הדף בטעינה

על המילה קוֹטֵל קָנִים

בתשובות באתר

מה פירוש המטבע ומה מקורו – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21239
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-05-10 10:46:20
    [post_date_gmt] => 2017-05-10 07:46:20
    [post_content] => 

1. מה פירוש 'הוקיר רגלו'?

אפשרות ד: נמנע מלבוא למקום. להרחבה

2. מהו 'איש אשכולות'?

אפשרות ב: אדם משכיל וברוך כישרונות. הכינוי 'איש אשכולות' או אפילו סתם 'אשכול' מקורו בספרות חז"ל. התלמוד במסכת סוטה מבאר את השם 'אשכול': 'איש שהכול בו', כלומר אדם שקנה ידיעות בתחומים מקיפים, ובעיקר בתורה, במשנה ובתלמוד. מכאן הגיע השימוש של הצירוף בימינו: מי שיש לו ידע מעמיק בתחומים רבים. יש חוקרי לשון הסבורים שהמילה 'אשכולות' במובן זה מקורה ביוונית והיא קשורה למילים סכוליון (פירוש, הערה) ואסכולה (מן המילה היוונית schole – בית ספר).

3. איזה מטבע לשון משמעו 'מומחה', 'בקי'?

אפשרות ג: בר הכי. מילולית: בן כך (ארמית). המשמעות: "בן בית" בתחום – בקי ומומחה בו. ומה פירוש המטבעות האחרים? בֶּן פּוֹרָת - כינוי לילד מוצלח (נאמר לפעמים באירוניה); מקורו בברכת יעקב "בן פורת יוסף". בַּעַל בְּעַמָּיו - אדם בעל מעמד. קוֹטֵל קָנִים - אדם פשוט וחסר השכלה.

4. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'מורך לב'?

אפשרות ב: פיק ברכיים. שני הצירופים עניינם מורא ופחד. הצירוף 'מורך לב' מבוסס על הכתוב בספר ויקרא: "וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם... וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף". הצירוף 'פיק ברכיים' מקורו בדברי הנביא נחום: "לֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם וְחַלְחָלָה בְּכָל מָתְנַיִם". המילה פיק קשורה לפועל המקראי הנדיר פָּק ולמילים בפניקית ובאוגריתית, ומשמעה כנראה התנדנדות והתמוטטות.

5. מה פירוש לְמִצְעָר?

אפשרות ג: לכל הפחות. להרחבה

6. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות ב: בעטיו. בְּעֶטְיוֹ פירושו בגללו, באשמתו (להרחבה). שאר המטבעות עניינם 'כראוי', 'היטב'.

7. איזה מטבע לשון אינו מספר איוב?

אפשרות א: רָעָה חוֹלָה. מטבע לשון זה מקורו במגילת קהלת: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (ה, יב), "וְגַם זֹה רָעָה חוֹלָה" (שם טו).

8. מה המשמעות המקורית של הביטוי 'מילה בסלע'?

אפשרות ד: השתיקה טובה מן הדיבור. להרחבה

9. איזה מטבע לשון משמעו 'החליט'?

אפשרות ג: גמר אומר. משמעות המטבעות האחרים: נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ – 'חשב שוב על הדבר', 'שינה את דעתו לאחר מחשבה נוספת'. הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ – 'בָּגַר ונעשה ראוי לנישואין'. סָתַם אֶת הַגּוֹלֵל (או: הַגּוֹלָל) – 'שם קץ לדבר', 'הביא עליו סוף מוחלט'.

10. איזה מטבע לשון יוצא דופן בהגייתו?

אפשרות ב: עָמַד בַּפֶּרֶץ. שאר הביטויים - עֲבוֹדַת פָּרֶךְ, בָּאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ, עִקְבוֹתָיו לֹא נוֹדָעוּ - נהגים בצורות הפסק. על צורות הפסק במקרא ובעברית הבתר־מקראית ראו כאן.

11. איזה מן הביטויים יוצא דופן במקורו?

