WP_Post Object
(
    [ID] => 13042
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2015-12-06 12:31:15
    [post_date_gmt] => 2015-12-06 10:31:15
    [post_content] => 
פירוש הביטוי: 'הֵעֵז'.
דוגמה: חמש שנים חלפו בטרם הרהיב עוז לגלות לנערה את דבר אהבתו אליה.
הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז". השורש רה"ב נקשר בגאווה ובחוצפה, כגון בצירוף המחודש 'דברי רַהַב' – דברי התרברבות. כך מבינים רבים גם את ישעיהו ג, ה: "וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד". לפי הבנה שונה במקצת הפועל רָהַב עניינו סערה ותוקפנות: הנער קם על הזקן, והנקלה על הנכבד.
שני הפירושים – גאות מזה וסערה מזה – עולים בקנה אחד עם ההבנה המקובלת של השם רַהַב במקרא: מסתבר שזה היה שמה של מפלצת ים – ואולי אף של אֵל הים – במיתולוגיה של עמי האזור, כעולה למשל מישעיהו נא, ט: "הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין". גם בספרות חז"ל זוהה רהב עם שר הים (בבלי בבא בתרא עד ע"ב; תנחומא חוקת א).

לכתוב "תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז" הוצעו פירושים שונים: 'מילאת את נפשי בגאווה ואומץ', 'גרמת לי להיות גאה', 'הדהמת אותי בעוז', 'תמלאני גאווה ותיטע בנפשי עוז'. בתקופת ההשכלה קיבל הצירוף את המשמע 'הֵעֵז'. הנה דוגמה מדברי מרדכי אהרן גינצבורג בחיבורו "קריית ספר" (1835): "ומה אעשה כי יפקוד אבי עלי בחזקת יד להקריב את לבבי אל האשה אשר תישר משפחתה בעיניו להתחתן בה? האם אעיז פנים לענותו כי לא חפצתי בה? אני מעודי לא מריתי פיו ובִטלתי חפצי מפני חפצו, ואיך עתה ארהיב בנפשי עוז להרוס את אשר יבנה?".

נעיר כי בשנת תש"ע, 2009, נבחר השם רַהַב לשמו העברי של כוכב הלכת נפטון במיזם כוכב עברי נולד של נוער שוחר מדע והאקדמיה ללשון העברית.
    [post_title] => הִרְהִיב עֹז
    [post_excerpt] => הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%a8%d7%94%d7%99%d7%91-%d7%a2%d7%96
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-11-07 10:43:22
    [post_modified_gmt] => 2024-11-07 08:43:22
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13042
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הצירוף 'הרהיב עוז' או 'הרהיב עוז בנפשו' מבוסס על הכתוב בתהלים קלח, ג: "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי, תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז".
המשך קריאה >> המשך קריאה >>