הדף בטעינה

על המילה שְׁקִיפָה

במילון

 (ללא ניקוד: שקיפה)
מיןנקבה
שורששׁקף
נטייהשְׁקִיפַת־, שְׁקִיפוֹת

הגדרה

  • בדיקה רפואית שבה צופים באיברי גוף לרוב באמצעות מַשְׁקֵף, כגון שקיפת חזה, שקיפת המעי הגס – לעיתים במהלך הבדיקה לוקחים דגימת רקמה או מנקזים הפרשות (בלועזית: אֶנְדּוֹסְקוֹפִּייה)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9027
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-03-09 13:41:01
    [post_date_gmt] => 2014-03-09 11:41:01
    [post_content] => 

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה בישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014) את המילה קיהיון לדמנצייה במקום שיטיון ואת הצירוף אימות אנוש תמורת "קפצ'ה", וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.

מונחי רפואה

הוועדה למונחי רפואה הגישה לאישור מליאת האקדמיה רשימה של כמאה מונחים – רבים מהם בעקבות פניות מן הציבור.

אחת הפניות החוזרות הייתה בנוגע למונח העברי שיטיון (דמנצייה), שנתפס כמילה פוגעת ומעליבה. האקדמיה פנתה לציבור וביקשה הצעות לחלופה אחרת. מן ההצעות הרבות נבחרה המילה קִהָיוֹן (בלי ניקוד קיהיון) – הצעתו של חבר הוועדה למונחי רפואה ד"ר בנימין מזוז. יתרונה של מילה זו שמצד אחד אינה מייפה את המצב, ומצד שני אין בה כדי להעליב. שם התואר הנגזר ממנה הוא קַהֲיוֹנִי (דמנטי).

כמו כן אושרה חלופה עברית חדשה למילה טראומה: חוֹבְלָה. בעבר נקבע המונח חֲבָלָה אך לא נקלט מסיבות מובנות. היו שהציעו לקבוע את המונח הלועזי כמונח התקני. ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה שדנה במונח דיון מקדים הציעה לקבוע מילה קרובה למונח הקודם: חוֹבְלָה, המתקשרת לשם התואר חוֹבְלָנִי (טראומטי) המשמש פה ושם. כאמור המונח אושר.

למונח קרוב, הקרוי בפי רבים "הפרעת דחק פוסט־טראומטית" (בלעז PTSD), יהיה מעתה הַלֶּמֶת.

ברשימה אושרו כמה מונחים הקשורים לגיל המעבר, ובהם תֹּם וסת (תום וסת) תמורת menopause, במקום 'חדלון וסת' שנקבע בעבר. כן אושרו מונחי שְׁקִיפָה (=סקופייה), ובהם שְׁקִיפַת פְּנים ובקיצור שְׁקִיפָה (אנדוסקופייה), שְׁקִיפַת בֶּטֶן (לַפָּרַסְקוֹפּייה), שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). נקבעה שורה של מונחים שבהם הרכיב פֶּרַע (המקביל ל־dys בלעז), כגון פֶּרַע לֵדָה (dystocia) ופֶרַע מֶתַח שרירים (dystonia). לצד המַשְׁאֵף המוכר חודשה המילה מַשְׁאֵפָה למכשיר אינהלציה, ולצד המילה הלועזית יַטְרוֹגֵנִי נקבע טיפולני (שם תואר המציין מחלה הנגרמת מן הטיפול הרפואי). במקום הצירוף "קצירת איברים" (תרגום מילולי של organ harvesting), המשמש בהקשר של תרומת איברים, נקבע צירוף עדין יותר – נטילת איברים.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. לרשימת המונחים המלאה לחצו כאן.

מונחי טכנולוגיית המידע

הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הגישה לאקדמיה רשימות מונחים בלמידה מתוקשבת ובמציאות מדומה וכן רשימה של מונחים משלימים לפרקים שאושרו בעבר. במונחים שאושרו בפרק 'מציאות מדומה': יַצְגָן תמורת avatar, אֲפִיפוּת תמורת immersion, צַג רֹאשׁ (head-mounted display, HMD) ותְצוּגָה עִלִּית (head-up display, HUD). למושג teleportation, המציין מעבר ממקום למקום בכוח המחשבה וכדומה, נקבע שם הפעולה הִתְעַתְּקוּת המשמש כבר בספרות המדע הבדיוני, ולצדו חודשה המילה תַּעֲתוּקָה במשקל 'תחבורה' לציון המערכת המאפשרת מעברים כאלה.

