הדף בטעינה

על המילה הֶעָרָה

במילון

 (ללא ניקוד: הערה)
מיןנקבה
שורשעור
נטייההֶעָרוֹת; שם הפעולה של מֵעִיר לכל הנטיות

הגדרה

  • הפניית תשומַת הלב לפרט מסוים הקשור לעניין
  • הבעת ביקורת כלפי אדם על התנהגות וכדומה בדרך כלל מבעל סמכות
  • הפסקת אדם משֵינה

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של שני עיתונים, על האחד כתוב: להחיל את החוק ולא להכיל. על השני כתוב: החלת התקנות ולא החלת.

הֶחָלַת החוק

WP_Post Object
(
    [ID] => 39223
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2020-01-30 16:14:03
    [post_date_gmt] => 2020-01-30 14:14:03
    [post_content] => המילה הֶחָלָה גזורה מן השורש חו"ל ושקולה במשקל הַפְעָלָה – המשקל הראשי של שמות הפעולה של בניין הפעיל. כרגיל מנוקדת הה"א בשמות הפעולה ממשקל זה בגזרת ע"ו/ע"י ובגזרת הכפולים (ע"ע) בחטף פתח: הֲקָמָה, הֲשָׁבָה, הֲגָנָה ועוד. ואולם כאשר אות השורש הראשונה היא אהח"ע, מנוקדת הה"א (ומבוטאת) בסגול. כלל זה נקבע באקדמיה בשנת תשס"ה (2005) בישיבת המליאה רפג (283).

מה הסיבה להחלטה הזאת?

ידוע כי לפי מסורת טבריה התארכה פעמים רבות תנועה חטופה בבואהּ בין שניים מן העיצורים אהח"ע. מסיבה זו מנוקדת בפתח (במקום בחטף פתח) ה' השאלה במקרים כגון הַאִם, הַאֵלֵךְ (לעומת הֲשֹׁמֵר או הֲרָצַחְתָּ)  וכן הה"א של בניין הפעיל בפעלים דוגמת הַעִידֹתִי (לעומת הֲקִימֹתִי). אפשר שזאת גם הסיבה לחולם (במקום חטף קמץ) במילה אֹהָלִים ובחלק מנטייתה במקרא.

מתיאור זה עולה שבמקום הצורה הצפויה הֲחָלָה היינו אמורים לקבל הַחָלָה. על שום מה אפוא מנוקדת הה"א בסגול?

תופעה ידועה אחרת היא שפתח מתגוון לסגול לפני עיצור גרוני בקמץ. בדרך כלל מדובר בעיצור גרוני שהיה אמור להיכּפל (כלומר לקבל דגש חזק), כמו במקרה של ה' הידיעה (הֶחָכָם, הֶהָרִים, הֶעָשִׁיר) או של משקל פַּעָלָה (בֶּהָלָה, נֶחָמָה לעומת בַּקָּשָׁה, בַּקָּרָה). ואולם סגול יימצא גם לפני עיצורים גרוניים בקמץ שלא היו אמורים להיכפל, כמו במקרה של ה' השאלה (הֶהָיְתָה, הֶאָנֹכִי, ומכאן בשיר "ואולי" של רחל: הוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, הֶהָיִית אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם).

על סמך נימוקים אלה הוחלט כי מילים כמו הֶחָלָה, הֶאָרָה, הֶאָטָה, הֶעָזָה תנוקדנה בסגול, כניקוד המקובל היום של המילה הֶעָרָה[1] וכניקוד המילה הֶעָלָה (=הֲבָאָה) בארמית המקרא (דניאל ה, ז).

___________________

[1] המילה עולה לראשונה בכתבי ימי הביניים. בן־יהודה גרס במילונו הֲעָרָה.

[post_title] => הֶחָלַת החוק [post_excerpt] => המילה הֶחָלָה שקולה במשקל הַפְעָלָה. כרגיל מנוקדת הה"א בשמות הפעולה ממשקל זה בגזרת ע"ו/ע"י ובגזרת ע"ע בחטף פתח. אולם כאשר אות השורש הראשונה היא אהח"ע, מנוקדת הה"א (ומבוטאת) בסגול. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%9c%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-07-28 17:01:49 [post_modified_gmt] => 2022-07-28 14:01:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39223 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה הֶחָלָה שקולה במשקל הַפְעָלָה. כרגיל מנוקדת הה"א בשמות הפעולה ממשקל זה בגזרת ע"ו/ע"י ובגזרת ע"ע בחטף פתח. אולם כאשר אות השורש הראשונה היא אהח"ע, מנוקדת הה"א (ומבוטאת) בסגול.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הֶעָרָה 1 (התעוררות) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הֶעָרָה 3 (התגלות, התערטלות (ערי)) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>