הדף בטעינה

על המילה תְּבוּנָה

במילון

 (ללא ניקוד: תבונה)
מיןנקבה
שורשבון/בין
נטייה לכל הנטיות

הגדרה

  • חוכמה, יישוב הדעת – בעיקר בהנהגת עניינים ובתכנון מהלכים

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור ינשוף ומסביבו שלושת זוגות עיניים - החכם עיניו בראשו

החכם עיניו בראשו

WP_Post Object
(
    [ID] => 983
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-02-13 10:12:00
    [post_date_gmt] => 2011-02-13 08:12:00
    [post_content] => הקשר בין ראייה לחכמה מובע בצורה מפורשת בפסוק הנודע מקהלת: "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ" (ב, יד). קשר זה קיים בלשונות רבות. לדוגמה: המילה היוונית idein ומקבילתה הלטינית videre – פירושן 'לראות' וגם 'לדעת', ובאנגלית אומרים "I see" במשמעות 'אני מבין'.

הידיעה הראשונה של האדם מתוארת כפקיחת עיניים: "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע... וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג, ה–ז).
הפועל רָאָה עצמו משמש גם לראייה שכלית: הבנה, ידיעה, הערכה נכונה, חשיבה. למשל: "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע" (ישעיהו נח, ג).

גם כמה ניבים קושרים את הראייה לפעולה שכלית:
  • טַחוּ עיניו מֵרְאוֹת – 'לא הבחין במתרחש' 'לא העריך נכון את המציאות' (על פי ישעיהו מד, יח: "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם").
  • צא וראה , בוא וראה – 'שים לב', 'תן דעתך' (מלשון חז"ל).
  • הרחיק רְאוֹת – 'ראה למרחוק', 'העריך נכון את הצפוי' (על פי לשונות אירופה).
אחד השורשים המגלמים את שתי המשמעויות הוא השורש בי"ן. במשמעות של ראייה יש לנו הפועל הִתְבּוֹנֵן ובמשמעות של חכמה הפועל הֵבִין וכן נָבוֹן, תְּבוּנָה, בִּינָה ותוֹבָנָה וכמובן הצירוף כַּמּוּבָן. בתנ"ך הפועל הִתְבּוֹנֵן משמש גם במשמעות של הבנה: "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו, יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן" (ישעיהו א, ג). שורש נוסף הנושא את שתי המשמעויות הללו הוא שׂכ"ל / סכ"ל: שֵׂכֶל, מַשְׂכִּיל והַשְׂכָּלָה מכאן והִסְתַּכֵּל מכאן. הפועל הִסְתַּכֵּל – הגזור מן שֵׂכֶל – מוכר לנו מן הארמית של המקרא: מִשְׂתַּכֵּל (דניאל ז, ח). לעברית הוא חדר בתקופת חז"ל בהשפעת הארמית שבה הוא פועל רגיל. הכתיב בסמ"ך הוא כדרך לשון חכמים במילים רבות (אירוסין, תפיסה ועוד). נעיר כי לצד המילים מן השורש הזה המביעות חכמה יש מילים המביעות את ההפך: סָכָל, סִכְלוּת. ואולם מבחינה היסטורית ייתכן שמדובר בשני שורשים נבדלים. ומיהו פיקח? מי שעיניו פקוחות ממש, ההפך מן עיוור, ומי שעיניו פקוחות במשמעות מושאלת, כלומר חכם. הנה שני פסוקים המלמדים על ההקבלה: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים..." (שמות כג, ח); "וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים..." (דברים טז, יט). הראייה קשורה לא רק לחכמה השכלית אלא גם לחכמה הנבואית. לכן הנביא נקרא גם רוֹאֶה וחוֹזֶה; שלושתם התכנסו בפסוק אחד בדברי הימים: "וְדִבְרֵי דָּוִיד הַמֶּלֶךְ הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי שְׁמוּאֵל הָרֹאֶה וְעַל דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל דִּבְרֵי גָּד הַחֹזֶה" (א כט, כט). חָזוֹן הוא מראֶה שרואה הנביא, ומכאן גם דבר הנביא. ובימינו חזון הוא שאיפה אידֵאלית של אדם, של ארגון או של חברה. נסיים בפסוק ממשלי בן סירא: "בְּאֵין אִישׁוֹן יֶחֱסַר אוֹר, וּבְאֵין דַּעַת תֶּחֱסַר חָכְמָה" (ג, כה).

כתבו: רונית גדיש ותמר קציר

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => החכם עיניו בראשו [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%9b%d7%9d-%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95-%d7%91%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-02-07 14:07:23 [post_modified_gmt] => 2018-02-07 12:07:23 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=983 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הקשר בין ראייה לחכמה מובע בצורה מפורשת בפסוק הנודע מקהלת: "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ" (ב, יד). קשר זה קיים בלשונות רבות. לדוגמה: המילה היוונית idein ומקבילתה הלטינית videre – פירושן 'לראות' וגם 'לדעת', ובאנגלית המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך תְּבוּנָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>