WP_Post Object
(
    [ID] => 21522
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-01 11:30:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:30:15
    [post_content] => 
1. מי חידש את המילה חִידוֹן?
אפשרות ב: התשבצאי הלל הרשושנים.
את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים.
להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, מחירון, צנחן, רודן, תחקיר, תקרית.
2. מי חידש את המילה סַרְעֶפֶת?
אפשרות ד: שאול טשרניחובסקי.
3. מי חידש את המילה מִלְגָּה?
אפשרות ג: דוד רמז.
4. מי חידש את המילה צַהֲלוּלִים (קולות השמחה "קוּלוּלוּלוּ")?
אפשרות ג: חיים אוליאל.
5. מי חידש את המילים: גַּפְרוּר, כַּנָּר, עֶפְרוֹנִי, נַחְלִיאֵלִי?
תשובה: שלום יעקב אברמוביץ', הוא מנדלי מוכר ספרים.
6. מי חידש את המילים: מִזְחֶלֶת, שַׁבְרִיר, יְבוּא, תְּאוּנָה?
תשובה: חיים נחמן ביאליק.
7. מי חידש את המילים: מְכוֹנִית, עַצְמָאוּת, אֲוִירוֹן, סְבִיבוֹן?
תשובה: איתמר בן אב"י.
ושאלת אתגר: מי חידש את המילה אֶתְגָּר?
תשובה: המילה אֶתְגָּר מזוהה לעיתים עם משה שרת שהרבה להשתמש בה. ואולם שרת עצמו העיד כי לא הוא חידש את המילה כי אם ידידו העורך והמתרגם אפרים ברוידא. המילה אֶתְגָּר קשורה לפועל הִתְגָּרָה ולצירוף 'קָרָא תִּגָּר' (התריס, מחה).

חזרה לחידון
    [post_title] => חידון מי חידש את המילה - פתרונות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2017-07-05 19:04:04
    [post_modified_gmt] => 2017-07-05 16:04:04
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21522
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5331
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-08-05 13:15:44
    [post_date_gmt] => 2013-08-05 10:15:44
    [post_content] => הפועל אינה פירושו 'זימן', 'הִקְרָה': "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת; וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ – וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה" (שמות כא, יב–יג). היינו: מי שלא הרג בכוונת זדון אלא כי כך זימן לו האלוהים – יהיה לו מקלט לנוס אליו.

בימינו הפועל אִנָּה משמש לעיתים בלשון הגבוהה בצירופים דוגמת 'אינה הגורל'. צורת הסביל אֻנָּה מוכרת מן הצירוף 'לא יאונה לו כל רע'.

הִתְאַנָּה פירושו ביקש הזדמנות להרע: "כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי" (מלכים ב ה, ז). קרובה לו המילה תּוֹאֲנָה שעניינה תירוץ שווא, כגון 'הוא דאג לענייניו האישיים בתואנה של דאגה לצורכי הכלל'.

למילים אלו, שמקורן בתנ"ך, נוספה בעת החדשה המילה תְּאוּנָה: אירוע מצער שקרה בלי כוונה, בעיקר בדרך או בעבודה. חידוש המילה תאונה מיוחס לחיים נחמן ביאליק.
    [post_title] => אִנָּה
    [post_excerpt] => הפועל אינה פירושו 'זימן', 'הִקְרָה'. בימינו הפועל אִנָּה משמש לעיתים בלשון הגבוהה בצירופים דוגמת 'אינה הגורל'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%a0%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-01-31 12:58:40
    [post_modified_gmt] => 2023-01-31 10:58:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5331
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)