WP_Post Object
(
[ID] => 19447
[post_author] => 4
[post_date] => 2017-04-02 14:04:05
[post_date_gmt] => 2017-04-02 11:04:05
[post_content] => ילדים המצויים בשלב רכישת השפה נוטים ליצור חידושי לשון משלהם, ופעמים רבות ההורים הגאים משתפים אותנו ביצירה. מתברר כי אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם יש בו צורך?
בעברית לתקופותיה נגזרו פעלים משמות עצם, ורבים מהם באים להחליף צירוף פועלי הכולל את שם העצם. למשל: אָהַל ("וַיֶּאֱהַל אַבְרָם") במקום 'נטה אוהל''; חִלֵּל במקום 'ניגן בחליל'; כִּפְתֵּר במקום 'סגר בכפתורים'; שָׂרַךְ במקום 'סגר בשרוכים'; טִלְפֵּן במקום 'התקשר בטלפון'; הִתְחַיֵּל במקום 'נעשה חייל'; רִמְזֵר במקום 'התקין רמזורים'. פעלים כאלה נוצרו ונוצרים כאשר הפעולות תדירות והדיבור עליהן תדיר, ולכן יש שהם מאפיינים את לשונן של קבוצות מסוימות, כגון חיילים, ספורטאים ואנשי מקצוע (למשל הִרְשִׁית במשחק כדורגל במשמעות 'הבקיע שער', 'הכניס את הכדור לרשת'). כמובן לא בכל מקרה נוצר פועל מיוחד, ועל פי רוב הדוברים מסתפקים בצירופי מילים: לובשים חולצה ולא "מתחלצים"; עוטים כפפות ולא "כופפים"; מתכסים בשמיכה ולא "משתמכים"; מכים בפטיש ולא "פוטשים"; מנפחים בלון ולא "מבלנים" ועוד ועוד.
נראה שלא במקרה דווקא ילדים רכים, אשר עדיין אינם מיומנים בפעולת ההתלבשות, מרגישים צורך בפועל מיוחד הקשור לשרוולים. לעומת זה בלשון הכללית אין כמעט צורך בכך. ואומנם רק מילונאי אחד מצא לנכון לכלול במילונו את הפועל שִׁרְוֵל: יעקב כנעני מביאו ב"אוצר הלשון העברית" בלוויית ההגדרה 'הוציא דרך השרוול' ומובאה מן הספרות העברית החדשה. במילונים אחרים מצאנו את שם התואר מְשֻׁרְוָל (צורת בינוני של שֻׁרְוַל בבניין פוּעל) במשמעות 'בעל שרוולים' (כשנאמר על בגד) או 'לבוש שרוולים' (כשנאמר על אדם).
אם כן נסכם ונאמר שהפועל שִׁרְוֵל תקין מבחינה דקדוקית, אך ספק אם יש בו צורך מחוץ לעולמם של הילדים – יהא משמעו אשר יהא.
ומניין המילה שַׁרְווּל?
המילה שַׁרְווּל היא ככל הנראה גלגול של המילה הפרסית שַׁלְוָאר (גם שֻׁלְוָאר) שמשמעה 'מכנסיים'. מילה זו התגלגלה לכמה מן הלשונות השמיות בשיכול העיצורים ל' ור', והיא קיבלה בהן משמעויות אחדות – כולן בתחום הלבוש. מכאן המילה הערבית שרוואל – סוג של מכנסיים רחבים, וכך גם המילה הארמית סַרְבָּל – 'מעיל' ולדעת אחרים 'מכנסיים' (בעברית החדשה נתייחדה המילה סרבל לבגד עבודה שלם, מכנסיים וחולצה מחוברים).
במשנה כלים כו, ג נזכרים שַׁרְווּלִים, ובכתבי היד "שַׁרְוַולִין" (קאופמן) או "שַׁרְבָּלִים" (פרמה ב). על פי הפירוש המקובל, הכוונה ל"מעטפת של עור שהאוּמנים היו עוטפים בה את היד בשעת העבודה" (מילון אבן־שושן). שרוולים אלו דומים אפוא לשרוולים בני ימינו, אלא שאינם מחוברים לבגד. השימוש המוכר לנו במילה נוצר כנראה רק בעברית החדשה, וכיום המילה שרוולים מחליפה את הצירופים שנהגו קודם לכן באותה משמעות – 'בתי ידיים' (מלשון חז"ל; בלשון ההשכלה שימש צירוף זה לציון כפפות) ו'בתי זרועות' (מלשון ימי הביניים).
[post_title] => לשרוול שרוולים ופעלים גזורי שם
[post_excerpt] => אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם יש בו צורך?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%96%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9d
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2020-04-01 20:37:21
[post_modified_gmt] => 2020-04-01 17:37:21
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19447
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם יש בו צורך?ילדים המצויים בשלב רכישת השפה נוטים ליצור חידושי לשון משלהם, ופעמים רבות ההורים הגאים משתפים אותנו ביצירה. מתברר כי אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם יש בו צורך?
