הדף בטעינה

על הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: דין וחשבון)

הגדרה

  • פרָטי דברים שהתרחשו או שנאמרו
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של בחור טובע בדוח ארוך והכיתוב: דּוּחַ או דּוֹח?

דּוּחַ או דּוֹח?

WP_Post Object
(
    [ID] => 31178
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2018-10-04 11:10:16
    [post_date_gmt] => 2018-10-04 08:10:16
    [post_content] => המילה דּוּחַ נוצרה מראשי תיבות של הצירוף 'דין וחשבון' הנזכר לראשונה במימרה הידועה ממסכת אבות: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן" (ג, א).

ההגייה התקנית של המילה היא דּוּחַ – כהגיית המילים רוּחַ ולוּחַ. ברבים: דוּחוֹת (כמו לוּחוֹת, רוּחוֹת).

הצורה השגויה והרווחת "דוֹחְ" אינה אפשרית בעברית. אומנם המילה היא ראשי תיבות, אבל גם ראשי תיבות – כשהם נהגים כמילה – כפופים לכללי ההגייה של העברית: כאשר החי"ת באה בסוף המילה תתווסף לפניה תנועת העזר הידועה בשם פתח גנובה (אלא אם כן יש כבר תנועת a לפניה). כך במילים רֵיחַ, כּוֹחַ ושִׂיחַ, וכך גם במילים רוּחַ, לוּחַ ודוּחַ.

נעיר כי לראשונה קבע ועד הלשון את הקיצור של 'דין וחשבון' במשקל אחר: דְּוַ"ח וברבים דְּוָ"חִים (כך במילון פנקסנות משנת תש"ה, 1945).

ואיך כותבים – דוח או דו"ח? בעניין זה שתי הדרכים נכונות, ואפשר לכתוב את המילה בגרשיים כדרך ראשי תיבות או בלעדיהם.
הכתיב ללא גרשיים לפי הכלל שקבעה האקדמיה: "מותר שלא לכתוב גרשיים בראשי תיבות הגוּיים שנגזר מהם שורש המשמש בצורות פועל וכדומה". ואכן מראשי התיבות דּוּ"חַ נגזר השורש ד-ו-ח וממנו הפועל לְדַוֵּחַ ושם הפעולה דִּוּוּחַ.

ולאלה שכותבים בגרשיים אנחנו מזכירים: בנטיית המילה הגרשיים נשארים במקומם, ולכן דו"חות.
    [post_title] => דּוּחַ או דּוֹח?
    [post_excerpt] => ההגייה התקנית של המילה היא דּוּחַ – כהגיית המילים רוּחַ ולוּחַ. ואיך כותבים – דוח או דו"ח? בעניין זה שתי הדרכים נכונות, ואפשר לכתוב את המילה בגרשיים או בלעדיהם
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%93%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%95-%d7%93%d7%95%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-07-28 17:27:41
    [post_modified_gmt] => 2022-07-28 14:27:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31178
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

ההגייה התקנית של המילה היא דּוּחַ – כהגיית המילים רוּחַ ולוּחַ. ואיך כותבים – דוח או דו"ח? בעניין זה שתי הדרכים נכונות, ואפשר לכתוב את המילה בגרשיים או בלעדיהם
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9034
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-11-13 13:55:59
    [post_date_gmt] => 2013-11-13 11:55:59
    [post_content] => 

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־333 בא' בכסלו תשע"ד, 4 בנובמבר 2013, ואישרה מילים בשימוש כללי, רשימות מונחים אחדות וכמה החלטות בדקדוק.

מילים בשימוש כללי

הוועדה למילים בשימוש כללי הביאה לפני מליאת האקדמיה הצעות לחלופות עבריות למילים פֶּרְגּוֹלָה וגָזִיבּוֹ. למילה פרגולה נקבעה במילון למונחי התכנון המרחבי משנת תשמ"ה (1985) החלופה עָרִיס – מילה מלשון המשנה המציינת גפן המודלית על גבי כלונסאות, ולפי חלק מן הפירושים: גפן מודלית היוצרת סוכה. ואולם כבר בתקנות התכנון והבנייה משנת תשכ"ט (1968) משמשת תמורת פרגולה המילה מִצְלָלָה. מילה זו הופיעה מאז בתקנות נוספות ונקלטה במידה מסוימת בלשונם של אדריכלים ומשפטנים, וכעת החליטה מליאת האקדמיה לאמץ אותה.

המילה גָּזִיבּוֹ (מאנגלית gazebo) מציינת מעין סככה ניידת שנועדה להגן מפני השמש או מפני גשם ורוחות. מעתה תיקרא סככה זו סוֹכֵכָה. יש להעיר כי באנגלית המילה gazebo כשלעצמה מציינת מבנה קבע מקורה, מעוגל או רב פאות, הניצב במרכזו של גן גדול. מבנה זה נקרא גם פוויליון (pavilion); למונח זה נקבעה בעבר החלופה בִּיתָן.

מונחי איכות הסביבה

אושרה רשימת מונחים משלימה למילון למונחי איכות הסביבה (משנת תשע"א, 2011) ולמונחי ההדברה (אושרו לפני כשנה). במונחים החדשים שנקבעו:

  • תַּרְבּוּת עֵדֶן (פֶּרְמָקַלְצֶ'ר)
  • מֶחְזָר (חומר גלם ממקור ממוחזר)
  • מִחְזוּר מַחְסִיר (downcycling)
  • מִחְזוּר מַשְׁבִּיחַ (upcycling)
  • אֶרְסָס (אֵרוֹסוֹל). הפעולה היא אִרְסוּס.

