הדף בטעינה

על המילה תַּרְנְגוֹל

במילון

 (ללא ניקוד: תרנגול)
נטייהתַּרנְגולֶת

הגדרה

  • עוף מסורבל בעל כרבולת שבְּשרו וביצי הנקבה משמשים למאכל אדם (Galus domesticus)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הלול והשובך

WP_Post Object
(
    [ID] => 26940
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-01-28 14:36:27
    [post_date_gmt] => 2018-01-28 12:36:27
    [post_content] => 

לול של תרנגולין

הקשר בין לול ובין תרנגולות מקורו בספרות חז"ל: "מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנוגלין" (ירושלמי עירובין ח:ד, כה ע"א). ואולם עצם הצירוף 'לול של תרנוגלין' מעיד כי הלול לא יועד מלכתחילה דווקא לתרנגולים, אלא היה מעין מחסן או מבנה שבין השאר היו מגדלים בו תרנגולים. כך עולה גם מתוספתא שבת: "דלת לול ובית התרנגלין לא נוטלין ולא מחזירין [=אסור להוציא את הדלת מן הצירים ואסור להחזירה]" (יד, א) – כלומר יש הפרדה בין 'לול' ובין 'בית התרנגלין'. כך או כך, הצירוף 'לול של תרנגולים' השתגר בשפה, ועד מהרה נהיה הלול מזוהה עם עופות אלו. ייתכן שלול התרנגולין של חז"ל קשור ללולים שבתיאור בניין מקדש שלמה: "...וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים" (מלכים א ו, ח). מילה זו התפרשה 'מעבר אנכי בעל מדרגות', והיא המקור למדרגות הלולייניות. גם הלול שבספרות חז"ל משמש בעיקר מעבר בין קומה לקומה או מדרגות המחברות בין הקומות, כגון "לול הפתוח מהבית לעלייה" (בבלי, עירובין עו ע"ב).[1] עם זאת חוקר הלשון אלישע קימרון סובר כי לול זה של חז"ל נוצר בטעות מן המילה ובלולים שבספר מלכים, אשר בה, לפי דעתו, הבי"ת היא חלק מן המילה וצורתה היסודית היא בָּלוּל. לפי דעה זו אין קשר בין לול התרנגולין ובין לול (במקור בלול) במשמע מעבר או מדרגות.

שובך יונים, ארובה,עלייה ומגדל

מקום מושבן של היונים במקרא הוא אֲרֻבָּה: "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם" (ישעיהו ס, ח), מעין שקע מתחת לגג הבית או פתח בקיר. שׁוֹבָךְ נזכר כנראה במגילת הנחושת, אך רוב היקרויותיו במשמעות משכן ליונים הן בספרות חז"ל, כגון "ולפני יונים שבשובך" (משנה שבת כד, ג). המילה שקולה במשקל המילה שׁוֹפָר, והגייתה התקנית במלרע. בספרות חז"ל מתועדות שתי צורות רבים: שובכות (הצורה הרגילה במשנה, לרוב בדגש: שׁוֹבַכּוֹת) ושובכים (בעיקר בתלמוד הבבלי). בימינו צורת הרבים היא שׁוֹבָכִים. יש שהציעו לקשור את המילה שׁוֹבָךְ לשורש שׂב"ך (בשי"ן שמאלית) שעניינו שבכה , חלון.[2] לצד השובך אפשר למצוא את היונים שבספרות חז"ל גם בעֲלִיָּה, כלומר עליית הגג, לדוגמה "הצד יוני שובך ויוני עליה" (תוספתא, שבת יב, ד), וגם במִגְדָּל (תוספתא, עירובין ג, ג), היינו 'ארון', 'ארגז'. __________________________

[1] את האמור בתוספתא סוכה "לול קטן היה בין האולם ולמזבח למערבו של כבש" (ג, טו ועוד), יש המפרשים במשמעות מעבר תת־קרקעי, מחילה. ייתכן אפוא שכשם שהיו מגדלים יונים בקוֹלוּמְבַּרְיוּם – מבנה תת־קרקעי שבו גומחות חצובות זו לצד זו (צורת גידול שהייתה נפוצה קודם לגידול היונים בשובכים העומדים על פני הקרקע), כך היו מבנים תת־קרקעיים – לולים – ששימשו בין השאר לגידול תרנגולים.

[2] במשנה פסחים השובך נזכר כמקום מגוריהם של התרנגולים: "מושיבים שובכים לתרנוגלים בארבעה עשר" (ד, ז), כלומר מכינים את השובכים למושב התרנגולים ומכניסים את התרנגולים פנימה. רש"י בפירושו לתלמוד (פסחים נה ע"ב) מציע גרסה אחרת למשנה: "מושיבים שובכין ותרנגולת" ומסביר: "שובכין ליונים, ותרנגולת היו מושיבין להתחמם לגדל אפרוחים, והכי מסתברא, דשובך לא שייך אלא ביונים".

[post_title] => הלול והשובך [post_excerpt] => ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%aa%d7%a8%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-14 20:00:30 [post_modified_gmt] => 2021-09-14 17:00:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26940 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך? המשך קריאה >>

חידון מילים שאולות – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21652
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-07 09:06:25
    [post_date_gmt] => 2017-06-07 06:06:25
    [post_content] => 

מאיזו שפה נשאלה כל אחת מקבוצות המילים?

