הדף בטעינה

על המילה שָׁפָה

בתשובות באתר

כלים למשקה מן המקרא ועד היום

WP_Post Object
(
    [ID] => 5546
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-07-29 09:17:34
    [post_date_gmt] => 2012-07-29 06:17:34
    [post_content] => 

צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת

צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו לאישה האלמנה: "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר" (מלכים א יז, י). פסוק זה עומד במרכזו של שיר ידוע שכתבה נעמי שמר. היו שהציעו להשתמש במילה צפחת למימייה. צפחת (מתוך המילון למונחי הקדרות, ירושלים תש"י)מימייה

קַנְקַן

קנקן הוא כלי הגשה למשקה, כגון קנקן מים, קנקן תה. לקנקן יש ידית מצידו האחד ופייה מצידו האחר. המילה קנקן מקורה בלשון חז"ל, לעיתים בניקוד קִינְקֵן, ויש לה מקבילות בלשונות שמיות עתיקות. מספרות חז"ל עולה כי הקנקנים שימשו בעיקר לשמירת יין ומים. הקנקן עומד במרכזה של מימרה ידועה ממסכת אבות: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא יין ישן, וישן שאפילו חדש אין בו" (א, ד). המילה קנקן נכללה לראשונה במונחי ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933), והגדרתה "כד למשקין".   קנקן (מתוך המילון למונחי הקדרות, ירושלים תש"י) קנקן (בימינו)

לָגִין (קָרָף)

לגין הוא כד למים או ליין. לרוב צורתו צורת בקבוק רחב בעל צוואר נוח לאחיזה. המילה לגין התגלגלה מן היוונית אל העברית והארמית של ספרות חז"ל. הלגין העתיק היה עשוי לרוב חרס ושימש כלי ליין או לנוזלים אחרים. מן התלמוד הבבלי מוכרת המימרה: "אִסתרא בלגינא קיש קיש קריָא" (בבא מציעא פה ע"ב) – המטבע אִסתרא שבתוך לגין קורא 'קיש קיש'. כלומר: דבר קטן בכלי ריק מקים רעש רב – משל לכסיל הריק המתרברב בדיבורו. המונח לגין נקבע במונחי האקדמיה כחלופה לקרף במילון לכלכלת הבית ובמילון היין.  לגין (בימינו) לגין (מתוך המילון למונחי הקדרות, ירושלים תש"י)

מַשְׁפֶּה (דקנטר)

משפה הוא כלי ליין עשוי זכוכית שחלקו התחתון רחב וצווארו צר וארוך. מוזגים לתוכו את היין כדי לאווררו ולהפרידו ממשקעים. המילה מַשְׁפֶּה נגזרה מן הפועל שָׁפָה שמקורו בלשון חז"ל. בתלמוד הבבלי נאמר: "השופה יין לחברו הרי זה לא יעָרב של אמש בשל יום" (בבא מציעא ס ע"ב). שָׁפָה פירושו הריק נוזל מכלי אל כלי כדי להפרידו מן המשקעים (ויש הקושרים אותו לשיפוע). המילה משפה אושרה באקדמיה בשנת תשע"ב (2011) במסגרת מילון היין. בתמונה: משפה (כלי ליין) [post_title] => כלים למשקה מן המקרא ועד היום [post_excerpt] => מאיזה כלי תמזגו את היין - מלָגִין או ממַשְׁפֶּה? מדוע הציעו בעבר לקרוא למימייה צַפַּחַת? ומניין לנו הקַנְקַן? על שמות של כלים למשקה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a8%d7%90-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-15 11:25:31 [post_modified_gmt] => 2021-04-15 08:25:31 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5546 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מאיזה כלי תמזגו את היין - מלָגִין או ממַשְׁפֶּה? מדוע הציעו בעבר לקרוא למימייה צַפַּחַת? ומניין לנו הקַנְקַן? על שמות של כלים למשקה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


שָׁפָה
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
שָׁפָה יצק מכּלי ע"י הרכּנה זהירה כּדי להפריד את הנוֹזל מן המשקע, למשל: שוֹפים כּדי לשייר את משקע היין מן השמרים
כימיה (תש"ג, 1943)
שָׁפָה* תיקון למה שנתפרסם בזכרונות ועד הלשון, ו, עמ' 56
* במילון המקורי כתוב: שָׁפֹה
כלכלת הבית (תרצ"ג, 1933)
עָרָה* , הֵרִיק* , יָצַק* , שָׁפַךְ* , שָׁפָה*
* במילון המקורי כתוב: עָרֹה
* במילון המקורי כתוב: הָרִיק
* במילון המקורי כתוב: יָצֹק
* במילון המקורי כתוב: שָׁפֹךְ
* במילון המקורי כתוב: שָׁפֹה
ברשימה הראשונה היה המונח דָּלֹה, שָׁאוֹב, עָרֹה

במבט היסטורי

שכיחות הערך שָׁפָה 1 (מנוחה, הרגעה, הבראה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: , ,
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שָׁפָה 2 (החלקה, חידוד; שבירת עצמות) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שָׁפָה 4 ("שיפוי גרון") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שָׁפָה 3 (הטיית כלי, זיקוק) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>