הדף בטעינה
על המילה צִפֹּרֶן

במילון
צִפֹּרֶן 1
 (ללא ניקוד: ציפורן)מין | נקבה |
---|---|
שורש | צפר |
נטייה | ציפּורנִים |
הגדרה
- לוחית מתכת מחודדת בקצה העֵט

צִפֹּרֶן 2
 (ללא ניקוד: ציפורן)מין | נקבה |
---|---|
שורש | צפר |
נטייה | ציפורנַיים |
הגדרה
- חומר קרני הצומח בקְצֵה האצבע
צירופים

צִפֹּרֶן 3
 (ללא ניקוד: ציפורן)מין | זכר |
---|---|
שורש | צפר |
נטייה | ציפּורנִים |
הגדרה
- צמח עֶשׂבּוני בעל מפרקי גבעול ופרחים דמויי מסמר ועלי כותרת מצוּיָצים או משוננים (Dianthus) – כמה מיני בר צומחים בישראל וכן מינים רבים של צמחי נוי
- [בצורת יחיד] תבלין המופק מעֵץ ירוק־עד ממשפחת ההדַסיים (שם מיושן: קַרְפּוֹל)

בתשובות באתר

איברים זוגיים שאינם בצורת הזוגי
איברים זוגיים רבים באים בצורת הזוגי, כגון עיניים, ידיים, ברכיים. מדוע אפוא יש איברים זוגיים בצורת רבים רגילה, כגון מרפקים?
המשך קריאה >>


