WP_Post Object
(
    [ID] => 35631
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2019-06-19 20:04:23
    [post_date_gmt] => 2019-06-19 17:04:23
    [post_content] => 
נעצוצים, נצנצים, אסופה
נַעֲצוּצִים (ניטים)
נעצוצים (או מַסְמָרוֹת) הם קישוטי מתכת לבגדים ולאביזרי אופנה. הנעצוצים עשויים בצורות שונות: חרוט, פירמידה, כוכב, לב ועוד.
המילה נַעֲצוּץ מקורה במקרא, אלא ששם משמעה צמח קוצני: "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס" (ישעיהו נה, יג). היא נבחרה לציון הניטים בתחום ההלבשה בשל קרבתה למילה נַעַץ – נעצוץ הוא מעין נעץ קטן.
המילה נעצוץ אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ה (2005) במסגרת המילון למונחי רקמה תחרה והידורים.
נַצְנַצִּים (פָּיֵיטִים)
נצנצים הם פיסות קטנות ועגולות של מתכת או חומר אחר המנצנצות בצבעים שונים ומשמשות לקישוט בגדים ואביזרי אפנה. משתמשים במילה 'נצנצים' גם לתיאור צבעי איפור שיש בהם חומר זוהר.
בפי רבים המילה נַצְנַץ נהגית במלעיל, ואולם על פי הדקדוק העברי נכון להגותה במלרע: נַצְנַץ ונַצְנַצִּים כמו גלגל וגלגלים. האקדמיה ללשון העברית אימצה את המילה 'נצנצים' במילון למונחי תפירה ולבוש משנת תשמ"ד (1984) והמליצה על הגייתה במלרע.
אֲסֻפָּה (קולקצייה)
אסופה בתחום האופנה היא אוסף מייצג של דגמים חדשים, בייחוד לקראת העונה הבאה.
מקור המילה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופּה ניתנו פירושים שונים ובהם 'קובץ משלים'. מכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד, ועתה גם אוסף בתחום האופנה.​
    [post_title] => אופנה עברית
    [post_excerpt] => מעדיפים נַעֲצוּצִים או נַצְנַצִּים? מבחינתנו זה היינו הך כל עוד האסופה (קולקצייה) היא בעברית, כי עברית - כידוע - תמיד באופנה!
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a0%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%a1%d7%95%d7%a4%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-08-12 18:05:59
    [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:05:59
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35631
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 21528
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-06-01 11:43:32
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:43:32
    [post_content] => 

חלק א
1. מהו עֲלִילוֹן?
אפשרות א: קומיקס
2. מהי אֲסֻפָּה?
אפשרות ב: לקט, קולקצייה
מקור המילה אסופה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופה ניתנו פירושים שונים ובהם 'קובץ מְשָׁלִים'. מכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד. בשנת תשע"ג (2013) החליטה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית להרחיב את שימוש המילה אסופה גם ל'קולקצייה' בתחום האופנה: אוסף מייצג של דגמים חדשים, בייחוד לקראת העונה הבאה.
3. מהי שְׁבִילָה?
אפשרות ב: ראנר
שבילה היא מפה ארוכה וצרה הנפרסת על המפה הגדולה לאורך השולחן. אליעזר בן־יהודה מעיד במילונו כי המילה נהגה בלשון הדיבור בתקופתו. צורתה של השבילה מזכירה שביל ומכאן שמה.
4. מהו מָאוֹץ?
אפשרות ג: ספרינט
מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן. הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם…" (שמות ה, יג). נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ. המונח מאוץ נקבע באקדמיה במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).



חלק ב
1. מהי בְּשֹׂמֶת?
ארומה – הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. המילה בשומת שקולה במשקל המילה קטורת.

2. מהי מַעֲגָנָה?
מרינה – מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויַכטות.

3. מהי נְסוּעָה?
קילומטרז' – סך הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה.

4. מהו פַּעֲמָן?
מטרונום – מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות (beats), בנגינה או בזמרה.

5. מהו צַנְרָן?
שנורקל – מכשיר המאפשר לשׂוֹחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה.

