הדף בטעינה

על המילה תַּעֲקִיף

במילון

 (ללא ניקוד: תעקיף)
מיןזכר
שורשעקף
נטייהתַּעֲקִיפִים

הגדרה

  • ניסוח לא ישיר, כגון שימוש בלשון נקייה (בלועזית: פֵּרִיפְרָזָה) [ראו גם: הֶכְבֵּר]
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

לְמַכְבִּיר

WP_Post Object
(
    [ID] => 13126
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2015-11-01 11:48:55
    [post_date_gmt] => 2015-11-01 09:48:55
    [post_content] => 

'בשפע', 'לרוב'

למשל: מסביב לכפר הציורי משתרעים מטעים ושדות חיטה למכביר.

lemachbirהמילה לְמַכְבִּיר מופיעה פעם אחת בתנ"ך – בדברי אֱלִיהוּא על האל בספר איוב: "יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר" (לו, לא). שורש המילה הוא כב"ר, כשורש המילה כַּבִּיר, והצורה מַכְבִּיר היא צורת בינוני של הפועל הִכְבִּיר בבניין הפעיל. הִכְבִּיר פירושו 'הִרְבָּה', ופועל זה מזדמן כמה פסוקים קודם לכן: "וְאִיּוֹב הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהוּ, בִּבְלִי דַעַת מִלִּין יַכְבִּר" (לה, טז). כאן נוזף אליהוא באיוב על שהוא מכביר מילים – כלומר מרבה לדבר. מהכרת השורש, הפועל וההקשר מקובל להסביר את המילה לְמַכְבִּיר בפסוק שבו פתחנו כמביעה כמות גדולה, שפע, וכך היא משמשת גם בימינו.

נעיר כי בהשראת 'הכביר מילים' קבעה האקדמיה את המונח הֶכְבֵּר תמורת פריפרזה במשמע 'התבטאות באריכות יתר' (תמורת פריפרזה במשמעות ניסוח עקיף נקבע תַּעֲקִיף). [post_title] => לְמַכְבִּיר [post_excerpt] => המילה לְמַכְבִּיר מופיעה בדברי אֱלִיהוּא על האל בספר איוב: "יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר" (לו, לא). שורש המילה הוא כב"ר, כשורש המילה כַּבִּיר, והצורה מַכְבִּיר היא צורת בינוני של הפועל. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-03 08:17:30 [post_modified_gmt] => 2022-08-03 05:17:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13126 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה לְמַכְבִּיר מופיעה בדברי אֱלִיהוּא על האל בספר איוב: "יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר" (לו, לא). שורש המילה הוא כב"ר, כשורש המילה כַּבִּיר, והצורה מַכְבִּיר היא צורת בינוני של הפועל.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

ספרות עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5508
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-11-11 10:55:26
    [post_date_gmt] => 2012-11-11 08:55:26
    [post_content] => 

מונחים מן המילון למונחי ספרות, תשס"ח (2008)

הרמז, ניב נגודים, תצליל, תעקיף, מילה מתהפכת

הֶרְמֵז (אָלוּזְיָה)

הרמז הוא רמיזה גלויה או מוסווית אל יצירות אחרות של ספרות ותרבות. ההרמז משולב בתוך יצירה ספרותית ויוצר השוואה בינה ובין היצירה הנרמזת. ביצירות ספרות עבריות רבות היוצרים משלבים חלקי פסוקים וכך קושרים בין יצירתם לסיפור המקראי. המילה הֶרְמֵז שקולה במשקלן של מילים כמו הֶסְבֵּר, הֶקְשֵׁר. מילה נוספת שחודשה בתחום הספרות במשקל זה היא הֶשְׁמֵט (אליפסיס) – השמטה של מילה אחת או יותר שאפשר להשלים על פי ההקשר, כגון "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר [יָדַע] אֵבוּס בְּעָלָיו" (ישעיהו א, ג).

נִיב נִגּוּדִים (אוקסימורון)

ניב ניגודים הוא צירוף של מילים הסותרות זו את זו ויוצרות בחיבורן ניגוד חריף, כגון 'שתיקה רועמת', 'סוד גלוי'. המילה 'ניב' מקורה בתנ"ך. ככל הנראה היא קרובה למילה 'תנובה' ומציינת ביסודה פרי. בישעיהו נז, יט נזכר הצירוף "ניב שפתים" במשמעות 'פרי השפתיים', מה שהשפתיים מניבות. מכאן קיבלה המילה 'ניב' משמעות של ביטוי וצירוף מילים. לצד משמעות זו ניב משמש גם חלופה עברית ל'דיאלקט' (לצד לַהַג) – צורת לשון האופיינית לקבוצה מסוימת או לאזור מסוים. (אין קשר בין ניב במשמעויות אלו לניב במשמעות שֵׁן.)