אפשרות ב: עמד מול שוקת שבורה. הביטויים 'נחבא אל הכלים', 'משענת קנה רצוץ' ו'מעז יצא מתוק' מקורם בתנ"ך. לעומת זאת 'עמד מול שוקת שבורה' מקורו רוסי: בסיפור על דג הזהב מאת פושקין האישה הזקנה לא הסתפקה במתנות החינם שקיבלה מן הדג ודרשה עוד ועוד. בסופו של דבר העניש אותה הדג על תאוותה, לקח את כל מתנותיו והחזיר אותה למצבה הקודם – בקתת אדמה ובחצרה שוקת שבורה. אנשי העליות הראשונות הכירו היטב את פושקין, וכך הביטוי 'עמד מול שוקת שבורה' במשמע 'נשאר בלא כלום', 'נותר במצב גרוע' נכנס גם לעברית.

12. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'אין תוכו כברו'?

אפשרות ב: אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב. שני המטבעות עניינם חוסר כנות. 'בר' בארמית 'חוץ'. 'אין תוכו כברו' פירושו אפוא 'אין פנימיותו כחיצוניותו'.

13. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'יצא בשן ועין'?

אפשרות ג: נמלט בעור שיניו. להרחבה

14. איזה מן הביטויים אינו מקראי?

אפשרות ב: אכל חול. מקור הביטויים האחרים: גועל נפש – "וַתֻּשְׁלְכִי אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּגֹעַל נַפְשֵׁךְ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָךְ" (יחזקאל טז, ה) יצא מהאף – "לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם. עַד חֹדֶשׁ יָמִים, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא..." (במדבר יא, כ) שם עין על – "וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וְאָשִׂימָה עֵינִי עָלָיו" (בראשית מד, כא)

15. איזה מטבע לשון משמעו 'אותיות זעירות'?

אפשרות א: אותיות טל ומטר. אותיות קטנות מאוד מכונות 'אותיות טל ומטר' על שום המילים 'ותן טל ומטר לברכה' הנאמרות בתפילה בימות החורף בלבד, ולכן יש סידורים שהן מודפסות בהם בכתב זעיר. 'אותיות של קידוש לבנה' הן אותיות גדולות ומאירות; 'אותיות פורחות באוויר' – דברים סתמיים, מילים שאין בהן ממש; 'אותיות דרבי עקיבא' – שמו של חיבור מדרשי.

16. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות א: איתרע מזלו. אִתְּרַע מַזָּלוֹ פירושו המילולי 'נשבר מזלו' (איתרע בארמית = נשבר), כלומר מדובר בביטוי בעל משמעות שלילית. שאר המטבעות משמעם חיובי: שָׁפַר חֶלְקוֹ – התמזל מזלו. דָּרַךְ כּוֹכָבוֹ – עלה לגדולה, פָּרַץ וזכה להכרה ולהצלחה. עָלָה בְּיָדוֹ – הצליח.

17. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'לבלי חוק'?

אפשרות ג: לאין מספר שני המטבעות עניינם שפע. להרחבה

18. איזה מטבע לשון קרוב במשמעו למטבע 'קב ונקי'?

אפשרות ד: מעט המחזיק את המרובה. שני המטבעות מציינים דבר מצומצם בהיקפו אך משובח בטיבו. על הביטוי קב ונקי ראו כאן.

19. איזה מטבע לשון מנוגד למטבע 'אבד עליו כלח'?

אפשרות א: לא נס לחו. אָבַד עָלָיו כֶּלַח פירושו 'התיישן מאוד', 'עבר זמנו'. מטבע הלשון מבוסס על ההסבר המקובל לכתוב "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" (איוב ל, ב; למילה כֶּלַח עצמה הוצעו כל מיני פירושים: כוח, רעננות, קציר ועוד). מטבע הלשון לֹא נָס לֵחוֹ מקורו בכתוב על משה רבנו אשר בעת מותו בן מאה ועשרים שנה "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (דברים לד, ז). את הצירוף "לא נס לֵחֹה" מקובל לפרש 'לא איבד את רעננותו', 'נשאר במלוא כוחו ומרצו'. לֵחַ משמעו כנראה לחלוחית, רעננות.

20. איזה מטבע לשון אינו מבוסס על המילה דַּי (מספיק)?

אפשרות א: לֹא בִּכְדִי. כְּדִי היא מילה ארמית אשר נוצרה כנראה מקיצור המילה כְּדִיב, מקבילתה של המילה העברית כָּזָב. להרחבה

21. איזה מטבע לשון יוצא דופן במשמעו?

