WP_Post Object
(
    [ID] => 51355
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2021-05-24 11:47:37
    [post_date_gmt] => 2021-05-24 08:47:37
    [post_content] => בימינו מוכרים לכול הפועל הִגֵּר, צורות הבינוני מְהַגֵּר ומְהַגְּרִים ושם הפעולה הֲגִירָה. מדובר בחידושיו של אליעזר בן־יהודה על פי השורש הערבי הג"ר (هجر). כידוע דגל בן־יהודה בחידושי לשון המבוססים על שורשים ערביים, ובייחוד אם יש להם הד בשמות פרטיים מקראיים, ובמקרה זה – הָגָר המצרית, שפחת שרה, שילדה לאברהם את ישמעאל. ואכן בן־יהודה מעיר במילונו כי קרוב לוודאי שיש קשר בין השם הָגָר להוראת השורש 'יצא ממקום למקום'.

ברם הפועל הִגֵּר שייך לבניין פיעל, ואילו שם הפעולה הֲגִירָה נתון במשקל שמות הפעולה של בניין קל (כמו הֲלִיכָה). איך נוצר חוסר ההתאמה בין הפועל לשם הפעולה?

עיון במילון בן־יהודה מלמד כי הוא חידש את הפועל הָגַר בבניין קל. במילון הוא ציין כי פרסם אותו לראשונה "בעתון ההשקפה בשנת תתל"ה לחורבן גיליון ז". אכן בגיליון זה (מיום כ"ג במרחשוון תרס"ד, 13 בנובמבר 1903, עמ' 2 טור ימין פסקה 2) נכתב: "ברומניה עזרה החברה לשמנת אלפים יהודים להגר מן הארץ...". מכאן שאת הצורה 'להגר' בקטע זה יש לקרוא לַהֲגֹר, כמו שמות פועל אחרים בבניין קל הנכתבים ללא וי"ו באותה הפסקה כגון "לעזר".

מכאן ברור מדוע חידש בן־יהודה את שם הפעולה הֲגִירָה במשקל זה. גם חידוש זה מצוין במילונו, והוא משתמש בו לראשונה באותו העיתון ("השקפה") בשנת 1903.

אם כן מניין לנו הפועל היגר?

מתברר שעוד לפני חידוש הפועל ושם הפעולה חידש בן־יהודה את המילה מְהַגֵּר. מילה זו מופיעה בעיתוניו משנת 1900 (כשלוש שנים לפני הפועל ושם הפעולה). בן־יהודה מסביר במילונו את הצורה מְהַגֵּר על פי הערבית مُهَاجِر (מֻהַאגִ'ר) – צורת בינוני של הבניין השלישי. הצורה נבחרה כמסתבר בשל קרבתה הצלילית לצורה הערבית.

נשאלת אפוא השאלה מדוע חידש את הפועל בבניין קל. סביר שחברו כאן כמה סיבות – האחת כי מדובר בפועל תנועה שיפה לו בניין קל, כמו הָלַךְ, נָסַע, עָבַר. השנייה – בגלל קרבת הצליל לפועל הערבי הַאגַ'רַ (هَاجَرَ).[1]

לימים גברה הצורה מְהַגֵּר, השייכת לבניין פיעל, על הפועל הָגַר בבניין קל והתרחבה גם לצורות הפועל בעבר – הִגֵּר, הִגְּרוּ, ובעתיד – יְהַגֵּר, יְהַגְּרוּ. לצידן התקבע שם הפעולה הֲגִירָה.

אין זה המקרה היחיד בעברית של חוסר התאמה בין הפועל לשם הפעולה; כך למשל רָקַד (בניין קל) – רִקּוּד (בניין פיעל); קִלֵּל (פיעל) – קְלָלָה (בניין קל, כמו צְעָקָה); שִׁעֵר (פיעל) – הַשְׁעָרָה (הפעיל).

