הדף בטעינה

על המילה שָׁעוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: שעון)
מיןזכר
שורששׁעי
נטייהשְעוֹן־, שְעונים

הגדרה

  • מכשיר המורֶה מה השעה ביום
  • רווח בהוראת מוֹנֶה (המורה על כמות התצרוכת של מים או חשמל וכד')

צירופים

    לכל הצירופים
    על יסוד מילון ההווה

    בתשובות באתר

    איור של שני שעונים והכיתוב: זכרתם לעבור לשעון חורף?

    שעון מתקתק בעברית

    את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
    המשך קריאה >>
    אקדם - גיליון 47

    אקדם 47

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 8058
        [post_author] => 5
        [post_date] => 2013-02-14 16:33:16
        [post_date_gmt] => 2013-02-14 14:33:16
        [post_content] => תוכן העניינים
    
    • כינוס לציון מאה שנים למכללת דוד ילין, עמ' 1
    • החלטה היסטורית: הקדמת "קריית הלשון העברית" בירושלים, עמ' 1
    • הבו לנו יין יין – בעברית (התכנסות חגיגית לציון ההוצאה לאור של מילון היין), עמ' 1
    • רָאשות ערים והמשנָה לנשיא: על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים מאת רונית גדיש, עמ' 2
    • "העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה על תשלחו יד" (לזכר יחיאל מיכל פינס) מאת יוסף שלמון וקרן דובנוב, עמ' 6
    • החוקרים והמחקר מאת משה בר־אשר (דברים בטקס חלוקת פרס אמ"ת), עמ' 3
    • דבר לעוסקים בתחית שפתנו מאת יחיאל מיכל פינס, עמ' 7
    • תעודה: לתושבי תל־אביב מאת מאיר דיזנגוף (תרצ"ו); שבוע הלשון העברית מאת נתן אלתרמן (ת"ש), עמ' 8
    [post_title] => אקדם 47 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-47 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2015-07-28 00:53:41 [post_modified_gmt] => 2015-07-27 21:53:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8058 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    תוכן העניינים כינוס לציון מאה שנים למכללת דוד ילין, עמ' 1 החלטה היסטורית: הקדמת "קריית הלשון העברית" בירושלים, עמ' 1 הבו לנו יין יין – בעברית (התכנסות חגיגית לציון ההוצאה לאור של מילון היין), עמ' המשך קריאה >>
    צילום בשחור לבן של יחיאל מיכל פינס

    "העשירוה נא במילים – אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 5976
        [post_author] => 5
        [post_date] => 2013-02-13 10:20:12
        [post_date_gmt] => 2013-02-13 08:20:12
        [post_content] => לקריאת המאמר
    

    הכותבים דנים בגישתו של אחד מראשוני ועד הלשון, הרב יחיאל מיכל פינס, לעברית. במאמר מובאות דוגמאות לגישתו החדשנית של פינס בעניין הרחבת אוצר המילים, ולשמרנותו בכל הנוגע לסגנון.

    בחידושים של פינס הנזכרים במאמר: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה.

    [post_title] => "העשירוה נא במילים - אבל בסגנונה אל תשלחו יד": מאה שנה לפטירתו של יחיאל מיכל פינס [post_excerpt] => הרב יחיאל מיכל פינס נקט גישה חדשנית בעניין הרחבת אוצר המילים ושמרנות בסגנון. מחידושיו: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%94-%d7%a0%d7%90-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%91%d7%a1%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-03 00:57:43 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 21:57:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5976 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    הרב יחיאל מיכל פינס נקט גישה חדשנית בעניין הרחבת אוצר המילים ושמרנות בסגנון. מחידושיו: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה. המשך קריאה >>
    איור פריטי לבוש ופעלי הלבישה שלהם

    ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 1011
        [post_author] => 1
        [post_date] => 2011-06-12 11:37:00
        [post_date_gmt] => 2011-06-12 08:37:00
        [post_content] => פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה ויקרא טז, ד) ואף שׂק (לדוגמה יונה ג, ה) ושריון (שמואל א יז, ה).[1]
    
    לצד לבישת הבגד אפשר גם לעטות אותו, וכך אנו קוראים בתיאורו של שמואל מפי בעלת האוב: "אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל" (שמואל א כח, יד). ובימינו עוטים כפפות (או לובשים אותן).
    
    פועל כללי אחר – במיוחד לאביזרי לבוש – הוא שָׂם: במקרא אפשר לשים מצנפת על הראש (ויקרא ח, ט) או כתר בראש (אסתר ב, יז), רְביד זהב על הצוואר (בראשית מא, מב) ואף נעליים ברגליים (יחזקאל כד, יז).
    
    ואולם העברית מתאפיינת גם בפעלים מיוחדים לפריטי לבוש ולאביזרי לבוש, ובכך היא שונה מן האנגלית, שבה לכל פריטי הלבוש וההנעלה, אפילו לתכשיטים ולאיפור, יש רק שני פעלים: האחד – to put on – לפעולת הלבישה, והשני – to wear  – למצב של 'היות לבוש'.
    