אפשרות ג: בשום שכל. בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא". 'שׂוֹם' היא צורת מקור של הפועל שָׂם, וכפירושו של ר' אברהם אבן עזרא לפסוק: "שָׂמוּ שִׂכְלָם להבין במקרא". שאר המטבעות עניינם 'בלי כוונה', 'כבדרך אגב', 'בחוסר תשומת לב'.

חזרה לחידון

[post_title] => מה פירוש המטבע ומה מקורו - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-15 23:34:02 [post_modified_gmt] => 2022-09-15 20:34:02 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21239 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מטבע לשון בכל יום – קוטל קנים

קוֹטֵל קָנִים

WP_Post Object
(
    [ID] => 12857
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2015-11-19 09:00:33
    [post_date_gmt] => 2015-11-19 07:00:33
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו'.

המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. למשל:

סבי היה רופא מפורסם במחוז מגוריו, וגם אחיו, שהיה רופא עיניים, לא היה קוטל קנים ורבים שיחרו לפתחו.

kotelקָנֶה הוא צמח ארוך, עשוי פרקים, הגדל על גדות מקווי מים (ביצות, אגמים, נחלים). קוטל קנים הוא מי שמלאכתו לקצוץ קנים, ומאחר שקיצוץ קנים נחשב למלאכה פשוטה שאינה דורשת לימוד, אנו מוצאים בארמית של התלמוד הבבלי את הכינוי "קטיל קני" – 'קוטל קנים' – לאיש פשוט (וברבים: "קטלי קני" – 'קוטלי קנים').

הכינוי מופיע במסכת סנהדרין (לג ע"א) בדיון על שינוי פסק דין שניתן. לפי האמור שם, דיין שטעה בדבר משנה, כלומר פסק בניגוד לכתוב במשנה, יחזור בו. המתדיינים רבינא ורב אשי, מאחרוני האמוראים, מבררים אם גם טעות בדברי חכמים שלאחר תקופת המשנה מחייבת חזרה של הטועה. שואל רבינא "אפילו בדידי ודידך?", כלומר 'אפילו טעה בדברים שלי ושלך'? ומשיב לו רב אשי בשאלה: "אטו אנן קטלי קני אנן?" – 'כלום אנו קוטלי קנים הננו?' ומפרש רש"י קטלי קני "קוצצים קנים ומלקטי עצים", ובמילים אחרות 'האם אנשים פשוטים אנחנו?'. במסכת שבת (צה ע"א) מסופר על רב חמא בר גוריא שנקלע לעיר נהרדעא, שבה היה אחד המרכזים היהודיים החשובים ביותר בבבל. רב חמא נשאל על מלאכות האסורות בשבת, אך תשובותיו לאנשי נהרדעא לא הניחו את דעתם, והם התפלאו על מורהו: "אמרו ליה: רבך קטיל קני באגמי הוה" [= אמרו לו: רבך קוטל קנים באגמים (או באחו) היה], ומפרש רש"י: "חותך קנים מן האגם הוה, לא ידע לפרש משנה". מכאן צמח בעברית הביטוי 'קוטל קנים' לאיש פשוט שאין מתחשבים בדעתו. שימושו העיקרי הוא על דרך השלילה, כגון 'לא קוטל קנים', 'אינו קוטל קנים' לציון אדם מלומד, מי שדעתו צריכה להיחשב. כך למשל ברשימה "איש הסִפון" מ־1931 כתב ביאליק מפי איש הסיפון: "משפחת אשתי הקימה מתוכה אנשי מדע. משפחה מיוחסת היתה בישראל, משפחה גדולה [...]. ואני – כלום סובר אדוני קוטל קנים אנכי? מאן־דהוא? סטודנט הייתי בפקולטה לשפות המזרחיות. מן האוניברסיטה יצאתי לעבוד בצבא. למדתי לקרוא הירוגליפים וכתב היתדות. גם את השפה העברית למדתי – ושכחתיה. למדתי, חי ראשי. הרבה למדתי. חתרתי לקריירה מדעית. ואולם באו ימי המלחמה והמהפכה". [post_title] => קוֹטֵל קָנִים [post_excerpt] => 'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' – המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%98%d7%9c-%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 17:45:09 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 14:45:09 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12857 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

'אדם פשוט וחסר השכלה', 'אדם שאין להתחשב בו' – המטבע רווח על דרך השלילה ('אינו קוטל קנים', 'לא קוטל קנים') במשמעות 'בעל השכלה וידע', 'בקיא בתחומו', 'מקצוען', ובהשאלה 'מצליח בתחומו'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
children swimbath agam