________________________________________________
[1] ושמא יצר בן־יהודה את שם הפעולה 'הגירה' בהשראת המונח הערבי אַל־הִגְ'רַה (أَلْهِجْرَة) המציין את הגירתו המפורסמת של הנביא מוחמד מעיר הולדתו מכה? יש לציין ששם הפעולה ('מצדר' בערבית) של הפועל הַאגַ'רַ (בבניין השלישי) הוא מֻהַאגַ'רַה (مُهَاجَرَة), וזו המילה הרגילה בערבית לציון 'הגירה'. לצד אַל־הִגְ'רַה שימשה המילה אַל־מֻהַאגִ'רוּןַ (أَلْمُهَاجِرُونَ), 'המהגרים', תומכי הנביא מוחמד שהיגרו איתו ממכה.
    [post_title] => על מהגרים והגירה
    [post_excerpt] => איך קרה ששם הפעולה של הפועל הִגֵּר מבניין פיעל הוא הֲגִירָה במשקל השייך לבניין קל?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-01-06 16:06:37
    [post_modified_gmt] => 2022-01-06 14:06:37
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51355
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 73476
    [post_author] => 49
    [post_date] => 2022-12-19 17:14:50
    [post_date_gmt] => 2022-12-19 15:14:50
    [post_content] => הגר הוא שמה של שפחתה המצרית של שרה (בשלב זה בסיפור עדיין שמה 'שרי'): "וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר" (בראשית טז, א). על פי המסופר בפסוקים נתנה שרה את הגר לאברהם כדי שייוולד לו ממנה בן – וכך אומנם קרה והבן נקרא ישמעאל. בשני סיפורים מקבילים – בפרק טז ובפרק כא – המקרא מציג באור בעייתי את פועלם של הגר ("וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ") או ישמעאל ("וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית... מְצַחֵק") שהביאה לבסוף לבריחתם או לגירושם. בשני המקרים, לאחר שיטוט מייאש במדבר, נגלה מלאך אל הגר ומבטיח לה שלבנה ישמעאל צפוי עתיד מזהיר.

המנהג לתת את שפחתה של הגבירה העקרה לבעלהּ ידוע מתרבויות המזרח הקדום ("הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת. בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה" [טז, ב]). עם זאת המדרש מרחיק לכת ומייחסהּ לפרעה: "אמר ר' שמעון הגר בתו של פרעה הייתה, וכיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתנה לה. אמר: 'מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה, ולא תהא מטרונה [=גבירה] בבית אחר', הה"ד [=הדא הוא דכתיב, 'וזהו שכתוב'] 'ולה שפחה מצרית ושמה הגר'" (בראשית רבה מה, א). לדעת חוקרים נועדו סיפורי הגר להקדים את הרקע למוצאו של העם הנודד במדבריות דרום הארץ, הלוא הם הישמעאלים, שהיו לחוליה מרכזית בסיפורי ירידת בני ישראל מצרימה.

לצד הישמעאלים נזכר במקרא עַם אחר בשם הַגְרִים או הַגְרִיאִים וייתכן כי מדובר בשם שבט או עם הנגזר מן השם הפרטי 'הגר'. מפסוקי המקרא נראה כי ההגרים היו רועי צאן ויושבי אוהלים; כך למשל, לפי דברי הימים, דוד החזיק רועה לצאנו שנקרא  "יָזִיז הַהַגְרִי" (דברי הימים א כז, לא). אחד הקשיים של זיהוי הישמעאלים עם ההגרים היא היקרותם באותו פסוק בתהלים: "אׇהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים" (פב, ז).

השם הגר (גם בצורות 'הגרו' או 'הגרם') מוכר מכתובות דרום־ערביות וכתובות ארמיות (נבטיות ותדמוריות), הן לזכר הן לנקבה. גיזרון השם אינו מחוור. השורש הג"ר משמש בערבית במילים שמשמען עזיבה ונדידה (ובהשראתו חידש בן־יהודה את המילים 'מהגר' ו'הגירה'), וגם במובן 'עיר' או 'מחוז' – ואולם אין מכאן רמז מוצק למובן השם.

על פי דמיון הצליל וכחלק ממגמה ידועה להעניק שמות מקראיים לשמות מדינות (כגון צרפת ואשכנז) כונתה הונגריה בשם ארץ הָגָר בספרות הרבנית ומאוחר יותר גם מעט בספרות ובעיתונות של העברית החדשה. צירוף זה עולה לראשונה בפירוש רש"י לתלמוד (יומא יא ע"א).

למרות משקעי הסיפור המקראי חזר השם הגר וניתן לבנות בימינו – אולי בדומה לשמות נמרוד, עומרי ואבשלום, שמות עבריים של דמויות מקראיות שנתפסו שליליות במקורות היהודיים, אך ניתנו לילדים כחלק מתנועה שביקשה להחיותם מתוך תפיסה תרבותית ישראלית "מקומית" (תנועת "הכנענים" למשל). לעיתים השם עומד לעצמו במנותק מהקשרו, וכשם ששמות דוגמת ישמעאל (בימי בית שני) או אמנון (בימי הביניים ובימינו) לא צרמו את אוזניהם של הורים יודעי עברית, כך נתמזל מזלו גם של השם הגר.

 
    [post_title] => הגר
    [post_excerpt] => במקרא הָגָר הוא שמהּ של שפחת שרה ואימו של ישמעאל. הגר וישמעאל לא הוכרו כדמויות אהודות במיוחד במסורת היהודית – כיצד אפוא פילס השם הפרטי הגר את דרכו לעברית בת ימינו?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%92%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:54:45
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:54:45
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=73476
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)