קיץ
WP_Post Object
(
[ID] => 1027
[post_author] => 1
[post_date] => 2012-07-04 14:37:00
[post_date_gmt] => 2012-07-04 11:37:00
[post_content] => "צהרים, חרבוני קיץ, עז האור מנשוא ולא יכיל היום את זהרו... האבנים בשדה קלויות אש וגדרות כתנור נכמרו. אילנות ושיחים נלאו מארוג תחתם את קורי צלליהם. אזלת כל יד וקצרה כל רוח. שדות ומגרשות נִחָרים מְנַשְּׁמִים בתמצית לֵחָם ונראים כעשנים ומרטטים... צל, צל! מי יתן מעט צל." (מתוך ספיח, ח"נ ביאליק)
כמו בימינו, גם במקרא הקיץ הוא עונת שנה המונגדת לחורף. אך בכמה פסוקים אפשר לראות שהמילה קיץ מציינת פירות, למשל: "וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם" (ירמיהו מ, י). מקובל לפרש שמדובר בפירות קיץ ובייחוד בתאנים, כפי שעולה מדברי התוספתא במסכת נדרים: "הנודר מפירות שנה, אסור מכל פירות שנה... הנודר מן הקיץ, אין אסור אלא מן התאנה בלבד. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ענבים בכלל הקיץ" (ד, א–ב). יש הסוברים שהמילה קיץ היא פעולת איסוף התאנים, בדומה לשמות פעולה אחרים במשקל זה, כגון דַּיִשׁ, צַיִד. ואכן המילה באה בתקבולת ל'קציר', כגון "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ" (ירמיהו ח, כ). ברשימת החודשים בלוח גזר (מן המאה העשירית לפנה"ס) נזכר "ירח קץ", שהוא כנראה 'חודש הקיץ'. לפי אחד ההסברים זהו חודש איסוף התאנים, בדומה לחודשים האחרים בלוח המקושרים לפעולות חקלאיות, כגון "ירח קצר" – חודש הקציר.
קיץ במשמעות 'פירות קיץ' נזכר גם בנבואה המפורסמת של עמוס: "כֹּה הִרְאַנִי ה' אלהים וְהִנֵּה כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר: מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס? וָאֹמַר: כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: בָּא הַקֵּץ אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ" (ח, א–ב). "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה.
צורת הרבים של קַיִץ היא קֵיצִים או קְיָצִים (בלי ניקוד: קייצים), ושם התואר הוא קֵיצִי. מן המילה קַיִץ נוצר בלשון חז"ל קַיָּץ, שפירושו כנראה מלקט פירות או תאנים, ובעברית של ימינו חודש שם הצמח קַיֶּצֶת הפורח בקיץ (מוכר בעיקר כעשב שוטה).
מילים חדשות אחרות הקשורות לקיץ נגזרו דווקא מן המקבילה הארמית קַיִט או קייטא. 'קיץ' ו'קיט' הן גלגול של אותה מילה: ה־צ שבמילה העברית וה־ט שבמילה הארמית התפתחו מהגה קדום אחד (הגה שהשתמר בערבית: ﻅ), כמו בצמד המילים 'ציפורן' העברית ו'טפרים' שמן הארמית.
בראשית המאה העשרים הולידה קַיִט את המילים קַיְטָנָה (מקום בילוי בקיץ, מעון קיץ), קַיְטָנִים (נופשים) ואף קַיְטָנוּת: "הקיץ הזה מרובה בקיטנים שבאו לבלות הנה את ימי הקיץ. כל בתי המלון מלאים, והרבה שכרו להם חדרים בבתים פרטיים. ויש לקוות כי במשך הזמן תתפתח פה הקיטנות באפן יפה מאד, וצפת תהפך למעון קיץ במלא משמעות המלים האלה" (דאר היום, י"ד באלול תרפ"ה, 1925). כיום קייטנה היא מסגרת לילדים בימי חופשה – ולא רק בחופשת הקיץ. המילה קיט עצמה קיבלה בעברית החדשה את המשמעות של בילוי ונופש קיציים, למשל בצירוף 'עיר קיט'.
רבים רואים בקיץ תקופה קשה ומעיקה, כתיאורו של ביאליק לעיל וכפי שעולה מן המימרה התלמודית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. אבל אנחנו נאחל ברוח שירו של אריק איינשטיין "הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – קיץ נעים וחופשה מהנה.
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה)
[post_title] => קיץ
[post_excerpt] => "הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – על המילה קיץ.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a7%d7%99%d7%a5
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-06-23 16:01:48
[post_modified_gmt] => 2022-06-23 13:01:48
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1027
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
"הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – על המילה קיץ.
המשך קריאה >>
"צהרים, חרבוני קיץ, עז האור מנשוא ולא יכיל היום את זהרו... האבנים בשדה קלויות אש וגדרות כתנור נכמרו. אילנות ושיחים נלאו מארוג תחתם את קורי צלליהם. אזלת כל יד וקצרה כל רוח. שדות ומגרשות נִחָרים מְנַשְּׁמִים בתמצית לֵחָם ונראים כעשנים ומרטטים... צל, צל! מי יתן מעט צל." (מתוך ספיח, ח"נ ביאליק)
כמו בימינו, גם במקרא הקיץ הוא עונת שנה המונגדת לחורף. אך בכמה פסוקים אפשר לראות שהמילה קיץ מציינת פירות, למשל: "וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם" (ירמיהו מ, י). מקובל לפרש שמדובר בפירות קיץ ובייחוד בתאנים, כפי שעולה מדברי התוספתא במסכת נדרים: "הנודר מפירות שנה, אסור מכל פירות שנה... הנודר מן הקיץ, אין אסור אלא מן התאנה בלבד. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ענבים בכלל הקיץ" (ד, א–ב). יש הסוברים שהמילה קיץ היא פעולת איסוף התאנים, בדומה לשמות פעולה אחרים במשקל זה, כגון דַּיִשׁ, צַיִד. ואכן המילה באה בתקבולת ל'קציר', כגון "עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ" (ירמיהו ח, כ). ברשימת החודשים בלוח גזר (מן המאה העשירית לפנה"ס) נזכר "ירח קץ", שהוא כנראה 'חודש הקיץ'. לפי אחד ההסברים זהו חודש איסוף התאנים, בדומה לחודשים האחרים בלוח המקושרים לפעולות חקלאיות, כגון "ירח קצר" – חודש הקציר.