6. מהי תִּשְׁקֹפֶת?
פרספקטיבה – שינוי גודל העצמים בעיני המסתכל ממרחק, ומכאן יצירת עומק מדומה בציור או בסרטוט דו־ממדי וכן נקודת מבט מרוחקת בזמן על התרחשות, המאפשרת הערכה שקולה יותר.
חזרה לחידון
    [post_title] => חידון מה משמעות המילה החדשה - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2017-07-03 00:54:21
    [post_modified_gmt] => 2017-07-02 21:54:21
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21528
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 7033
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-10-14 15:18:07
    [post_date_gmt] => 2013-10-14 12:18:07
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013)
    [post_title] => למד לשונך 99
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): כִּירַת שַׁבָּת, צִיּוּדָן, פְּתִיתוֹנִים, מוֹשָׁב מַגְבִּיהַּ, אֲסֻפָּה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:43:18
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:43:18
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7033
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9072
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-04-29 15:27:27
    [post_date_gmt] => 2013-04-29 12:27:27
    [post_content] => האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־330 בי"ב באייר תשע"ג, 22 באפריל 2013, ואישרה מילים בשימוש כללי ושתי רשימות מונחים חדשות.

 
מילים חדשות בשימוש כללי
צִיּוּדָן – חלופה לצ'ימידן. מלכה זמלי, שהציעה את החידוש, סיפרה בישיבת המליאה על תגובות נלהבות של אנשים ובהם גם צעירים שהציגה לפניהם את החידוש. לצד ציודן הוחלט לאמץ את הצירוף שַׂק חֲפָצִים הנוהג בצה"ל תמורת "קיטבג".

פְּתִיתוֹנִים – חלופה לקוֹנְפֵטִי. את המילה פתיתונים הציעו לאקדמיה 17 אנשים (ובהם מורה ותלמידיה). מילה זו הייתה אחת משפע רב של הצעות ששלח הציבור לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה בעקבות פנייה שהתפרסמה באתר האקדמיה. הוועדה בררה מן ההצעות ארבע מילים, וביקשה מן הציבור לשוב ולהשתתף בהליך קביעת המונח – ולבחור את ההצעה המועדפת. כאלפיים גולשים השתתפו בהצבעה שהתקיימה באתר האקדמיה, ושתי ההצעות שזכו למספר הגדול של הקולות – פְּתִיתוֹנִים וגְזִירוֹנִים – הובאו להכרעת מליאת האקדמיה. האקדמיה מודה לכל המשתתפים בתהליך.
הנה עוד כמה הצעות חביבות שהציע הציבור: הֵידָדִים, חֲגִיגוֹנִים, פִּזְרוֹנִים, שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ, פֶּזֶר גֶּזֶר, צַהֲלוּלֵי נְיָר.

אֲסֻפָּה – חלופה לקולקצייה בתחום האפנה, לדוגמה 'אסופת הקיץ של המעצבת', 'האסופה החדשה של בגדי הים'. הוועדה למילים בשימוש כללי התייעצה במעצבי אפנה בכירים, וקיבלה מהם משוב אוהד לרעיון לקבוע חלופה עברית. גם הם וגם חברי האקדמיה סברו שיש למצוא מילה מן השורש אס"ף. הצעות אחרות שעלו: מַאֲסָף, אוֹסֵפָה, תַּאֲסוּפָה. המילה אסופּה (שמקורה בספר קהלת) משמשת כבר בעברית לאוסף של מאמרים או יצירות ספרותיות שכונסו יחדיו בספר, ועתה ניתנה לה משמעות נוספת.

עוד אישרה האקדמיה את המילה סֶבֶב תמורת 'רוטציה' ואת הצירוף מוֹשָׁב מַגְבִּיהַּ תמורת 'בּוּסטר'.
אושרו שתי רשימות מונחים מקצועיות:
מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות – ברשימה המחזיקה כ־440 מונחים אפשר למצוא מונחים בתחום הימאות, השיט, כלֵי השיט וחלקיהם, הרתיקה והתחזוקה – בהם מונחים ותיקים ומונחים שחודשו זה עתה. הוועדה שהכינה את הרשימה פעלה כעשר שנים. חבריה הפעילים בשנים האחרונות הם אנשי מקצוע הבקיאים בתחום הימאות בכלל ובכלי השיט הקטנים בפרט ושיש להם זיקה לעברית: אברהם אריאל (יו"ר הוועדה), שחר פודולי, גיורא קדר, עמוס רביב וחיים רוז'נסקי. נציגי האקדמיה בוועדה היו אברהם יבין וקציעה כ"ץ. את הוועדה ריכזה צביה זמירי מן המזכירות המדעית של האקדמיה.

מבחר מן המונחים ברשימה:

 	
אַסְפָּנָה (docking, הכנסת כלי שיט למספנה או למבדוק לשם תיקון, תחזוקה, בדיקה או אחסון. הפועל הוא אִסְפֵּן).
 	