אגם

WP_Post Object
(
    [ID] => 52751
    [post_author] => 32
    [post_date] => 2021-08-03 15:17:05
    [post_date_gmt] => 2021-08-03 12:17:05
    [post_content] => המילה אֲגַם מציינת בתנ"ך מקווה מים מוקף יבשה. היא נזכרת למשל ברשימת מקווי המים שלקו במכת דם במצרים: "קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם" (שמות ז, יט). בספרי הנבואה והחוכמה אגם או אגם מים נקשר עם מצב של שפע ורווחה, בניגוד ליובש ושממה: "יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם" (תהלים קז, לה; ובדומה לכך בישעיהו מא, יח); "וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם" (ישעיהו לה, ז); "הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (תהלים קיד, ח), אך לעיתים גם בהקשר ההפוך: "וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ" (ישעיהו מב, טו).

אגם היא מילה עתיקה המוכרת מכמה לשונות שמיות – באכדית למשל agammu פירושו 'בִּצָּה' או 'בריכה'. יש המטילים ספק במוצאה השֵמי ותולים את מקורה בשוּמרית, לשון לא־שמית שהילכה במסופוטומיה ונורשה מפני האכדית. יש הטוענים כי גם אם לא ברור מוצאה במזרח (שומרית או אכדית) – אין ספק כי משם היא נשאלה ללשונות השמיות המערביות דוגמת עברית וארמית.

במקורות חז"ל באה המילה אגם הן בעברית הן בארמית גם במובן 'אחו', 'סביבת הצומח של האגם': "עובד כוכבים שהצית את האוּר באגם, כל החגבים שבאגם אסורין" (בבלי עבודה זרה לח ע"א) או "אם יהיו כל הימּים דיו וכל האגמים קולמוסים ושמים וארץ יריעות וכל בני אדם לבלרין [=סופרים], לא יוכלו לכתוב חללה של רשות [=ענייניו המרובים של השלטון]" (בבלי שבת יא ע"א). כך גם בביטוי הנודע "קטלי קני באגמא" (בבלי סנהדרין לג ע"א) במובן 'קוצצי קנים באגם' המשמש כינוי לאנשים פשוטים (בימינו רווח תרגומו בעברית "קוטלי קָנים"). נראה שבהוראת 'אחו' יש לפרש את המילה אגם בפסוק "וְהַמַּעְבָּרוֹת נִתְפָּשׂוּ וְאֶת הָאֲגַמִּים שָׂרְפוּ בָאֵשׁ" (ירמיהו נא, לב).

מן המילה אגם נגזרת המילה המקראית אַגְמוֹן במשמעות צמח הגדל על גדות ביצות ואגמים: "הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ" (ישעיהו נח, ה). נראה שזהו צמח רך וכפוף־ראש, אך קשה לקבוע אם אומנם מדובר במין מסוים או בכינוי כללי לצמחייה הסמוכה למקורות מים. בימינו אַגְמוֹן הוא שמם של כמה מיני גומא. אין להתבלבל בין הצמח אַגְמוֹן ובין 'אגמון' שהוא 'אגם קטן' וניקודו אֲגַמּוֹן, וכך אפוא יש לומר: אֲגַמּוֹן החולה.[1]

המילה אגם משמשת גם בשמות בעלי חיים וצמחים אחרים. בתלמוד הבבלי (חולין סב ע"ב) למשל נדונה כשרותם של שני מיני בעלי כנף – תרנגולא דאגמא ותרנגולתא דאגמא.[2] "בר נפחא" הוא עוף מים אחר הנזכר באותו מקור ויש המזהים אותו עם אֲגַמִּיָּה. עוף זה נקרא לעיתים בטעות "אגמית", ואולם אֲגַמִּית הוא השם העברי שניתן לצמח ששמו המדעי Spirodela.

מן המילה אגם נגזר שם הפעולה אִגּוּם (תמורת pooling או ponding) ושם התואר מְאֻגָּם (תמורת pooled), וכן הפועל אִגֵּם, והם משמשים גם בתחום הגאוגרפיה וגם בהשאלה (כגון 'איגום משאבים').

