הדף בטעינה

על המילה חַנָּה

בתשובות באתר

שמות ומשמעויות- חוה איור בן אדם מחזיק בתג שם 'חוה' וכיתוב "שמות ומשמעויות"

חוה

WP_Post Object
(
    [ID] => 27783
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-02-25 12:36:16
    [post_date_gmt] => 2018-02-25 10:36:16
    [post_content] => 

על פי המסופר בתורה נקראה האישה הראשונה בעולם בשם חוה, ושמה נגזר מן המילה חיים: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ).

עם זאת יש הסוברים כי מקור השם חַוָּה דווקא במילה הארמית חִוְיָא שפירושה נחש. במדרש בראשית רבה כ, יא נדרש השם בשתי המשמעויות גם יחד: "ניתנה לו [=לאדם] לחיותו ומיעצתו כחויא [=כנחש]".

השם חַוָּה התגלגל ללשונות אירופה בגרסאות אֵוָוה (Eva), אִיב (Eve) וכדומה. שם זה מצטרף לשמות עבריים אחרים שיש בהם חי"ת לועית (מקבילה ל־ح בערבית) שלא היה לה ייצוג ביוונית ובלטינית: חַנָּה הפכה ל־Anna, יוֹחָנָן הפך ל־Ioann, חֲנוֹךְ הפך ל־Enoch, נֹחַ הפך ל־Noe. לעומת זאת חי"ת וילונית (מקבילה ל־خ בערבית) תועתקה ביוונית באות χ, כגון אֲחִינֹעַם – Αχινοὸμ᾿, ובלטינית Achinoam; יְרִיחוֹ – Ιεριχώ῾ ובלטינית Jericho. הבדל זה בתעתיקי השמות הפרטיים הוא אחת ההוכחות המובהקות לקיומם של שני הגיים שונים בעברית הקדומה שנכתבו באות חי"ת. [post_title] => חוה [post_excerpt] => לשם הראשון של אישה בתנ"ך, חַוָּה, ניתנו שני פירושים – האחד מלשון חיים והאחר מן חִוְיָא (נחש בארמית). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%95%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-12-04 21:50:40 [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:50:40 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=27783 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לשם הראשון של אישה בתנ"ך, חַוָּה, ניתנו שני פירושים – האחד מלשון חיים והאחר מן חִוְיָא (נחש בארמית).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות - חן

חן

WP_Post Object
(
    [ID] => 42816
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-08-02 14:10:20
    [post_date_gmt] => 2020-08-02 11:10:20
    [post_content] => חֵן פירושו 'יופי', 'נועם' והוא מוכר במשמעות הזו מן הביטויים המקראיים 'שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי', 'יַעֲלַת חֵן', 'אֶבֶן חֵן', 'חֵן חֵן' ועוד.

חֵן בתנ"ך מציין גם 'חסד', 'רחמים'. המילה חֵן גזורה מן השורש חנ"ן (הנו"ן השנייה נרמזת בדגש החזק בנטייה: חִנּוֹ, חִנָּהּ וכו') שהוראתו היא 'נטה חסד', 'העניק'. קשר זה בין 'חן' ל'חסד' ו'רחמים' נרמז בפסוקים דוגמת "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד, וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר" (בראשית לט, כא), ובמקבילה מספר דניאל: "וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים" (דניאל א, ט). בתפילת העמידה ובברכת המזון ידועה השלישייה: "חן וחסד ורחמים". כך גם 'מצא חן בעיני' שבמקרא פירושו 'מצא [זכה ל־] חנינה ורחמים אצל זולתו'. בלשוננו הוא מובן כך ש'חן' מציין רגש אהדה וחיבה, ומי ש'מצא חן בעיני הזולת' הוא מי שגילה או ראה בעיניו רגש חיובי כלפיו, ואולי בהשפעת הפירוש המוכר יותר של 'חן' והביטוי המקביל 'נשא חן בעיני'.

מן המילה חֵן נוצרה המילה חִנָּם במשמעות 'ללא תמורה', כמו בפסוק "חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא). לשם העצם חֵן נוספה הסיומת ־ָם לציון תואר הפועל, ולפי זה חִנָּם פירושו 'בחנינה', 'במתנה'.

חן הוא שם נפוץ בימינו לבנות ולבנים,[1] ולצידו גם השם בַּת־חֵן.[2]
מן השורש חנ"ן נגזרים גם השמות המקראיים יוֹחָנָן, חֲנַנְאֵל, אֶלְחָנָן, חֲנַנְיָה וחָנָן, וגם שם של אישה אחת: חַנָּה.