תַּצְלִיל (אונומטופֵּאה)

תצליל הוא מילה או צירוף מילים שצלילם מזכיר את הדבר שהם מסמנים. למשל: המילה בקבוק מחקה את צליל היציאה של הנוזל מן הבקבוק; הפועל רִשְׁרֵשׁ מחקה את הקול הנשמע למשל כאשר רוח עוברת בעלים. תצליל יש לעתים ברצף של מילים – כאשר צליל חוזר משקף את תוכן הדברים, כגון בפסוק: "כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה" (ישעיהו ה, כד) – בשי"ן החוזרת יש משום חיקוי לרחש האש. מונחים קרובים הם מצלול (הגדרתו: הארגון הצלילי של שיר או של חלק משיר) והישנות צלילים (אליטרציה, חזרה על צליל – בעיקר בתחילת מילים).

תעקיף (פֵּרִיפְרָזָה)

תעקיף הוא עקיפה בניסוח: במקום לומר את הדבר ישירות, מנסחים ניסוח עקיף שמתוכו אפשר ללמוד את הדבר. משתמשים בתעקיף למשל כשמעדיפים לשון נקייה או כדי להוסיף נופך של מסתורין ליצירה. למילה פריפרזה במשמעות של התבטאות באריכות יתר נקבעה החלופה הֶכְבֵּר. המילה תעקיף מצטרפת למילים אחרות במשקל זה הקשורות לטקסט: תַּמְלִיל, תַּמְסִיר, תַּסְרִיט, תַּזְכִּיר, תַּסְקִיר, תַּצְהִיר.

מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת (פָּלִינְדְרוֹם)

מילה מתהפכת היא מילה הנקראת ישר והפוך, כגון 'שמש', 'טיט', 'הצצה'. כפי שיש מילה מתהפכת, יש גם משפט מתהפך, כגון המשפט שחיבר ר' אברהם אבן־עזרא: "אבי אל חי שמך למה המלך משיח לא יבא". ויש גם מספר מתהפך, כגון 2002. המילה הלועזית פלינדרום מקורה במילה היוונית palindromos, שפירושה 'ריצה לאחור', 'הישָנוּת'. הצירוף מילה מתהפכת נוצר על פי שימוש מימי הביניים: בספר 'מחברות איתיאל' (תרגום של יהודה אלחריזי ליצירותיו של המשורר הערבי אל חרירי) נקראת אחת המחברות "מחברת האותיות המתהפכות", ובה מתוארת חבורה המשתעשעת בהמצאת פלינדרומים, וכלשון המחבר: "וחשבנו לחבר מליצות מתהפכות". הצירוף מילה מתהפכת אושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011). [post_title] => ספרות עברית [post_excerpt] => מהם הֶרְמֵז, תעקיף וניב ניגודים? מה שמה של התופעה המשותפת למילים שמש, טיט והצצה, ומה שמה של התופעה המאפיינת את המילה בקבוק? מונחי ספרות עבריים [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 20:31:32 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 17:31:32 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5508 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהם הֶרְמֵז, תעקיף וניב ניגודים? מה שמה של התופעה המשותפת למילים שמש, טיט והצצה, ומה שמה של התופעה המאפיינת את המילה בקבוק? מונחי ספרות עבריים
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 74

למד לשונך 74

WP_Post Object
(
    [ID] => 6982
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2008-06-14 16:18:05
    [post_date_gmt] => 2008-06-14 13:18:05
    [post_content] => לקט מונחים מן המילון למונחי ספרות שאושר בשנת תשס"ח
    [post_title] => למד לשונך 74
    [post_excerpt] => לקט מונחים מן המילון למונחי ספרות שאושר בשנת תשס"ח: נִיב נִגּוּדִים, הֶצְמֵד, הֶכְבֵּר, תַּעֲקִיף, עֵרוּב חוּשִׁים, הֶרְמֵז, הֶשְׁמֵט.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-74
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 10:38:41
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 07:38:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6982
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים מן המילון למונחי ספרות שאושר בשנת תשס"ח: נִיב נִגּוּדִים, הֶצְמֵד, הֶכְבֵּר, תַּעֲקִיף, עֵרוּב חוּשִׁים, הֶרְמֵז, הֶשְׁמֵט.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תַּעֲקִיף
לרשימה המלאה
ספרות (תשס"ח, 2007)
הֶכְבֵּר אמירת דבר בדרך ארוכה
תַּעֲקִיף ניסוח לא ישיר