קיץ במשמעות 'פירות קיץ' נזכר גם בנבואה המפורסמת של עמוס: "כֹּה הִרְאַנִי ה' אלהים וְהִנֵּה כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר: מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס? וָאֹמַר: כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: בָּא הַקֵּץ אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ" (ח, א–ב). "כלוב קיץ" הוא סל של פירות קיץ ויש אומרים תאנים. חוקרים משערים כי הנביא הגה את המילה בצירי – קֵץ, וזאת על פי הגייתן של מילים במשקל זה בפי תושבי צפון ארץ ישראל בתקופתו: יֵן (=יין), זֵת (=זית) וכדומה. הגייה זו נלמדת מן הכתיב "נבל ין" (=נבל יין) בחרסי שומרון (מן המאה התשיעית־השמינית לפנה"ס). לפי הסבר זה המילה קיץ שבצירוף "כלוב קיץ" אינה רק קרובה בהגייתה למילה קֵץ שבהמשך הנבואה, אלא זהה לה.
צורת הרבים של קַיִץ היא קֵיצִים או קְיָצִים (בלי ניקוד: קייצים), ושם התואר הוא קֵיצִי. מן המילה קַיִץ נוצר בלשון חז"ל קַיָּץ, שפירושו כנראה מלקט פירות או תאנים, ובעברית של ימינו חודש שם הצמח קַיֶּצֶת הפורח בקיץ (מוכר בעיקר כעשב שוטה).
מילים חדשות אחרות הקשורות לקיץ נגזרו דווקא מן המקבילה הארמית קַיִט או קייטא. 'קיץ' ו'קיט' הן גלגול של אותה מילה: ה־צ שבמילה העברית וה־ט שבמילה הארמית התפתחו מהגה קדום אחד (הגה שהשתמר בערבית: ﻅ), כמו בצמד המילים 'ציפורן' העברית ו'טפרים' שמן הארמית.
בראשית המאה העשרים הולידה קַיִט את המילים קַיְטָנָה (מקום בילוי בקיץ, מעון קיץ), קַיְטָנִים (נופשים) ואף קַיְטָנוּת: "הקיץ הזה מרובה בקיטנים שבאו לבלות הנה את ימי הקיץ. כל בתי המלון מלאים, והרבה שכרו להם חדרים בבתים פרטיים. ויש לקוות כי במשך הזמן תתפתח פה הקיטנות באפן יפה מאד, וצפת תהפך למעון קיץ במלא משמעות המלים האלה" (דאר היום, י"ד באלול תרפ"ה, 1925). כיום קייטנה היא מסגרת לילדים בימי חופשה – ולא רק בחופשת הקיץ. המילה קיט עצמה קיבלה בעברית החדשה את המשמעות של בילוי ונופש קיציים, למשל בצירוף 'עיר קיט'.
רבים רואים בקיץ תקופה קשה ומעיקה, כתיאורו של ביאליק לעיל וכפי שעולה מן המימרה התלמודית: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ. אבל אנחנו נאחל ברוח שירו של אריק איינשטיין "הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – קיץ נעים וחופשה מהנה.
כתבו: רונית גדיש ותמר כץ
קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => קיץ [post_excerpt] => "הינה בא הקיץ וכולם בים, מתמכרים, מתפנקים, על החול החם" – על המילה קיץ. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%99%d7%a5 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-06-23 16:01:48 [post_modified_gmt] => 2022-06-23 13:01:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1027 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בארבע עיניים – זוגי בתפקיד ריבוי
WP_Post Object
(
[ID] => 827
[post_author] => 1
[post_date] => 2010-06-13 14:11:40
[post_date_gmt] => 2010-06-13 11:11:40
[post_content] => מסתבר שבמצב קדום של העברית היו לכל שם עצם צורת יחיד, צורת זוגי וצורת רבים (מצב זה קיים עד היום בערבית). בחלוף הזמן חדלה צורת הזוגי הסדירה לשמש, וברוב השמות נותרו רק צורת היחיד וצורת הרבים. ואולם בכמה שמות, בעיקר באיברי הגוף הזוגיים, נעלמה מן השימוש דווקא צורת הרבים ואילו צורת הזוגי קיבלה גם משמעות של רבים. וכך אנו אומרים 'בארבע עיניים', 'מרבה רגליים', ויכולים לומר 'הרבה ידיים', 'כל הברכיים' וכדומה.
כדאי לשים לב שלצד צורות זוגי המשמשות לריבוי, יש בשמות אחדים של איברי גוף צורת רבים רגילה, והיא משמשת למשמעות אחרת של השם: שָׂפוֹת (לעומת שְׂפָתַיִם), רְגָלִים (צעדים, פעמים ובהשאלה גם חגים; לעומת רַגְלַיִם), יָדוֹת (לעומת יָדַיִם), כַּפּוֹת (לעומת כַּפַּיִם), עֲיָנוֹת (מעיינות, לעומת עֵינַיִם).
עוד יש לשים לב למקרים שבהם נתקבעה צורת הזוגי לרבים בשמות איברים שאינם זוגיים – ציפורניים (צורה זו מתועדת במשנה), שיניים (כבר במקרא) – ואפשר רק לשער מה גרם לצורות אלו.
בקבוצה אחת של שמות מתקיימות עד היום שלוש הצורות – יחיד, זוגי ורבים. אלה הם השמות המציינים פרקי זמן: שעה–שעתיים–שעות, יום–יומיים–ימים, שנה–שנתיים–שנים, פעם–פעמיים–פעמים. בלשון חכמים לא שימש הזוגי במקרים אלו, ולפיכך אנו מוצאים בספרות חז"ל: שתי פעמים (צירוף המוכר מן ההגדה של פסח), שני שבועות וכדומה. גם שמות המספרים מאתיים ואלפיים הם צורות זוגי, ואילו צורות הרבים הרגילות של מאה ואלף הן מאות ואלפים.
[post_title] => בארבע עיניים – זוגי בתפקיד ריבוי
[post_excerpt] => בכמה שמות, בעיקר באיברי הגוף הזוגיים, נעלמה מן השימוש דווקא צורת הרבים ואילו צורת הזוגי קיבלה גם משמעות של רבים. וכך אנו אומרים 'בארבע עיניים', 'מרבה רגליים', ויכולים לומר 'הרבה ידיים', 'כל הברכיים' וכדומה.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%91%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%a2-%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%99
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2021-04-22 15:00:24
[post_modified_gmt] => 2021-04-22 12:00:24
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=827
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בכמה שמות, בעיקר באיברי הגוף הזוגיים, נעלמה מן השימוש דווקא צורת הרבים ואילו צורת הזוגי קיבלה גם משמעות של רבים. וכך אנו אומרים 'בארבע עיניים', 'מרבה רגליים', ויכולים לומר 'הרבה ידיים', 'כל הברכיים' וכדומה.
המשך קריאה >>


במינוח המקצועי
צִפֹּרֶן (שם צמח)
לרשימה המלאהצִפֹּרֶן
לרשימה המלאה
במבט היסטורי
שכיחות הערך צִפֹּרֶן 1 (ציפורני האצבעות) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0