במונחים המשלימים שאושרו: תיצוג (מן תצוגה) במקום "רִנְדור" – פעולה ההופכת נתונים ממוחשבים כמו צבע, מרקם ואור לתצוגה, וכך מְשווים להדמיה ממוחשבת מראֶה של תמונה שצולמה במציאות. יָתְרָה (bloatware) היא תכנה המספקת עודף תפקודיות ונָזְקָה (malware) היא תכנת מחשב זדונית. לצמד המונחים stateful ו־stateless נקבע הצמד בַּר־עָבָר וסַר־עָבָר – הראשון מציין מחשב שעוקב אחר מהלך האירועים, זוכר אותם ומאפשר חזרה עליהם, והשני מציין מחשב שאינו עוקב ואינו מאפשר חזרה. כן נקבע הצירוף אִמּוּת אֱנוֹשׁ תמורת CAPTCHA – סדרת אותיות ומספרים מעוּותים שיש להקלידם במטרה לוודא שהמענה אנושי ולא ממוחשב.

המונחים פורסמו באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

האקדמיה החליטה שלא לפסול את גזירת הזוגי מן הרבים. אמנם דרך המלך לגזירת צורות הזוגי היא מצורות היחיד, כגון שְׂפָתַיִם (ולא "שְׂפוֹתַיִם"), נְקֻדָּתַיִם מן נְקֻדָּה (ולא מן נְקֻדּוֹת), רַגְלַיִם (לפי נטיית היחיד רַגְלי, רַגְלך). ואולם במקורות, בספרות החדשה ובלשון הדיבור קיימות גם צורות זוגי שבבסיסן עומדת צורת ריבוי. כך הן הצורות המקראיות דְּלָתַיִם (על בסיס דְּלָתות), חוֹמוֹתַיִם (מן 'חומות'), ובספרות החדשה בֻּבּוֹתַיִם (בשיר ילדים ידוע של ח"נ ביאליק) ועוד ועוד. לפי החלטה זו אין לפסול את הצורה קומוֹתיים לצד קומָתיים.

עוד הוחלט לראות בצורה בֹּטֶן צורה תקנית. צורה זו נגזרת מצורת הרבים בָּטְנִים. אלא שלפי כללי הדקדוק צורת הרבים של בֹּטֶן אמורה להיות בְּטָנִים בדומה למילים צֹרֶך–צְרָכִים, כֹּתֶל–כְּתָלִים ועוד רבות. בספרות ובמילונים אנו מוצאים את צורת היחיד בָּטְנֶה או בָּטְנָה, ואולם בדיבור רווחת הצורה בֹּטֶן וּועדת הדקדוק מצאה לה צד של היתר. נעיר כי בָּטְנִים במקורות, ובעקבותיהם גם במינוח התקני, אינם אגוזי אדמה אלא מה שקרוי בפינו "פיסטוקים".

[post_title] => מונחים חדשים ברפואה ובטכנולוגיית המידע והחלטות בדקדוק (תשע"ד, 2014) [post_excerpt] => האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014), ואישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:16:37 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:16:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9027 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־336 בא' באדר ב' תשע"ד (3 במארס 2014), ואישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 98

למד לשונך 98

WP_Post Object
(
    [ID] => 7031
    [post_author] => 20
    [post_date] => 2013-06-14 16:18:07
    [post_date_gmt] => 2013-06-14 13:18:07
    [post_content] => לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013)
    [post_title] => למד לשונך 98
    [post_excerpt] => לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013): נְהוֹר, מַרְחֵב, שַׁרְווּלִית, מַנְגֵּשׁ וְרִידִי, שְׁקִיפָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-98
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:41:49
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:41:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7031
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013): נְהוֹר, מַרְחֵב, שַׁרְווּלִית, מַנְגֵּשׁ וְרִידִי, שְׁקִיפָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

רפואת הלב

WP_Post Object
(
    [ID] => 5418
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-02-17 13:52:43
    [post_date_gmt] => 2013-02-17 11:52:43
    [post_content] => 

מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב שאושרה באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)

תומכן, מנגש ורידי, שקיפה, מַפעם

תּוֹמְכָן (סְטֵנְט)

תומכן הוא התקן גלילי עשוי רשת המוחדר למבנה צינורי בגוף, כגון כלי דם, שעשוי להיסתם או שדופנותיו רכות. לאחר החדרת התומכן והצבתו במקומו הוא נפתח ומתרחב ותומך בדפנות. המילה תּוֹמְכָן כמוה כמילים בּוֹלְעָן, נוֹגְדָן. היא בנויה מצורת הבינוני 'תומך' בתוספת הסיומת ־ָן העשויה לציין בעל תכונה (תּוֹקְפָן), בעל מקצוע (מוֹכְרָן), מכשירים (פּוֹתְחָן) ועוד. המונח תומכן החל להלך בקרב אנשי רפואה, והוא אושר באקדמיה בשנת תשע"א (2010).

