הוקמה ועדה למונחי המשפחה המשולבת והמשפחה החדשה (תשע”ג, 2013)

האקדמיה ללשון העברית הקימה ועדה לקביעת מונחים הקשורים למשפחה המשולבת והמשפחה החדשה. בוועדה שותפים נציגי משרדים ממשלתיים ומשפטנים, והיא שוקדת על קביעת מונחים שייתנו מענה למגוון המשפחות בישראל.

בישראל של שנת 2013 חיים מאות אלפי נשים וגברים במסגרות משפחתיות שאינן בהכרח “המודל הקלסי” של גבר ואישה נשואים המגדלים יחד את ילדיהם. יותר ויותר אנשים חיים בדגמים שונים של משפחתיות ובהם: משפחות שבהן ילדים שאינם משותפים לשני בני הזוג, משפחות שבראשן בני זוג מאותו מין, נשים וגברים הבוחרים להביא לעולם ילד ללא בן זוג, איש ואישה המביאים לעולם ילד משותף ללא זוגיות, “ידועים בציבור” ועוד.
בעקבות שינויים סוציולוגיים אלו לא ניתן עוד להסתפק במילים כמו הורים, אימא ואבא, ויש קשרים בין אנשים שכיום אין בשפה העברית מילים המתארות אותם.
ואכן אל האקדמיה ללשון העברית הגיעו ומגיעות בשנים האחרונות שוב ושוב בקשות לקבוע מונחים שיביעו את היחסים בין בני המשפחה במגוון המשפחות בימינו. לדוגמה: “אנו מבקשים בכל לשון של בקשה שתיתנו לנו את התואר הראוי לנו בתור הורים שניים, לא ביולוגיים, אבל הורים לכל דבר”.
שני סוגי בעיות עולים מן הפניות. האחד – מונחים קיימים שאינם מספקים, כגון ‘הורה חורג’ או ‘בן חורג’, ‘גרוש’ ו’גרושה’ ו’ידועים בציבור’. הסוג השני הוא חוסר במונחים או היעדר מונחים מוסכמים.

הפניות הרבות נפלו על אוזניים קשובות באקדמיה ללשון העברית. האקדמיה, הרואה חשיבות רבה במתן מענה לצרכים לשוניים חדשים בכלל ובתחום הנוגע לציבור כה רחב בפרט, יזמה הקמת ועדת מינוח מקצועית למונחי המשפחה. אל הוועדה הוזמנו נציגים בכירים ממשרדי הממשלה הנוגעים בתחום ובכירי המשפטנים בתחום דיני המשפחה. מטרת הוועדה להציע במידת האפשר מונחים מתאימים, ובהמשך לפעול להטמעתם בלשון הרשמית תוך שיתוף פעולה עם מוסדות הממשלה.

הוועדה התכנסה עד כה לשתי ישיבות ודנה בכובד ראש במונחים הנדרשים. בסיום עבודתה, בעוד כחצי שנה, יוגשו המלצותיה לאישור מליאת האקדמיה ללשון העברית. המונחים החדשים עשויים להשפיע לא רק על שפת היום־יום של המשפחות המשולבות והמשפחות החדשות כי אם גם על לשונם של טפסים רשמיים ושל תקנות ממשלתיות ואף על החקיקה בתחום דיני המשפחה.

את הוועדה למונחי המשפחה מרכזת המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון רונית גדיש. חברים בה: ד”ר אחמד חליחל (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ד”ר צבי טריגר (המכללה למנהל), ד”ר פרץ סגל (משרד המשפטים), גלי סמבירא (דוקטורנטית בלימודי מגדר, אוניברסיטת בר־אילן), פרופ’ סיליה פסברג (האוניברסיטה העברית), נעמה צבר בן־יהושע (אוניברסיטת תל-אביב), עו”ד אירית רוזנבלום (מנכ”לית משפחה חדשה), בלהה רוזנברג (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), עו”ד יהושע שופמן (לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה), פרופ’ פנחס שיפמן (לשעבר מן האוניברסיטה העברית וכיום מן המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן). מטעם האקדמיה ללשון העברית משתתפים בוועדה חוקר התלמוד והלשון העברית פרופ’ שלמה נאה, הסופרת צרויה שלו ועובדת האקדמיה ד”ר טובה שרברין.
חלק מן החברים בוועדה, לצד תפקידיהם הרשמיים והאקדמיים, מייצגים בחייהם האישיים מגוון דגמים של משפחות משולבות וחדשות (משפחות חד־מיניות, ידועים בציבור, הורים לילדים מפונדקאית, גרושים ואלמנות ועוד).

המונח הראשון שדנה בו הוועדה היה משפחה משולבת – משפחה שבה ילדים שאינם משותפים לבני הזוג. מונח זה כבר החל לשמש. עם זאת הובע חשש שמונח כזה ישמש לתיוג של משפחות, לכן חשוב היה לוועדה שהמילה ‘משפחה’ תישאר מילה כללית לכל סוגי המשפחות. כך עלה הצורך למצוא מונח לציון משפחה שאינה משולבת. בשלב זה של הדיון מוצע ‘משפחה ראשונית’.

