חוה

על פי המסופר בתורה נקראה האישה הראשונה בעולם בשם חוה, ושמה נגזר מן המילה חיים: “וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי” (בראשית ג, כ).

עם זאת יש הסוברים כי מקור השם חַוָּה דווקא במילה הארמית חִוְיָא שפירושה נחש. במדרש בראשית רבה כ, יא נדרש השם בשתי המשמעויות גם יחד: “ניתנה לו [=לאדם] לחיותו ומיעצתו כחויא [=כנחש]”.

השם חַוָּה התגלגל ללשונות אירופה בגרסאות אֵוָוה (Eva), אִיב (Eve) וכדומה. שם זה מצטרף לשמות עבריים אחרים שיש בהם חי”ת לועית (מקבילה ל־ح בערבית) שלא היה לה ייצוג ביוונית ובלטינית: חַנָּה הפכה ל־Anna, יוֹחָנָן הפך ל־Ioann, חֲנוֹךְ הפך ל־Enoch, נֹחַ הפך ל־Noe. לעומת זאת חי”ת וילונית (מקבילה ל־خ בערבית) תועתקה ביוונית באות χ, כגון אֲחִינֹעַם – Αχινοὸμ᾿, ובלטינית Achinoam; יְרִיחוֹ – Ιεριχώ῾ ובלטינית Jericho. הבדל זה בתעתיקי השמות הפרטיים הוא אחת ההוכחות המובהקות לקיומם של שני הגיים שונים בעברית הקדומה שנכתבו באות חי”ת.