חִבֵּל (כלל החבלים, הכבלים, היתרים והמעלנים בכלי שיט).
 	
מַאֲגוֹר (lazaret, מחסן קטן, בדרך כלל בירכתי כלי השיט).
 	
מַעֲלָן (חבל או כבל המשמש להנפת המפרשים. לכל מפרש יש מעלן משלו).
 	
מוֹרִידָן (חבל להורדת מפרש).
 	
מִמְשֶׁה (מדרון המשמש להשקה ולמשייה של כלי שיט למטרת בנייה ותיקונים).
 	
מִנְגָּשׁ (רציף צף המשמש לירידה מכלי שיט).
 	
מִפְרָשׂ שָׁלוּחַ (סְפִּינָקֶר, מפרש גדול וקל בצורת מצנח שתפקידו לדחוף את כלי השיט קדימה בשיט ברוח גבית).
 	
מְצוֹף נֵס (מצוף המציין מקום בים כגון מקום נפילת אדם לים).
 	
מִרְתָּק (משבצת עגינה במעגנה שכלי השיט רתוק בה).
 	
מִרְצָף (מקום חניית כלי שיט ליד הרציף).
 	
מִקְשָׁר (מתקן לרתיקה של כלי שיט, בדרך כלל בים הפתוח, להבדיל ממִרתק).
 	
צִמְדָּה (אצות, בלוטי־ים ויצורים ימיים זעירים הנדבקים לגופי ספינות ומתקנים ימיים מתחת לפני המים, בעגת הימאים: זָקָן).
 	
תַּלְתַּלִּים (telltales, סרטים או חוטי צמר צבעוניים המחוברים ליתרי הצד או למפרשים ומצביעים על כיוון הרוח יחסית לכיוון התנועה של כלי השיט).

הרשימה התפרסמה באתר מונחי האקדמיה במרשתת.

שמות מחלות צמחים – ברשימה כ־600 שמות של מחלות צמחים התוקפים גידולים חקלאיים. את הרשימה הכינה ועדה מטעם העמותה למחלות צמחים. בוועדה השתתפו המומחים יגאל אלעד (יו"ר), ראובן אושר, עמוס דינור, עדנה לוי, יעל סקוטלסקי ושרה שפיגל. נציג האקדמיה היה מרדכי כסלו. סייעו לוועדה רונית גדיש ודורון יעקב מן המזכירות המדעית של האקדמיה. הרשימה המעודכנת של שמות המחלות פורסמה באתר העמותה לאחר הכנסת העדכונים שאושרו במליאת האקדמיה.
    [post_title] => אושרו מונחי כלי שיט, שמות מחלות צמחים ומילים בשימוש כללי (תשע"ג, 2013)
    [post_excerpt] => בישיבה אושרו כמה מילים חדשות בשימוש כללי ושתי רשימות מונחים מקצועיות: כלי שיט קטנים ומעגנות ושמות מחלות הצמחים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94-2
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-09 23:22:29
    [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:22:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9072
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 46342
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2020-12-14 12:30:03
    [post_date_gmt] => 2020-12-14 10:30:03
    [post_content] => אָסָף הוא שמם של כמה אישים בתנ"ך, ובהם שוער, משורר, שומר פרדס ואביו של מזכיר המלך חזקיה.

המפורסם שבהם הוא אבי משפחת הלויים המשוררים: "וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן" (דברי הימים א טו, יט); "וְהַמְשֹׁרְרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד" (דברי הימים ב לה, טו). שמו מופיע בראשי מזמורי תהלים – שנֵים עשר במספר (פרק נ ופרקים עג–פג) – כגון "מִזְמוֹר לְאָסָף", "מַשְׂכִּיל לְאָסָף". אף בתלמוד הבבלי נמנה אסף עם כותבי ספר תהלים: "דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים: על ידי אדם הראשון... ועל ידי הימן ועל ידי ידותון ועל ידי אסף..." (בבא בתרא יד ע"א–ע"ב).