1. אָחוּ, גֹּמֶא, סוּף, אַבְנֵט

תשובה: מצרית

2. דְּרוֹר, הֵיכָל, סוֹכֵן, סֻלָּם

תשובה: אכדית

3. אֲתָר, יְמָמָה, חָרִיף, זוּטָר

תשובה: ארמית

4. נָמֵל, סַבּוֹן, פִּיּוּס, פְּסַנְתֵּר

תשובה: יוונית

5. צִימֶר, דִּיבֶּל, שְׁפַּכְטֶל, אִיזוֹלִירְבַּנְד

תשובה: גרמנית

6. תַּרְנְגוֹל

תשובה: שומרית: tar lugal (עוף + מלך). המילה חדרה ללשוננו בתקופת חז"ל.

7. נַרְגִּילָה

תשובה: המילה התגלגלה אלינו מן הפרסית. ומוסיפה ד"ר תמר עילם גינדין: נארגיל ( = אגוז קוקוס) באה מסנסקריט: nārīkela = אגוז קוקוס וגם שם אל אי. גיזרונה אינו ברור, אולי שאילה מדרווידית.

8. פָּנָס

תשובה: יוונית

9. מְהֵימָן

תשובה: ארמית

10. דּוּנָם

תשובה: טורקית

11. קְלָסֵר

תשובה: צרפתית. החלופה העברית שקבעה האקדמיה היא עוֹקְדָן. משמש גם אוֹגְדָן.

חזרה לחידון

[post_title] => חידון מילים שאולות - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-03 00:12:08 [post_modified_gmt] => 2017-07-02 21:12:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21652 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מאיזו שפה נשאלה כל אחת מקבוצות המילים? 1. אָחוּ, גֹּמֶא, סוּף, אַבְנֵט תשובה: מצרית 2. דְּרוֹר, הֵיכָל, סוֹכֵן, סֻלָּם תשובה: אכדית 3. אֲתָר, יְמָמָה, חָרִיף, זוּטָר תשובה: ארמית 4. נָמֵל, סַבּוֹן, פִּיּוּס, פְּסַנְתֵּר תשובה: יוונית המשך קריאה >>
זכוכית מגדלת על דף ספר והכיתוב: כמה מילים יש בעברית?

כמה מילים יש בשפה העברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 860
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-17 11:08:45
    [post_date_gmt] => 2010-10-17 09:08:45
    [post_content] => שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה – מתי נחשבת מילה כלשהי למילה "עברית"? השנייה – כיצד מציגים את המילים במילון?

אשר לשאלה הראשונה: האם מילים כמו טֵלֵפוֹן וטֵלֵוִיזְיָה, שנשאלו משפות אירופה במאה העשרים, יכולות כבר להיחשב למילים עבריות? וכיצד נסווג מילים שנשאלו ברובדי לשון קדומים יותר – הֵיכָל (לשון המקרא; מילה אכדית ממקור שומרי), תַּרְנְגוֹל (לשון חז"ל; מילה אכדית ממקור שומרי), אִצְטַדְיוֹן (לשון חז"ל; מילה יוונית), אַקְלִים (לשון ימי הביניים; מילה ערבית ממקור יווני) ועוד מילים רבות אחרות? גם מילונים דוגמת מילון אבן־שושן מסווגים רק מילים דוגמת טֵלֵפוֹן וטֵלֵוִיזְיָה כמילים זרות, ואילו מילים דוגמת הֵיכָל, תַּרְנְגוֹל, אִצְטַדְיוֹן ואַקְלִים כבר אינן מסווגות כך. מוטב אפוא לדבר על מילים המשמשות בשפה העברית ומתועדות במילוניה, ולא על מילים "עבריות".

אשר לשאלה השנייה: מילונים שונים עשויים להציג את אוצר מילים הצגה שונה, ודרך ההצגה עשויה להשפיע על מספר הערכים במילון.

לדוגמה, בן־יהודה מציג במילונו את הפועל טָבַע כך:
א. פועל עומד, טבע בתוך גוף קשה או רך, נשקע בכוח אל תוכו;
ב. פועל יוצא, טבע את פלוני במים;
ג. טבע מטבע, עשה את הפיתוח במטבע;
ד. טבע את פלוני, נקבו בשמו.

כלומר בן־יהודה מציג את הפועל טָבַע בערך אחד בן כמה משמעויות, ערך פוליסמי.

לעומתו מילון אבן־שושן כבר מציג את אותן המשמעויות עצמן בשני ערכים שונים, ערכים הומונימיים:

א. טבע טָבַע, 1. פועל עומד, צלל, שקע בתוך חומר כלשהו; 2. שיקע, הטביע...
ב. טבע (הרחבת משמעות של א. טבע) טָבַע, 1. צר צורת מטבע, התקין מטבעות...; 2. הזכיר בשם.

שני מילונים שונים עשויים אפוא להציג את אותן המילים עצמן הצגה שונה, ובסופו של דבר מספר הערכים בכל אחד מהם יהיה שונה מזה של רעהו.

לאחר שעמדנו על הבעייתיות בקביעת מספר המילים בשפה, נוכל לסכם ולומר זאת: מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, דוגמת בֵּית־סֵפֶר, המעמידים אף הם ערכים מילוניים שנהוג להציגם במילונים כערכי משנה; מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.
    [post_title] => כמה מילים יש בשפה העברית
    [post_excerpt] => מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%91%d7%a9%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-01 19:57:09
    [post_modified_gmt] => 2020-04-01 16:57:09
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=860
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך תַּרְנְגוֹל, תַּרְנְגֹל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>