    במקורותינו את הנעליים, את הסנדלים ודומיהם רגילים לנעול; את החגורה, האבנט, האפוד (ואף השק שעל המותניים) לחגור; את האֵזור (מעין חגורה) לֶאֱזור (כגון וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו" – מלכים א כב, ח); ותכשיטים נוהגים לענוד או לַעדות (מלשון עֲדִי, כגון "כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב" – ירמיהו ד, ל); את התפילין מניחים, ובציצית ובטלית מתעטפים.
    
    הגיוון בפועלי הלבישה מוצא את ביטויו בויקרא טז, ד: "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף", וכן בדברי יחזקאל (הפעם פועלי הלבשה): "וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ [כלומר נעליים מעור תחש], וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי. וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי, וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ" (יחזקאל טז, י–יא).
    
    לפיכך גם בימינו נעליים, סנדלים או מגפיים נועלים, חגורה חוגרים, תכשיטים (ובכללם שעון) עונדים, עניבה עונבים (הפועל ענב – מלשון חכמים), ואת המשקפיים, המשתפּלים משני צידי האף כמו רגליו של הרוכב על חמור או על אופַנּוע, מרכיבים.[2]
    
    ומה בדבר הכובע? בעבר היו מקובלים כיסויי ראש מבד כעין תחבושת ועל כן חבשו אותם, כלומר כרכו אותם סביב הראש (השוו: "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" ביחזקאל כד, יז – פאר בהקשר זה הוא סוג של כיסוי ראש). מכאן השימוש המורחב היום בפועל חָבַשׁ לכיסויי הראש בכלל. אבל בלשון חכמים גם כובעים לובשים: "לוי כנגד מלכות יון... אֵילו לובשי כובעים ואֵילו לובשי קסידס" [כלומר קסדות] (בראשית רבה צט, פסקה ב).
    
    המילה גֶּרֶב חדשה בעברית. בן־יהודה במילונו מביא את הצורה גָּרָב (במשמעות גֶּרֶב) ואומר כי היא נהוגה בדיבור העברי בארץ ישראל ושהיא כבר משמשת בעיתונים. ואומנם לראשונה היא הופיעה במודעות בעיתונו של בן־יהודה "הצבי" עוד בשנת תרמ"ה (1885). חידוש המילה מיוחס לבן־יהודה עצמו – על פי מילה קרובה בערבית (גַ'וְרַבּ).
    
    ומה עושים בגרביים? כמובן, כמו כל פריט לבוש, אפשר ללבוש אותם. אבל דוברי העברית גזרו מן הגרב גם פועל מיוחד – גָּרַב – אולי בהשפעת נָעַל (נעליים). היו שראו בו חידוש מיותר והקפידו להמשיך ללבוש גרביים, והיו שאימצוהו בחום והקפידו לגרוב גרביים. ברור כי אין צורך ולעיתים אי אפשר לעשות כן בכל אחד מפריטי הלבוש – למשל לא נֹאמר 'למעול מעיל', 'לכנוס מכנסיים' או 'לחלוץ חולצה', אבל הפועל גָּרַב לא היה תפוס לפעולה אחרת, ויכול לשמש את גורבי הגרביים לצד לובשיהם.
    
    _____________________
    

    [1] ובספרות חז"ל יש שלובשים גם נעליים, למשל: "לא ילבש אדם מנעלים וסנדלים חדשים אלא אם כן הילך בהן מבעוד יום" (ירושלמי סנהדרין י:א, כח ע"א).

    [2] אפשר להרחיב את השימוש בפועל הִרְכִּיב גם לאביזרים ומכשירים אחרים כמו עדשות מגע, אוזניות ומכשירי שמיעה. כמובן גם הפועל שָׂם יפה לאביזרים ומכשירים אלו.

    [post_title] => ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%9c%d7%97%d7%91%d7%95%d7%a9-%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-10-15 10:01:49 [post_modified_gmt] => 2020-10-15 07:01:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1011 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    פריטי הלבוש רבים, והפועל הרגיל בעברית הוא כמובן לָבַשׁ. למשל במקרא לובשים בגדים (ראו לדוגמה בראשית כח, כ), לובשים מכנסיים (ויקרא ו, ג), מעיל (שמואל ב יג, יח), שׂמלה (לדוגמה ישעיהו ד, א), כותונת (לדוגמה המשך קריאה >>

    במבט היסטורי

    שכיחות הערך שָׁעוֹן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
    שכיחות 1=0.01%
    • 1
    • 0.9
    • 0.8
    • 0.7
    • 0.6
    • 0.5
    • 0.4
    • 0.3
    • 0.2
    • 0.1
    • 0
    • 200- עד 0
    • 0 עד 300
    • 300 עד 600
    • 600 עד 800
    • 800 עד 1100
    • 1100 עד 1300
    • 1300 עד 1500
    • 1500 עד 1750
    • 1750 עד 1918
    • 1919 ואילך
    לצפייה במובאות >>