מַנְגֵּשׁ וְרִידִי (פורט)

מנגש ורידי הוא התקן תת־עורי ארוך טווח להזלפת תרופות לווריד מרכזי, והוא משמש בעיקר בטיפול בחולי סרטן. המילה מַנְגֵּשׁ, השקולה במשקל המכשירים, מצטרפת למילים אחרות מן השורש נג"ש שבהן הנו"ן השורשית ניכרת: הַנְגָּשָׁה, מֻנְגָּשׁ וכמובן נָגִישׁ ונְגִישׁוּת. במילים עתיקות יותר לרוב הנו"ן השורשית נבלעת בגימ"ל או נשמטת: נִגַּשׁ (מבניין נפעל), הִגִּישׁ, הַגָּשָׁה, מַגָּשׁ; גִּישָׁה, לָגֶשֶׁת, גַּשׁ (ציווי).

שְׁקִיפָה

המילה שקיפה נקבעה תמורת הרכיב "סקופייה". רכיב זה מצוי בשמות בדיקות כגון שקיפת חזה (thoracoscopy) ושקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). בבדיקות אלו מוחדרים סיבים אופטיים לגוף, ובאמצעותם מתקבלת תמונה של איברים פנימיים לצורך אבחון. למכשירים שבאמצעותם נעשית השקיפה נקבע המונח מַשְׁקֵף, כגון משקף חזה, משקף המעי הגס. השורש המקראי שק"ף נבחר למונחים הקשורים לרכיב היווני 'סקופ' בשל דמיון הצליל והמשמעות (ראייה). החידוש הראשון הוא 'משקפיים' – חידושו של המורה חיים ליב חזן משנת תר"ן (1890). בהמשך חודשה המילה מִשְׁקֶפֶת, ועתה מצטרפת אליהם המילה שקיפה.

מַפְעֵם (דפיברילטור)

מפעם הוא מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי "מכת" חשמל, שבעקבותיה פעימות הלב שבות לסדרן. היו שהציעו לקרוא למכשיר מַנְזֵעַ על פי הצירוף 'נֶזַע חשמלי' המשמש בקרב הרופאים במשמעות 'שוק חשמלי' (המילה נזע מופיעה במילון רפואי חדש מאת יוסף אבן־אודם ויעקב רותם, והיא קרובה לפעלים זע וזיעזע), ואולם במילונים למונחי רפואה של האקדמיה שוק איננו נזע אלא הלם. ועדת הרפואה העדיפה את המילה מַפְעֵם המציינת את תכלית המכשיר ועשויה להיות מובנת לציבור הרחב. [post_title] => רפואת הלב [post_excerpt] => מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב: תומכן, מַנְגֵּשׁ ורידי, שקיפה, מַפְעֵם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:06:06 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:06:06 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5418 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב: תומכן, מַנְגֵּשׁ ורידי, שקיפה, מַפְעֵם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מונחי רפואת הלב, ענייני דקדוק ועוד אושרו באקדמיה (תשע"ג, 2013)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9079
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-02-07 15:59:15
    [post_date_gmt] => 2013-02-07 13:59:15
    [post_content] => 

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־329 בי' בשבט תשע"ג, 21 בינואר 2013, וקיבלה החלטות בענייני מינוח ודקדוק.

מילים בשימוש כללי

מליאת האקדמיה דנה בחלופה עברית למילה 'פוטנציאל', ובחרה במילה יָכְלָה (מילה שחידש המשורר יונתן רטוש). הצעה אחרת שנדונה ונדחתה היא המילה גְּלוּמָה.

תמורת 'פלטת שבת' קבעה האקדמיה את הצירוף כִּירַת שַׁבָּת והחליטה לוותר על חלופה נוספת שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי – כִּירַת חִמּוּם.

עוד החליטה מליאת האקדמיה לאמץ את החלופות העבריות הנוהגות תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה ל'קדנצייה', ואֲבִיזְרֵי אָפְנָה ל'אקססוריז' בתחום האפנה.

מונחי רפואת לב

הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה הגישה לאישורה של מליאת האקדמיה רשימה של מונחי רפואת לב ובה כ־135 מונחים. הרשימה אושרה פה אחד. הנה כמה מן החידושים שברשימה:

