הדף בטעינה

על המילה רֶפּוּבְּלִיקָה

במילון

 (ללא ניקוד: רפובליקה)
מיןנקבה
נטייהרפובליקות

הגדרה

  • מדינה שהעם בוחר בה את שַליטיו
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מקע"מ ולא רע"מ - צילום מתוך "דבר", 1 באפריל 1958

קהילה וקהילייה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1690
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-02-04 14:53:17
    [post_date_gmt] => 2014-02-04 12:53:17
    [post_content] => 

קהילה

המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים... וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה המוכר מן הספרות שלאחר המקרא: קהל, קבוצת אנשים, אספה. בפסוק מנחמיה יש המפרשים את המילה קְהִלָּה – קול, גערה (קו"ל וקה"ל הם שורשים אחים).

במשלי בן סירא 'קהלה' נרדפת ל'עֵדה'. המילה מתועדת גם במגילות מדבר יהודה, ומשמשת בספרות חז"ל ובכל הספרות העברית שלאחריה עד ימינו. בעיקר היא רווחה בצירופים 'קהילות ישראל' ו'קהילת קודש' (בראשי תיבות ק"ק). קהילה מוגדרת כקיבוץ של אנשים החיים במקום אחד ומקיימים מוסדות ופעילויות משותפים (באנגלית community).

קהילייה

בראשית המאה העשרים נתחדשה המילה קְהִלִּיָּה, ונראה שהמחדש הוא בן־יהודה. היא מוצגת במילונו כחלופה ל'רפובליקה' ומוגדרת "מדינה שאין בה מושל בירֻשה, אלא נבחר בה נשיא לתקופה מְסֻיֶּמֶת". שימושיה המוקדמים ביותר של המילה נמצאו בעיתוני בן־יהודה החל בשנת 1906, למשל בצירוף 'הקהליה הצרפתית השלישית'. בהמשך אנו מוצאים את המילה במשמעות זו גם בעיתונים אחרים ובראשם 'דאר היום' בעריכת איתמר בן־אב"י. 'קהילייה' במשמעות 'רפובליקה' מובאת גם במילון הגרמני–עברי מאת ש"מ לזר ונ"ה טורטשינר משנת 1927 (בניקוד קְהָלִיָּה), במילונו של יהודה גור משנת 1946, במילון אבן־שושן למהדורותיו ועוד. בסוף שנות החמישים של המאה העשרים הוקמה 'הקהילייה הערבית המאוחדת' (אַל־גֻ'מְהוּרִיַה [=רפבוליקה] אַלְ־עַרַבִּיַה אַל־מֻתַחִדַה). כיום השימוש במילה 'קהילייה' במשמעות רפובליקה נחשב מיושן.

במהלך השנים שימשה המילה 'קהילייה' בהקשר השלטוני גם כחלופה ל'פדרציה' ול־commonwealth (בעיקר בהקשר של חבר העמים הבריטיים). במילון למונחי דיפלומטיה של האקדמיה משנת תשנ"ט (1999) נקבע המונח 'קהילייה' תמורת commonwealth (לפרטים ראו כאן). במילון זה נותרה המילה 'רפובליקה' בלועזיותה, ותמורת 'פדרציה' נקבע מַאֲחָד.

לצד 'קהילייה' כצורת ממשל ושלטון שימשה המילה לעיתים במשמעויות אחרות, למשל חברת נוער (אולי קומונה), כגון "קהלית־נוער חקלאית בעמק" (דבר, 1.6.1926). במחצית השנייה של המאה העשרים החלו להלך צירופים כגון 'קהיליית העמים החופשיים', 'הקהילייה הבין־לאומית', 'קהיליית המדענים', 'קהיליית המודיעין'. בצירופים אלו ודומיהם נראה ש'קהילייה' מציינת קבוצה הפזורה במקומות שונים שמשתתפיה חולקים עיסוק, ערכים, מטרה וכדומה. לצד הצירופים האלה רווחים צירופים מקבילים שבהם המילה 'קהילה', כגון 'קהילת המודיעין'.

האקדמיה ללשון העברית לא אישרה את השימוש במילה 'קהילייה' אלא בהקשר השלטוני.

מתוך "דבר", 1 באפריל 1958

ראו עוד בעניין זה את דברי חבר האקדמיה ארי אבנר במליאת האקדמיה (ישיבה 209) בשנת תשנ"ג (1993).

[post_title] => קהילה וקהילייה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%95%d7%a7%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-02 16:12:00 [post_modified_gmt] => 2020-08-02 13:12:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1690 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

קהילה המילה קְהִלָּה מופיעה פעמיים בתנ"ך: "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג, ד), "וַיִּמָּלֵךְ לִבִּי עָלַי וָאָרִיבָה אֶת הַחֹרִים וְאֶת הַסְּגָנִים... וָאֶתֵּן עֲלֵיהֶם קְהִלָּה גְדוֹלָה" (נחמיה ה, ז). רגילים לפרש אותה כמשמעה

במבט היסטורי

שכיחות הערך רֶפּוּבְּלִיקָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>