בעברית לתקופותיה נגזרו פעלים משמות עצם, ורבים מהם באים להחליף צירוף פועלי הכולל את שם העצם. למשל: אָהַל ("וַיֶּאֱהַל אַבְרָם") במקום 'נטה אוהל''; חִלֵּל במקום 'ניגן בחליל'; כִּפְתֵּר במקום 'סגר בכפתורים'; שָׂרַךְ במקום 'סגר בשרוכים'; טִלְפֵּן במקום 'התקשר בטלפון'; הִתְחַיֵּל במקום 'נעשה חייל'; רִמְזֵר במקום 'התקין רמזורים'. פעלים כאלה נוצרו ונוצרים כאשר הפעולות תדירות והדיבור עליהן תדיר, ולכן יש שהם מאפיינים את לשונן של קבוצות מסוימות, כגון חיילים, ספורטאים ואנשי מקצוע (למשל הִרְשִׁית במשחק כדורגל במשמעות 'הבקיע שער', 'הכניס את הכדור לרשת'). כמובן לא בכל מקרה נוצר פועל מיוחד, ועל פי רוב הדוברים מסתפקים בצירופי מילים: לובשים חולצה ולא "מתחלצים"; עוטים כפפות ולא "כופפים"; מתכסים בשמיכה ולא "משתמכים"; מכים בפטיש ולא "פוטשים"; מנפחים בלון ולא "מבלנים" ועוד ועוד.
נראה שלא במקרה דווקא ילדים רכים, אשר עדיין אינם מיומנים בפעולת ההתלבשות, מרגישים צורך בפועל מיוחד הקשור לשרוולים. לעומת זה בלשון הכללית אין כמעט צורך בכך. ואומנם רק מילונאי אחד מצא לנכון לכלול במילונו את הפועל שִׁרְוֵל: יעקב כנעני מביאו ב"אוצר הלשון העברית" בלוויית ההגדרה 'הוציא דרך השרוול' ומובאה מן הספרות העברית החדשה. במילונים אחרים מצאנו את שם התואר מְשֻׁרְוָל (צורת בינוני של שֻׁרְוַל בבניין פוּעל) במשמעות 'בעל שרוולים' (כשנאמר על בגד) או 'לבוש שרוולים' (כשנאמר על אדם).
אם כן נסכם ונאמר שהפועל שִׁרְוֵל תקין מבחינה דקדוקית, אך ספק אם יש בו צורך מחוץ לעולמם של הילדים – יהא משמעו אשר יהא.
ומניין המילה שַׁרְווּל?
המילה שַׁרְווּל היא ככל הנראה גלגול של המילה הפרסית שַׁלְוָאר (גם שֻׁלְוָאר) שמשמעה 'מכנסיים'. מילה זו התגלגלה לכמה מן הלשונות השמיות בשיכול העיצורים ל' ור', והיא קיבלה בהן משמעויות אחדות – כולן בתחום הלבוש. מכאן המילה הערבית שרוואל – סוג של מכנסיים רחבים, וכך גם המילה הארמית סַרְבָּל – 'מעיל' ולדעת אחרים 'מכנסיים' (בעברית החדשה נתייחדה המילה סרבל לבגד עבודה שלם, מכנסיים וחולצה מחוברים).
במשנה כלים כו, ג נזכרים שַׁרְווּלִים, ובכתבי היד "שַׁרְוַולִין" (קאופמן) או "שַׁרְבָּלִים" (פרמה ב). על פי הפירוש המקובל, הכוונה ל"מעטפת של עור שהאוּמנים היו עוטפים בה את היד בשעת העבודה" (מילון אבן־שושן). שרוולים אלו דומים אפוא לשרוולים בני ימינו, אלא שאינם מחוברים לבגד. השימוש המוכר לנו במילה נוצר כנראה רק בעברית החדשה, וכיום המילה שרוולים מחליפה את הצירופים שנהגו קודם לכן באותה משמעות – 'בתי ידיים' (מלשון חז"ל; בלשון ההשכלה שימש צירוף זה לציון כפפות) ו'בתי זרועות' (מלשון ימי הביניים).
[post_title] => לשרוול שרוולים ופעלים גזורי שם [post_excerpt] => אחד החידושים הרווחים ביותר בפי הטף הוא הפועל "לשרוול", אם כי במשמעויות שונות: 'להכניס יד לשרוול', 'להפשיל שרוולים' או 'לשלשל שרוולים'. האם הפועל הזה תקין והאם יש בו צורך? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%9c-%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%96%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-01 20:37:21 [post_modified_gmt] => 2020-04-01 17:37:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19447 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )המשך קריאה >> המשך קריאה >>