___________________________

[1] חֵן נזכר בזכריה ברשימת שמות פרטיים: "וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה" (ו, יד). ואולם פרשנים וחוקרים הסתפקו אם אומנם מדובר בשם פרטי, שכן כמה פסוקים לפני כן השם אינו נזכר ברשימה מקבילה: "לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן צְפַנְיָה אֲשֶׁר בָּאוּ מִבָּבֶל" (ו, י). יש לציין כי שם זה ידוע גם בפניקית.

[2] בַּת־חֵן הוא כינוי מקובל לאחד ממיני החיננית (Bellis).
    [post_title] => חן
    [post_excerpt] => חֵן פירושו 'יופי', 'נועם', כמו בביטויים "יעלת חן" ו"אבן חן", וגם 'חסד', 'רחמים' כהוראת השורש חנ"ן. בימינו ניתן השם חן לבנים ולבנות כאחד.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:49:41
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:49:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42816
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

חֵן פירושו 'יופי', 'נועם', כמו בביטויים "יעלת חן" ו"אבן חן", וגם 'חסד', 'רחמים' כהוראת השורש חנ"ן. בימינו ניתן השם חן לבנים ולבנות כאחד.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות- יוחנן שתי אצבעות מחזיקות בפתק עם השם יוחנן - שמות ומשמעויות

שׁוֹן, ז'אן ואיוון שהם יוחנן

WP_Post Object
(
    [ID] => 19061
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-03-16 12:34:52
    [post_date_gmt] => 2017-03-16 10:34:52
    [post_content] => השם ג'ון הוא אחד השמות הנפוצים באנגלייה ובארצות אחרות הדוברות אנגלית. שם האישה המקביל הוא גֵ'יין. שמות דומים לג'ון יש בכל לשונות אירופה: ז'אן בצרפתית, ח'וּאָן בספרדית, ג'וֹבָנִי באיטלקית, שׁוֹן (Sean) באירית, יוהאן (ולאישה יוהנה) בגרמנית, איוון ברוסית, יאן בפולנית ועוד. כל השמות האלה נגזרו מן השם העברי יוחנן בתיווך צורתו היוונית יוֹאָנֵס (Ιωάννης). ליו"ד העברית מקבילים בכמה מלשונות אירופה עיצורים אחדים, ומכאן המגוון העשיר של צורות השם.

השם יוחנן, כמו שמות רבים בתנ"ך, הוא ביסודו משפט שנושאו הוא האל: ה' חָנַן. רכיבי המשפט הם יוֹ – קיצור של שם ה' – והפועל חָנַן – 'חמל', 'העניק', 'נהג בחסד'. שמות מקראיים מקבילים הם חֲנַנְאֵל, אֶלְחָנָן וחֲנַנְיָה, וכן חָנָן, שהוא ככל הנראה קיצור של אחד מהם.

במקרא נזכרו אנשים אחדים ששמם יוחנן. אחד מהם היה הבן הבכור של יאשיהו מלך יהודה (דברי הימים א ג, טו). בתקופת המשנה והתלמוד היה השם יוחנן מן הנפוצים ביותר בארץ ישראל. במסורת היהודית מוכרים מאוד רבי יוחנן בן זכאי, רבי יוחנן הסנדלר, רבי יוחנן האמורא (בר נפחא) ורבים אחרים. גם אחד מבניו של מתתיהו החשמונאי נקרא בשם זה. כמה דמויות מרכזיות בברית החדשה נקראו אף הן בשם יוחנן: יוחנן המטביל, יוחנן כותב הבשורה (הנחשב לתלמידו האהוב של ישו) ועוד, וכך אפשר להבין את תפוצתו העצומה של השם הזה לגלגוליו בארצות אירופה שהדת השלטת בהן היא הנצרות.

נעיר כי גם שם האישה המקראי חַנָּה יסודו בשורש חנ"ן ; הדגש בנו"ן מלמד על הכפלת העיצור.
    [post_title] => שׁוֹן, ז'אן ואיוון שהם יוחנן
    [post_excerpt] => השם יוחנן הוא ביסודו משפט שנושאו הוא האל: ה' חָנַן. ממנו התגלגלו השמות המוכרים מלשונות אירופה השונות: ג'ון, גֵ'יין, ז'אן, ח'וּאָן, ג'וֹבָנִי, שׁוֹן, יוהאן, איוון ויאן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%81%d7%95%d6%b9%d7%9f-%d7%96%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%94%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%97%d7%a0%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:10:06
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:10:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19061
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

השם יוחנן הוא ביסודו משפט שנושאו הוא האל: ה' חָנַן. ממנו התגלגלו השמות המוכרים מלשונות אירופה השונות: ג'ון, גֵ'יין, ז'אן, ח'וּאָן, ג'וֹבָנִי, שׁוֹן, יוהאן, איוון ויאן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חַנָּה 1 (שם אישה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>