הדף בטעינה

על המילה תּוֹשָׁב

במילון

 (ללא ניקוד: תושב)
שורשישׁב
נטייהתּוֹשֶׁבֶת; תּוֹשָׁבִים, תּוֹשָׁבֵי־

הגדרה

  • אדם המתגורר בקביעות במקום מסוים
  • שמתגורר בארץ מסוימת בלי לקבל בה אזרחות
על יסוד מילון ההווה

במינוח המקצועי


תּוֹשָׁב
לרשימה המלאה
דיפלומטיה (תשנ"ט, 1999)
דיפלומטיה (תשנ"ט, 1999)
לֹא-תּוֹשָׁב כגון: שגריר לא-תושב, ציר לא תושב

non-resident e.g. non-resident ambassador, non-resident minister

במבט היסטורי

שכיחות הערך תּוֹשָׁב ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>