הדף בטעינה

על המילה תַּכְשִׁיט

במילון

 (ללא ניקוד: תכשיט)
מיןזכר
שורשכשׁט
נטייהתַּכְשִׁיטִים

הגדרה

  • קישוט ממתכת יקרה וכדומה שאדם שָׂם על עצמו, כגון צמיד, סיכה, טבעת
  • שובָב (עממי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של בקבוק יין עם עיניים והכיתוב על התווית פיקח ופיכח

מילים מתבלבלות

WP_Post Object
(
    [ID] => 26425
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-03-27 16:02:20
    [post_date_gmt] => 2019-03-27 14:02:20
    [post_content] => בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. מבחינה היסטורית הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות:
(א) רחוקים שהתקרבו – מילים שנעשו דומות אף שמלכתחילה לא היה ביניהן כל קשר;
(ב) קרובים שהתרחקו – מילים שונות שהתגלגלו ממקור אחד.

א. רחוקים שהתקרבו

אחד השינויים המתרחשים במרוצת הדורות בשפות בכלל ובעברית בפרט הוא היעלמותם של  עיצורים מן השפה על ידי הזדהותם עם עיצורים דומים. נדגים זאת בצמד ט ו־ת: העיצור המיוצג באות ת נהגָה כנראה מלכתחילהt  כבימינו, ואילו העיצור המיוצג באות ט נהגָה בעבר הרחוק כ־t נחצית (כמו העיצור הערבי ط, מעין t הנהגית בכיווץ הלוע בדומה להגיית העיצור ע). לימים נעלם מלשוננו העיצור הנחצי והזדהה עם העיצור t. אך הכתב – שהוא יציב ושמרני בהרבה מן הדיבור – משמר עד היום את המצב ההיסטורי הקדום שלפני הזדהות העיצורים, וכך קיבלנו שתי אותיות המייצגות מבחינתנו הגה אחד. כאשר עיצור כלשהו מזדהה עם עיצור אחר, עשויים להיווצר צמדים של מילים או של שורשים שווים בצלילם (הומופונים) כגון הֲסָטָה והֲסָתָה. מכאן קצרה הדרך לבלבול, ואף ליצירת קשרים בין מילים שהגיעו ממקורות שונים – בייחוד אם יש בין המילים האלה גם קרבת משמעות.[1] הינה כמה צמדי מילים שרבים מכם ודאי התלבטו בהם לא פעם: ציטוט וציתות ציתות הוא האזנה, ובעיקר האזנה בסתר, ואילו ציטוט הוא הבאת דברים כלשונם. לעיתים כאשר מצותתים למישהו מצטטים אחר כך מדבריו, אך אין קשר אמיתי בין המילים האלה: הפועל צוֹתֵת (ב־ת ובחולם, כמו אוֹתֵת) קשור אל צִיֵּת – 'שָׁמַע בקול' ואל המילה הערבית צַוְת (صَوْت) 'קול', למשל  'צַוְת אל-ערב' ('קול ערב', כמו 'קול ישראל'). לעומת זאת הפועל צִטֵּט (ב־ט ובחיריק) קשור אל המילה צִיטָטָה ששאלנו מן הלטינית. ניכוי וניקוי ניכוי פירושו הפחתה וחיסור – בעיקר מסכום כסף. את הפועל נִכָּה ירשנו מספרות חז"ל, למשל: "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס, שמא אין עושין לו נס. ואם עושין לו נס – מנכין [מפחיתים, גורעים] לו מזכויותיו" (בבלי שבת לב ע"א). הפועל ניכה גזור מן השורש נכ"י, המציין ביסודו פגיעה, וממנו גם המילים הִכָּה, מַכָּה ונָכֶה. אף שפעולת הניקיון כרוכה בהסרה של כתמים או של אבק, אין כל קשר בין ניכוי לניקוי. נכון אפוא לכתוב 'ניכוי מס', כלומר הפחתת מס, ולא "ניקוי מס", וכך גם 'נכיון צ'קים'. שָׁכַךְ ושָׁכַח שָׁכַךְ פירושו 'נרגע', 'השתתק', ככתוב "וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח, א), "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אסתר ז, י). דמיונם של הפעלים שָׁכַךְ ושָׁכַח מקרי בלבד (בהגייה המופתית הם כמובן שונים), ולכן נכתוב 'הסערה שככה' ולא 'הסערה שכחה'. מְשַׁכֵּךְ פירושו מרגיע ומחליש, ומכאן גם המונח 'משכך כאבים' ולא 'משכח כאבים'. משכך טוב עשוי גם להשכיח את הכאב לזמן מה, אך לא זה מקור שמו. נפטר ונפתר יש הכותבים בטעות 'הבעיה תיפטר', 'העניין ייפטר' וכדומה, במקום 'הבעיה תיפתר', 'העניין ייפתר' – מלשון פתרון. טעות זו נובעת כנראה מבלבול עם הפועל נפטר במשמעות 'השתחרר מדבר', 'סילק את הדבר', שהרי כאשר הבעיה נפתרת נפטרים ממנה סוף סוף. ועוד:
בכיר ובחיר מִתווה ומַטווה
גו וגב נחשל ונכשל
החיל והכיל ניתש וניטש
השהיה והשעיה פיקח ופיכח
התראה, התרעה, הרתעה פך ופח
כהה וקהה תָּאֵב ותאווה
מחיר ומכירה תווך וטווח
מטח ומתך תפל וטפל

