נֶפֶשׁ
- צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ
- שְׁאַט נֶפֶשׁ
- שְׁוֵה נֶפֶשׁ
- שִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ
- שִׁעֵר בְּנַפְשׁוֹ
- שָׁלַח יָד בְּנַפְשׁוֹ
- שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ
- תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים
בתשובות באתר
מִמָּה נַפְשָׁךְ
'בכל אופן שתרצה'; 'בין כך ובין כך תגיע לאותה תוצאה'.
למשל: ממה נפשך – אם הוא פעל כשורה אין בעיה שנספר זאת; ואם הייתה עבירה פלילית, האין מחובתנו לספר זאת?
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
עשרים שקל או עשרים שקלים?
WP_Post Object
(
[ID] => 885
[post_author] => 1
[post_date] => 2010-07-25 11:48:01
[post_date_gmt] => 2010-07-25 08:48:01
[post_content] => בצירוף של שם עצם ושם המספר – עד המספר עשר שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"), 'חמישה אחוזים' (ולא "חמישה אחוז"), 'תשעה אנשים', 'עשרה ימים'. מהמספר אחת עשרה ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה" (דברים י, כב), 'עשרים שנה' או 'עשרים שנים', 'חמישים ושלושה שקל' או 'חמישים ושלושה שקלים'.
השימוש בלשון יחיד נפוץ יותר בשמות הנספרים תדיר, כגון 'יום', 'שנה', 'נפש', 'איש', 'ראש', 'אחוז', וכן בשמות מטבעות וכדומה. בשמות רבים אחרים אין מקובל להשתמש בצורת היחיד. למשל, לא סביר שמישהו יאמר 'הוזמנו מאתיים מחשב ושלושים מזגן לבניין החדש'.
לעומת זאת שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות יכולים לבוא ביחיד גם לאחר המספרים 2–10, כגון 'שני מטר', 'שלושה קילוגרם', 'שבעה דונם', 'ארבעה דולר' (לצד 'שני מטרים', שלושה קילוגרמים', 'שבעה דונמים', 'ארבעה דולרים').
[post_title] => עשרים שקל או עשרים שקלים?
[post_excerpt] => עד המספר 10 שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"). מהמספר 11 ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים, למשל: 'עשרים שקלים' או 'עשרים שקל'.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2021-04-07 11:16:50
[post_modified_gmt] => 2021-04-07 08:16:50
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=885
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
עד המספר 10 שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"). מהמספר 11 ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים, למשל: 'עשרים שקלים' או 'עשרים שקל'.המשך קריאה >> המשך קריאה >>
בהחלטות האקדמיה
פרק 1 – כללים בנטיית השם: 1.5 הסגול, כלל א
במבט היסטורי
שכיחות הערך נֶפֶשׁ 1 (נֶפֶשׁ; "לנפשו" (כינוי חוזר)) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים:
שכיחות
1=1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0