המונח השני שנדון היה שם התואר חורג. מקורו בספרות חז”ל, ואולם דבקה בו משמעות שלילית – הן בגלל שורשו הן בגלל אגדות הילדים על האם החורגת הרעה. אל ההורה החורג במשפחה המשולבת מצטרף “הורה שלישי” בדגמי משפחה שבה נוסף על זוג הורים ביולוגיים ומגדלים יש הורה שלישי שיש לו תפקידי הורות מסוימים (בן הזוג של אחד ההורים, לרוב בזוג חד־מיני). עלו כמה הצעות במקום ‘חורג’: החלפתו בשם תואר אחר, כגון ‘שָׁלוּב’. הוספת מילת היחס ‘כ’ – ‘כאם’, ‘כאב’, ‘כאח’, ‘כבת’ וכדומה; הוספת סיומת ־ן – ‘הורן’, ‘אחן’ וכדומה. הוועדה החליטה להציג את ההצעות באתר האקדמיה ולבקש משוב מן הציבור ואף הצעות אחרות.

למרות הצורך העז העולה מן השטח לקבוע כינוי שבו יוכל הילד לפנות להורה החורג או להורה השלישי (בדומה לכינויים ‘אבא’ ו’אימא’) לא ראתה הוועדה מתפקידה להציע כינוי כזה. עם זאת בפנייה אל הציבור יוצג גם הצורך בכינוי כזה. אם יהיו הצעות מוצלחות אפשר יהיה לפרסמן והן יוכלו לעמוד לרשות הילדים והוריהם.
עוד דנה הוועדה במונח משפחה חד־הורית. הצעת הוועדה היא לקבוע שני מונחים: משפחה יחידנית – משפחה שמיסודה יש בה יש רק הורה אחד, כגון משפחה שבראשה אם שילדיה נולדו מתרומת זרע. לפי הצעת הוועדה ההורה במשפחה כזו ייקרא הורה יחידני. המונח השני: משק בית חד־הורי – מונח שיכלול גם משקי בית של משפחות יחידניות וגם של משפחות שבראשן הורה גרוש או אלמן. הוועדה מציעה שזה יהיה המונח שישמש את הרשויות לצורך מתן הקלות והטבות. בהמשך בכוונת הוועדה לדון במונחים נוספים ובהם ידועים בציבור, גרוש וגרושה, מנועי חיתון ועוד.

במהלך הדיון בוועדה עלו סוגיות ושאלות שאינן קשורות במישרין למינוח אך יש להן השפעה רבה על התנהלותם ועל רגשותיהם של מי שמשתייכים למשפחות המשולבות והחדשות. למשל, כיום אדם נדרש לכתוב בטפסים רשמיים את “שם האב”. אנשי המקצוע דיווחו שיש כוונה לשנות את לשון הטפסים, ובמקום זאת ייכתב “שם ההורה”. בטפסים שבהם נדרש לציין גם את שם האב וגם את שם האם ישונו ל“הורה 1”, “הורה 2”, דבר שיחסוך מבוכה ממי שנמצאים בדגמי משפחות שאין בהן אב ואם.

הצעות הוועדה ידרשו כאמור את אישור מוסדות האקדמיה ללשון, ויישומן יצריך מן הסתם שינוי בחקיקה ובתקנות. מרכזת הוועדה רונית גדיש מציינת כי בשל שיתוף הפעולה של כל הגורמים הקשורים לתחום קיימת סבירות גבוהה שאכן המלצות הוועדה יתקבלו במוסדות השונים.

“הצלחנו לכנס בוועדה אחת בלשנים ויוצרים, משפטנים בכירים, נציגים ממשרדים הממשלה, נציגת עמותת משפחה חדשה, חוקרים מן האקדמיה בתחום החינוך והמגדר ואנשי הקהילה ההומו־לסבית במטרה משותפת – להתאים את מונחי השפה לרוח הזמן והתקופה ולתת מענה למגוון הולך וגדל של דגמים משפחתיים”, אומרת רונית גדיש, ומוסיפה: “הוועדה פועלת ברוח טובה, באווירה של שיתוף פעולה ובפתיחות מרשימה. אם נשכיל לקבוע מונחים מוצלחים – חידושים של הוועדה או מונחים שכבר החלו לשמש, יהיו להם השלכות רחבות. הם יקלו על בני המשפחות הן בתוך המשפחה פנימה הן בדרך שבה הם יוכלו להציג את עצמם כלפי חוץ. למוסדות הממשלה, שכבר מכירים בדגמי המשפחה המגוונים, יינתן המינוח ההולם לממש את ההכרה הזאת – בטפסים, ברישומי רשות האוכלוסין, בדוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובעוד תחומים, לעומת המצב כיום שבו אין בידם כלים לשוניים להתמודד עם המשפחות המשולבות והחדשות”.

בד בבד עם עבודת הוועדה למונחי המשפחה המשולבת והחדשה מתכננת ועדה אחרת של האקדמיה ללשון – הוועדה למילים בשימוש כללי – לדון במונחי קרבת משפחה במשפחה המורחבת – כאלה שטרם נמצאו או נתקבעו להם מונחים, כגון נכד הדוד, דוד ההורה, בן בנו של הנכד, בן הגיס, דרגות של בני דודים ועוד. “גם למונחים אלו,” אומרת גדיש, “יש ביקוש רב בקרב הציבור, והאקדמיה תעשה מאמץ להעמיד לרשותו מונחים מתאימים”.