ב. קרובים שהתרחקו

עד כה ראינו מילים או שורשים ממקור שונה שנעשו קרובים בעקבות שינויי הגייה. הצד השני של המטבע הוא מילים שונות או שורשים שונים שהתפצלו ממקור אחד או שנוצרו במקביל – לרוב בעקבות חילופים בין עיצורים קרובים. הינה כמה דוגמאות מני רבות:
שלשלת ושרשרת רתת ורטט
שִׁדְרָה ושִׁזְרָה זעק וצעק
נשל ונשר צחק ושׂחק
זכוכית וזגוגית לחך וליקק
כובע וקובע סכר וסגר
גמא וגמע נָבָל ומנוול
חרט וחרת נטר ונצר
תכשיט וקישוט גבהּ וגבע (גֶּבַע וגִבְעָה הם מקומות גבוהים)
בקע ופקע פתע ופתאום
חֶתֶף וחֲטָף גזז, כסס וקצץ
עלז, עלס ועלץ טֶקֶס, טיכס (עצה) ותכסיס
נסך, מסך ומזג
יש שנוצרה היערכות סדירה שבה כל אחד מן השורשים משמש בחלק מן המילים. למשל:
  • שם החומר ברזל לעומת הפעולה פרזול (על דרך הארמית);
  • שם העצם עובש לעומת שם התואר מעופש (אך בספרות גם עָבֵשׁ);
  • השורש כפ"ל במילים כֶּפֶל, כִּפְלַיִם, כָּפוּל, לִכְפֹּל, מַכְפֵּלָה ומִכְפֶּלֶת לעומת אחיו קפ"ל במילים קִפּוּל, לְקַפֵּל, מְקֻפָּל;
  • הפועל צָבַט על פי המקרא (במקור במשמעות 'אחז') לעומת שם הכלי צְבָת על פי לשון חז"ל.
במקרים אחרים נוצרה הבחנת משמעות של ממש בין המילים או השורשים שהתפצלו. למשל:
  • זָעִיר במידות לעומת צָעִיר בשנים;
  • תָּעָה 'שוטט בלא מטרה' לעומת טָעָה 'שגה' (להרחבה);
  • שָׁאַב, שהוא פועל כללי למדי, לעומת שָׁאַף, שנתייחד לנשימה של אוויר;
  • זִכּוּךְ 'ניקוי', 'טיהור' לעומת זיקוק שנתייחד להפרדת נוזל מחומרים שנתערבו בו (זיקוק נפט, מים מזוקקים);
  • איכול המציין שרפה וכילוי לעומת עיכול שנתייחד לפירוק המזון בגוף (אף שהפועל הרגיל בהקשר של מזון הוא אָכַל באל"ף).
_______________________

[1]  היעלמותו של עיצור מן השפה על ידי הזדהותו עם עיצור קרוב מכונה בבלשנות 'מעתק הֲגָאִים'. מעתקי הגאים שחלו בתקופות קדומות יותר של הלשון באים לידי ביטוי גם בַּכתב, כלומר הכתב משקף את השלב שלאחר ההזדהות. במקרים אלו נוצרו צמדי מילים השוות לא רק בהגייתן אלא גם בכתיבן, ונפוצה עוד יותר התופעה המכונה בפי הבלשנים 'אטימולוגיה עממית': קישור מוטעה בין מילים שמקורן שונה. כזה הוא למשל הקישור המוטעה ועתיק היומין בין המילים מאזניים ואוזניים, שבכל אחת מהן העיצור ז הגיע ממקור אחר, כמוסבר כאן.

[post_title] => מילים מתבלבלות [post_excerpt] => בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%91%d7%9c%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-07-25 16:50:29 [post_modified_gmt] => 2019-07-25 13:50:29 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26425 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של ילדה העונדת טבעת. שמות ומשמעויות - עדי

עדי

WP_Post Object
(
    [ID] => 40836
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-05-11 14:57:00
    [post_date_gmt] => 2020-05-11 11:57:00
    [post_content] => עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים.