  • אוּץ לֵב (tachycardia)
  • אֹט לֵב (bradycardia)
  • אוּץ נְשִׁימָה (tachypnea)
  • אֹט נְשִׁימָה (bradypnea)
  • מַפְעֵם (דפיברילטור, מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי "מכת" חשמל, וכך שבות פעימות הלב לסדרן).
  • פְּעִימוֹן (cardiobeeper, 'אק"ג טלפוני', מכשיר נייד המקליט רל"ח [אק"ג] אצל המטופל ומשדר את התרשים דרך הטלפון לצורך אבחון וטיפול)
  • פַּעֶמֶת (palpitations, מצב שבו חשים את פעילות הלב, שלא כבמצב הרגיל שבו אין חשים בפעילות זו)
  • פְּקִיק (קְריש דם; במקום פֶּקֶק שנקבע בעבר)
  • מַרְחֵב (dilator, dilatator, מכשיר שמרחיב נְהוֹר)
  • שְׁקִיפָה (סקופייה), כגון שקיפת חזה, שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה)
  • מַנְגֵּשׁ וְרִידִי (פּורט, התקן ארוך טווח להזלפה לווריד מרכזי)

ברשימה שאושרה נכללים גם מונחים שנקבעו בעבר כגון רִשְׁמַת לֵב חַשְׁמַלִּית, ובקיצור רֶלַ"ח, תמורת אק"ג, ומונחים המוכרים לרופאים שעד עתה לא נכללו במילוני האקדמיה, כגון נְהוֹר (lumen, החלל שבצינור) ושַׁרְווּלִית (צינור המוחדר לכלי דם, שדרכו מועבר כבל או צינור דק).

שנהיה בריאים!

בוועדה למונחי רפואה חברים רופאים בכירים ונציגי האקדמיה. הוועדה פועלת באקדמיה זה עשר שנים וכבר הביאה לאישור האקדמיה רשימות מונחים ברפואה דחופה, בהרדמה, באורולוגיה, ברפואת עור ומונחים שונים. חברי הוועדה: הרופאים פרופ' צבי גימון (יו"ר), ד"ר דרור גוברמן, פרופ' יואל דונחין, ד"ר דניאל פלוסר, פרופ' פנחס דניאל לבנסארט, ד"ר דוד לברטובסקי, ד"ר בנימין מזוז, ד"ר שרון עמית, ד"ר עידית פוזנר, פרופ' הלל פרת, פרופ' יהודה שינפלד, ד"ר עו"ד משה תירוש; נציגי האקדמיה ד"ר בנימין אליצור, פרופ' אפרים חזן, פרופ' שמא פרידמן. רשימת מונחי רפואת הלב במלואה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה (ראו ב'הצגת מילון' > רפואה: רפואת לב (תשע"ג)).

מספרים גדולים

אל האקדמיה הגיעו פניות לאמץ רשמית את השימוש הנוהֵג בישראל בתחום המספרים הגדולים, שהוא שילוב של השיטה האירופית והאמריקנית. השאלה נדונה בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, ולאחר התייעצות עם אנשי מתמטיקה וכלכלה הוחלט להיענות לבקשה. ההחלטה אושרה במליאת האקדמיה. לפיכך אלו הם המספרים הגדולים הרשמיים: מִילְיוֹן (10 6), מִילְיַרְדּ (10 9), טְרִילְיוֹן (1012), קְוַדְרִילְיוֹן (1015), קְוִינְטִילְיוֹן (1018).

ענייני דקדוק

האקדמיה אישרה את הצורה אָזִיק כצורת היחיד של אֲזִיקִים. לצד החלטה זו נוספה הערה כי צורת הרבים העולה מן המקרא אֲזִקִּים מלמדת על צורת היחיד אָזֵק – בדומה לצמד חָמֵשׁ–חֲמִשִּׁים.

שתי החלטות נוספות התקבלו בעקבות שאלות מן הציבור: צורת הנקבה של עַיִר היא עִירָה (על דרך הצורה עִירֹה שבבראשית מט, יא), וצורת הרבים של אָחוּ היא אֲחָוִים (על דרך המשקלים הסגוליים).

[post_title] => מונחי רפואת הלב, ענייני דקדוק ועוד אושרו באקדמיה (תשע"ג, 2013) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה דנה בחלופה עברית למילה 'פוטנציאל', ובחרה במילה יָכְלָה. בתחום הדקדוק אישרה האקדמיה את הצורה אָזִיק כצורת היחיד של אֲזִיקִים. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה רשימה של 135 מונחים ברפואת הלב, וכן את השימוש הנוהֵג בישראל בתחום המספרים הגדולים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94-32 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:25:35 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:25:35 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9079 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה דנה בחלופה עברית למילה 'פוטנציאל', ובחרה במילה יָכְלָה. בתחום הדקדוק אישרה האקדמיה את הצורה אָזִיק כצורת היחיד של אֲזִיקִים. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה רשימה של 135 מונחים ברפואת הלב, וכן את השימוש הנוהֵג בישראל בתחום המספרים הגדולים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שְׁקִיפָה 2 (חבטה, נקיפה, משקוף) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שְׁקִיפָה 1 (הסתכלות וראייה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>