על מהגרים והגירה

בימינו מוכרים לכול הפועל הִגֵּר, צורות הבינוני מְהַגֵּר ומְהַגְּרִים ושם הפעולה הֲגִירָה. מדובר בחידושיו של אליעזר בן־יהודה על פי השורש הערבי הג”ר (هجر). כידוע דגל בן־יהודה בחידושי לשון המבוססים על שורשים ערביים, ובייחוד אם יש להם הד בשמות פרטיים מקראיים, ובמקרה זה – הָגָר המצרית, שפחת שרה, שילדה לאברהם את ישמעאל. ואכן בן־יהודה מעיר במילונו כי קרוב לוודאי שיש קשר בין השם הָגָר להוראת השורש ‘יצא ממקום למקום’.

ברם הפועל הִגֵּר שייך לבניין פיעל, ואילו שם הפעולה הֲגִירָה נתון במשקל שמות הפעולה של בניין קל (כמו הֲלִיכָה). איך נוצר חוסר ההתאמה בין הפועל לשם הפעולה?

עיון במילון בן־יהודה מלמד כי הוא חידש את הפועל הָגַר בבניין קל. במילון הוא ציין כי פרסם אותו לראשונה “בעתון ההשקפה בשנת תתל”ה לחורבן גיליון ז”. אכן בגיליון זה (מיום כ”ג במרחשוון תרס”ד, 13 בנובמבר 1903, עמ’ 2 טור ימין פסקה 2) נכתב: “ברומניה עזרה החברה לשמנת אלפים יהודים להגר מן הארץ…”. מכאן שאת הצורה ‘להגר’ בקטע זה יש לקרוא לַהֲגֹר, כמו שמות פועל אחרים בבניין קל הנכתבים ללא וי”ו באותה הפסקה כגון “לעזר”.

מכאן ברור מדוע חידש בן־יהודה את שם הפעולה הֲגִירָה במשקל זה. גם חידוש זה מצוין במילונו, והוא משתמש בו לראשונה באותו העיתון (“השקפה”) בשנת 1903.

אם כן מניין לנו הפועל היגר?

מתברר שעוד לפני חידוש הפועל ושם הפעולה חידש בן־יהודה את המילה מְהַגֵּר. מילה זו מופיעה בעיתוניו משנת 1900 (כשלוש שנים לפני הפועל ושם הפעולה). בן־יהודה מסביר במילונו את הצורה מְהַגֵּר על פי הערבית مُهَاجِر (מֻהַאגִ’ר) – צורת בינוני של הבניין השלישי. הצורה נבחרה כמסתבר בשל קרבתה הצלילית לצורה הערבית.

נשאלת אפוא השאלה מדוע חידש את הפועל בבניין קל. סביר שחברו כאן כמה סיבות – האחת כי מדובר בפועל תנועה שיפה לו בניין קל, כמו הָלַךְ, נָסַע, עָבַר. השנייה – בגלל קרבת הצליל לפועל הערבי הַאגַ’רַ (هَاجَرَ).[1]

לימים גברה הצורה מְהַגֵּר, השייכת לבניין פיעל, על הפועל הָגַר בבניין קל והתרחבה גם לצורות הפועל בעבר – הִגֵּר, הִגְּרוּ, ובעתיד – יְהַגֵּר, יְהַגְּרוּ. לצידן התקבע שם הפעולה הֲגִירָה.

אין זה המקרה היחיד בעברית של חוסר התאמה בין הפועל לשם הפעולה; כך למשל רָקַד (בניין קל) – רִקּוּד (בניין פיעל); קִלֵּל (פיעל) – קְלָלָה (בניין קל, כמו צְעָקָה); שִׁעֵר (פיעל) – הַשְׁעָרָה (הפעיל).

________________________________________________

[1] ושמא יצר בן־יהודה את שם הפעולה ‘הגירה’ בהשראת המונח הערבי אַל־הִגְ’רַה (أَلْهِجْرَة) המציין את הגירתו המפורסמת של הנביא מוחמד מעיר הולדתו מכה? יש לציין ששם הפעולה (‘מצדר’ בערבית) של הפועל הַאגַ’רַ (בבניין השלישי) הוא מֻהַאגַ’רַה (مُهَاجَرَة), וזו המילה הרגילה בערבית לציון ‘הגירה’. לצד אַל־הִגְ’רַה שימשה המילה אַל־מֻהַאגִ’רוּןַ (أَلْمُهَاجِرُونَ), ‘המהגרים’, תומכי הנביא מוחמד שהיגרו איתו ממכה.