צורת הרבים של עדי היא עֲדָיִים והיא מוכרת לכול מן הפסוק ביחזקאל המובא בהגדה של פסח: "וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים..." (טז, ז). ייתכן כי הכפילות בביטוי "עדי עדיים" מורה 'תכשיטים נאים במיוחד'.

שורש המילה עֲדִי הוא גם שורשם של הפעלים עָדָה (בבניין קל) והֶעֱדָה (בבניין הפעיל) לציון ענידה והתקשטות –  פעמים בסמוך לשם העצם עֲדִי: "כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי, כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב, כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ, לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי" (ירמיהו ד, ל), אבל לא רק: "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר, וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ" (ישעיהו סא, י), "וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ, וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ" (הושע ב, טו). וגם בשימוש מושאל: "עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ, וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּשׁ" (איוב מ, י), במשמעות 'לבש כבוד', 'התהדר'.[1]

בספרות המשנה והתלמוד המילה עֲדִי חדלה מלשמש, ואת מקומה תפסה המילה תַּכְשִׁיט מן הארמית. לעומת זאת בלשון הפיוט הארץ־ישראלי הקדום ואחר כך בלשון שירת ספרד נמשך השימוש בעֲדִי. אף בימינו עֲדִי וגם הפועל עָדָה משמשים בלשון גבוהה ומליצית, ואילו 'תכשיט' היא המילה הרווחת בכתב ובדיבור (והפועל הוא עָנַד).

בימינו משמשת המילה עדי שם פרטי הניתן הן לבנים הן לבנות. שמות פרטיים אחרים שנזכרים בתנ"ך כמו עָדָה, עִדּוֹ, עֲדָיָה, עֲדָיָהוּ, עֲדִיאֵל, אֶלְעָד ואֶלְעָדָה עשויים להיות קשורים לשורש עד"י (ראו בהרחבה בקישורים למטה). ייתכן למשל כי עדיאל פירושו 'האל הוא עֶדְיִי', תכשיטי. ואולם בתרגום השבעים הוא נכתב כך – Εδιηλ, ואולי קראו עֵדִיאֵל, היינו 'האל הוא עֵדִי', במשמעות עדות ובשורש עו"ד.

בשנת 1980 הוקם בעמק יזרעאל יישוב קהילתי ושמו עֲדִי (יש המכנים אותו "מצפה עדי") בסמוך לתל חֲלִי. התל נקרא כך על שום זיהויו עם היישוב המקראי שבנחלת שבט אשר: "וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף" (יהושע יט, כה). המילה הנדירה חֲלִי שמובנה 'תכשיט' – "נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם" (משלי כה, יב)[2] – קרובה בצלילה אל המילה הלא־נדירה חֳלִי שמובנה 'מחלה', ועל כן העדיפה ועדת השמות שם נרדף – הלוא הוא עֲדִי.

________________________

[1] בפסוק אחד הפועל הֶעֱדָה משמש לכאורה במשמעות ההפוכה: "מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה" (משלי כה, כ) פירושו 'מסיר בגד', ונראה שמדובר בשורש עד"י המוכר מן הארמית שמובנו 'עבר', כמו בהיקרות נדירה אחרת: "לֹא עָדָה עָלָיו שָׁחַל" (איוב כח, ח).​

[2] המילה חֶלְיָה (שכאמור באה רק בנטייה "חֶלְיָתָהּ") היא צורת נקבה של חֲלִי. אף בערבית משמשים حلي (חלי)  לצד حلية (חִליה) באותה משמעות. בשיר השירים (ז, ב) ישנה גם צורת הרבים חֲלָאִים.

[post_title] => עדי [post_excerpt] => עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%93%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-13 15:42:51 [post_modified_gmt] => 2021-09-13 12:42:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=40836 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

עֲדִי הוא 'תכשיט', 'פריט לבוש המשמש לנוי'. בתורה הוא בא בהקשר כללי: "וְלֹא שָׁתוּ [=שמו] אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו" (שמות לג, ד), ובנביאים ובכתובים הוא נזכר כתכשיט לנשים דווקא, כך למשל בקינתו המפורסמת של דוד: "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל... הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן" (שמואל ב א, כד). מן הפסוקים נראה שעדי הוא מילה כללית לתכשיט, ולא תכשיט מסוג מסוים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תַּכְשִׁיט
לרשימה המלאה

במבט היסטורי

שכיחות הערך תַּכְשִׁיט ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>