הדף בטעינה

על המילה תְּכוּלָה

במילון

 (ללא ניקוד: תכולה)
מיןנקבה
שורשכול

הגדרה

  • כלל החפצים שמֵכיל בתוכו בית קיבול או מִבנֶה (ארגז, מחסן, אונייה וכד')
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הכיתוב: אתם שאלתם? אנחנו עונים! על החיל והכיל

החיל והכיל

WP_Post Object
(
    [ID] => 15277
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-05-15 11:34:31
    [post_date_gmt] => 2016-05-15 08:34:31
    [post_content] => 

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. למשל: הוחלט להחיל את החוק על כל התאגידים הפרטיים. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו' (בפסיכולוגיה הֲכָלָה היא קבלת האחר על רגשותיו וקשייו).

כך גם ההבדל בין תחולה לתכולה: תְּחוּלָה היא 'היות הדבר חל על', וגם 'מועד החלתו של הדבר' – בעיקר בהקשר של חוקים ותקנות. למשל: תחולתו של ההסכם תלויה בחתימת שני הצדדים. לעומת זאת תְּכוּלָה היא כלל הדברים שבכלי מסוים או במקום מסוים: תכולת הארגז, תכולת הדירה.

[post_title] => החיל והכיל [post_excerpt] => הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-09 20:34:21 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 17:34:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15277 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ידיים עם סרטי מדידה הכיתוב: על המילה כיול

כִּיּוּל

WP_Post Object
(
    [ID] => 15270
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-05-15 10:27:37
    [post_date_gmt] => 2016-05-15 07:27:37
    [post_content] => 

kiulכִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק.

השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). כָּל – בקמץ גדול (תנועת a) – הוא פועל שמשמעו 'מדד', כמו שאפשר להיווכח מן ההקבלה לפעלים מָדַד, תִּכֵּן ושָׁקַל. כָּל בַּשָּׁלִישׁ פירושו מדד במידת השליש – מידת נפח קדומה ששיעורה כנראה קומץ. הפועל כָּל בבניין קל (כמו קָם, שָׁב) קרוב אל הפועל הֵכִיל בבניין הפעיל, ולאותו השורש שייכות גם המילים המחודשות תְּכוּלָה, מְכָל ומְכוּלָה.

בלוח גזר מן המאה העשירית לפנה"ס מופיעים כינויים קדומים לחודשי השנה הקשורים כולם לפעולות חקלאיות. אחד החודשים מכונה שם "ירח קצר וכל", ומקובל לקרוא זאת 'ירח קציר וכֵל' – כֵּל כמו כַּיִל במשמע 'מדידה', כלומר החודש שבו קוצרים את התבואה ומודדים את כמותה.

בתוספתא ובתלמוד הירושלמי נזכר בעל המקצוע כַּיָּל – כנראה מודד קרקעות, ובארמית של התלמוד נמצא הפועל כייל במשמעות 'קבע כללים': "לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל" – 'אל תצייתו לכללים האלה שקבע יהודה אחי משמו של שמואל' (בבלי כתובות כא ע"א; ס ע"א).

במילוני ועד הלשון הפועל כִּיֵּל בא לראשונה במונחי כימיה משנת תרפ"ח (1928), וייתכן שהבחירה בו קשורה גם לקרבת הצליל לפועל הלועזי calibrate.

[post_title] => כִּיּוּל [post_excerpt] => השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:21:57 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:21:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15270 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>