כמו כן הוחלט להבחין בין המילה הכללית אִדּוּי, המשמשת למשל בבישול, ובין אִיּוּד בתחום ההדברה – שפירושו נידוף של חומר הדברה בצורת אדים או גז. החומר המנדף ייקרא אַיְדָן. המונח איוד נקבע לצד המונח הכולל עִשְׁנוּן (fumigation) המציין נידוף חלקיקים הן בצורת עשן הן באדים או בגז.

מחלות צמחים

התקבלו השלמות למילון למחלות הצמחים (אושר בישיבת המליאה באייר תשע"ג, אפריל 2013). במונחים שהתקבלו שמות חדשים של גורמי מחלה:

  • נְגִיפוֹנִים (viroids)
  • חַיְדַּקּוֹנִים (phytoplasma)
  • בִּרְגּוֹנִים (spiroplasma)
  • תּוֹלָעִים נִימִיּוֹת, נִימִיּוֹת (נמטודות)

במילון מחלות הצמחים כשש מאות שמות מחלות, ובהם שמות במשקל פִּעָלוֹן – גִּמָּדוֹן, חִלָּדוֹן, חֵרָכוֹן, כִּמָּשׁוֹן, נִמָּשׁוֹן, נִקָּרוֹן, צִהָבוֹן; ושמות במשקל פַּעֶלֶת – חַלֶּפֶת, חָרֶצֶת, כַּתֶּמֶת, מַגֶּלֶת, פַּיַּחַת, שַׁחֶרֶת. הרשימה המלאה של מחלות הצמחים פורסמה באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

הוחלט על כמה תיקונים והשלמות להחלטות קיימות לקראת הוצאת מהדורה חדשה של החוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק". בין השאר הוחלט ששתי הצורות נַעֲרָץ ונֶעֱרָץ תקינות. כמו כן נוספה הבהרה להחלטה קיימת על צירופים כגון משא ומתן, דין וחשבון. לפי ההבהרה צירופים אלו נתפסים כצורת יחיד גם כאשר באה ה"א הידיעה לפני כל אחת ממילות הצירוף: "הדין והחשבון נמסר", "המשא והמתן הארוך".

[post_title] => אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94-33 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:19:48 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:19:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9034 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שני ילדים מעל קלפי והכיתוב: לכו להצביע

לקראת הבחירות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5467
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-01-20 09:31:59
    [post_date_gmt] => 2013-01-20 07:31:59
    [post_content] => 

יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח או אחריותיות

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה)

יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה, חוקה, תקנות, רָשות, משטר, מִנהל, בחירות, תעמולה, הצבעה, כהונה, מינוי, מדיניות, ריבונות, אזרחות ועוד. את המונחים יחדה ונגדה קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).

שְׁדֻלָּה (לובי)

שדולה היא קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, כגון בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין מסוים או גוף מסוים. שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט). הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים..." (מכילתא דרבי ישמעאל). 'משדלתו' – מפתה אותו ומדברת על לבו. פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר (חוקרים סבורים שאינו קשור ביסודו אל שִׁדֵּל). פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות. את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).

מַצָּע

מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים, כגון חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון. המילה מצע מתועדת במשמעות זו משנות העשרים של המאה העשרים. מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש. המילה מצע בהקשר הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. פלטפורמה היא תשתית ובסיס כמשמעות היסודית של מצע, ופרוגרמה היא תכנית או הַצָּעָה (הגזורה מאותו השורש של מצע).

אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ או אַחְרָיוּתִיּוּת (accountability)

המונח מציין את חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה. המונח נדון כמה וכמה פעמים במליאת האקדמיה. בשנת תשנ"ה (1995) נקבעה החלופה אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ. לצד קביעה זו החל להשתרש בציבור חידושו של פרופ' משה נגבי ע"ה אַחְרָיוּתִיּוּת. באקדמיה העדיפו שלא לאשרו בשל צורת המילה שבה מגובבת הסיומת ־יוּת פעמיים וכן משום שאין בו רכיב הדיווח. ואולם לבקשת הוועדה למונחי מדע המדינה אושר מונח זה במליאת האקדמיה בשנת תשפ"ב (2022). הבסיס לשתי החלופות העבריות הוא המילה אחריות המוכרת לנו מלשון חז"ל. אחריות היא השם המופשט מן המילה אַחְרַאי, וזו קשורה למילה אַחַר: "כי האחראי כמו עומד מאחרי האיש או הדבר שאחריותו עליו" (בן־יהודה). המילה דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח גם הוא מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א). [post_title] => לקראת הבחירות [post_excerpt] => זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח או אחריותיות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-02-28 14:11:23 [post_modified_gmt] => 2024-02-28 12:11:23 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5467 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח או אחריותיות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך סדרה 23

למד לשונך 23

WP_Post Object
(
    [ID] => 6832
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1997-06-14 15:18:29
    [post_date_gmt] => 1997-06-14 12:18:29
    [post_content] => לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז
    [post_title] => למד לשונך 23
    [post_excerpt] => לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-23
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:42:04
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:42:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6832
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>