אגם וימה

אף שבפי כול משמשת בימינו המילה 'אגם' תמורת lake (שהתגלגלה מן lacus בלטינית), באשר למינוח המקצועי ניטש ויכוח בין אנשי לשון ומומחי גאוגרפיה. במליאת האקדמיה בשנת תשט"ו ביקש הגאוגרף אברהם יעקב ברוֶר לקבוע את צורת ההקטנה יַמָּה תמורת lake כמונח רשמי.[3] כפי שהעיד, הוא חידשהּ במובן הזה על סמך הצורה "ימתי" (בהוראה מושאלת) בתלמוד הירושלמי (שקלים ה, א; מח ע"ד), וכך נהג בספריו והורה לתלמידיו. ברוֶר דחה את המילה אגם משום שהוראתה במקורות אינה חד־משמעית ולדבריו אין היא אלא ביצה עטורת צמחייה.[4] אף בגרמנית יש שימוש כפול במילה See – בזכר לציון 'ים' ובנקבה לציון 'ימה', וגם בערבית משמש הצמד بَحْر ("בחר") לצד بَحْرَة ("בחרה") לפי אותו היגיון.[5] המילה 'ימה' נכללה ברשימת מֻנְּחֵי גֵיאוֹגְרַפְיָה של ועד הלשון כבר בשנת תרפ"ח על פי הצעת א"י ברוֶר (שהכין את המצע לרשימה זו) ואושרה גם במליאת האקדמיה בדיון בשנת תשט"ו (לעיון בדיוני המליאה). __________________________________

[1] המילה אגם נוטה בנוסח המסורה בשתי הדרכים: בפתח בגימ"ל ובדגש במ"ם (אֲגַמִּים) וגם בשווא בגימ"ל ובלא דגש במ"ם (אַגְמֵיהֶם, אַגְמֵי־). ברם לפי כללי נטיית השם שקבעה האקדמיה ללשון אֲגַם הוא בכלל השמות שהפתח מתקיים בהם בנטייה (ודגש בא באות שלאחריו), בדומה להֲדַס–הֲדַסִּים וזְמַן–זְמַנִּים.

[2] על פי הגמרא אין מדובר בצורת זכר ובצורת נקבה לאותו המין. פוסקי אירופה בימי הביניים זיהו אותם עם עוף אירופי שבימינו נקרא שׂכווי, אך סביר להניח שאמוראי בבל לא הכירוהו. הזואולוג ישראל אהרוני זיהה אותם עם פּוֹרְפִירְיָה, עוף ביצה קטן ממשפחת העגוראים שמצוי גם בבבל ודומה לתרנגולת (באנגלית שמו Swamphen, 'תרנגול ביצה'!).

[3] בעברית אפשר אולי להצביע על הזוג מָלון–מְלונה כדוגמה לשימוש בצורן הנקבה להקטנה, אך כלל לא ברור שהמילה "מלונה" המקראית היא אכן 'מלון קטן', ואולי מדובר בגיוון. כך גם 'גן' ו'גִנה' או 'גַנה' שבמקרא. בימינו אומנם תופסים את 'גינה' כ'גן קטן' אך במקרא סביר שהן גוונים של אותה המילה.

[4] אף היא ידועה מן המקרא וקרובה אל בֹּץ: "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם" (איוב ח, יא). בפירוש רש"י למילה 'אגם' בבבלי תענית (כב ע"א): "מרשי"ק בלע"ז, הסמוך לעיר והוא מלא קוצים", מרשי"ק היא marsh הידועה מאנגלית.

[5] אומנם בערבית המקבילה ל'ימה' היא מילה בנקבה, אך ההקטנה נובעת מן המשקל של המילה ולא מצורן הנקבה.

[post_title] => אגם [post_excerpt] => אֲגַם הוא מקווה מים מוקף יבשה ובתנ"ך הוא נקשר בשפע ורווחה לעומת יובש ושממה, למשל "יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם" (תהלים קז, לה). במקורות חז"ל המילה אגם מציינת גם את 'סביבת הצומח של האגם'. ומה בין אגם לימה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%92%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 08:33:13 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 05:33:13 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=52751 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אֲגַם הוא מקווה מים מוקף יבשה ובתנ"ך הוא נקשר בשפע ורווחה לעומת יובש ושממה, למשל "יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם" (תהלים קז, לה). במקורות חז"ל המילה אגם מציינת גם את 'סביבת הצומח של האגם'. ומה בין אגם לימה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>