כדרכם של שמות קצרים אחרים, כגון חָנָן ונָדָב, מקובל להסביר שאסף הוא קיצורו של שם תאופורי (שם שמכיל רכיב לציון אלוהות), ואומנם כך – אחד מבני קורח הנזכרים בספר שמות הוא אֲבִיאָסָף (הרכיב אֲבִי־ ככינוי לאל נפוץ למדי בשמות אלו).[1] שם אחר – אספהדד – מופיע באחד מכתבי המאֵירות המצריים (טקסטים מגיים בני כארבעת אלפים שנה המזכירים שמות אנשים ומקומות בארץ ישראל וסביבתה). לעומתם ולמרות דמיון הצליל השם אַסְפָּתָא – הנזכר ברשימת עשרת בני המן – אין לו דבר עם השם אסף; מדובר בשם פרסי הגזור מן המילה aspa, 'סוס' בפרסית, וייתכן כי הוא מורה 'פָּרָשׁ'.

מן השורש אס"ף נגזרים שמות ופעלים רבים בתנ"ך, רובם במשמעות 'ליקוט', 'כינוס', 'קיבוץ', הן בני אדם הן עצמים (בעיקר תבואה): "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ג, טז); "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יא, יד). מן ההוראה היסודית של אס"ף נגזרות כמה הוראות קרובות: לאחר לידת יוסף מטעימה רחל: "אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (בראשית ל, כג), ולפי זה אסף עניינו 'הסיר', מעין 'אסף פנימה' – ומכאן נטו לפרש כי השם אסף (וגם אביאסף) קשור בעקרוּת ופירושו 'האל הסיר (חרפה מעליי)'. ואולם לדעת אחרים אין להסביר את השם בהוראה כה ייחודית. בפסוק "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי" (תהלים כז, י) אין יאספני אלא 'יכניסני תחת חסותו', ומתקבל על הדעת כי השם אסף קשור בהוראת משנה זו 'האל אספני אליו', 'האל פרשׂ כנפיו עליי'.

אסף הוא שם נפוץ לבנים בימינו. ידוע במיוחד בשם זה "אסף הרופא", אסף בן ברכיהו, רופא יהודי בן המאה השישית שמפורסם הודות לספר הרפואה שחיבר ולשבועת הרופאים שניסח.
אֲסֻפּוֹת ואֲסֻפִּים
לבד מן המילים המוכרות אָסִיף (איסוף התבואה), אֹסֶף, אֲסֵפָה ואֲסַפְסוּף (המון עם שנאסף), באות בתנ"ך צורות הרבים הייחודיות אֲסֻפּוֹת ואֲסֻפִּים, שתיהן בפסוקים מעט מוקשים.

את הצורה אֲסֻפּוֹת אנו מוצאים בקהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). בהקשר זה מוכר המדרש: "בעלי אסופות – אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות [=קבוצות קבוצות] ועוסקין בתורה" (בבלי חגיגה ג ע"ב). בכיוון זה היו שפירשו אֲסֻפּוֹת כ'קובצי משלים', ומכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – 'אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד', ובהמשך כחלופה העברית לקולקצייה בתחום האופנה (לפי קביעת האקדמיה). אך יש מי שהלך בכיוון אחר לגמרי: רש"י בפירושו לפסוק בקהלת מביא את שיטתו של המדקדק דונש בן לברט שאין אסופה אלא מסמר שבקצהו "ראש", וכלשונו של דונש: "הם המסמרות המאספים את הלוחות ומחזקים את הדבק היטב למען לא ימוט, להם נדמו רועי ישראל ושטריו [=ושוטריו] ולהם נמשלו דבריהם".[2]

צורת הרבים אֲסֻפִּים אף היא כאמור איננה מחוורת. היא באה שלוש פעמים בספרי המקרא המאוחרים, למשל בצירוף "אֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים" (נחמיה יב, כה). מקובל לחשוב כי היא קשורה למילים סף או אסקופה, ולפי זה הכוונה למעין 'בית שער'. גם כאן הוצע כיוון אחר לחלוטין: חוקר הלשון נפתלי הרץ טור־סיני ביאר כי בית האסופים הוא כינוי ל'בית בני אסף', הוא אסף המשורר שנזכר מעלה.

________________________________________
[1] בדברי הימים צורתו אֶבְיָסָף.
[2] בן־יהודה הסכים לפירושו ולכן הפריד בין הערכים "אֲסֻפָּה" בהוראת 'מסמר' ובין ״אֲסוּפָה" בהוראת 'קבוצה' (כמו במדרש).​
    [post_title] => אסף
    [post_excerpt] => אָסָף הוא שמם של כמה אישים בתנ"ך, ובהם שוער, משורר, שומר פרדס ואביו של מזכיר המלך חזקיה. מי אוסף ואת מה אוספים בשם 'אסף'?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a1%d7%a3
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 22:09:16
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 20:09:16
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=46342
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)