הדף בטעינה

על המילה צִיֵּן

במילון

 (ללא ניקוד: מציין)
בנייןפיעל
שורשצין/צון
נטייהמצַיֶינת; צִיין, יצַיֵין, לצַיֵין לכל הנטיות

הגדרה

  • מסַמֵן
  • מעיר את תשׂוּמַת הלב
  • מעריך (לשבח, לגנאי וכד')

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

תעודות וציונים - איור

תעודות וציונים

WP_Post Object
(
    [ID] => 1010
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-06-12 10:46:00
    [post_date_gmt] => 2011-06-12 07:46:00
    [post_content] => תעודה

המילה תעודה מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה 'עדות כתובה'. בנבואת ישעיהו היא מקבילה לתורה: "צוֹר [ציווי של צָרַר] תְּעוּדָה, חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי" (ח, טז). ובמגילת רות משמעה חוק, מנהג: "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ וְזֹאת הַתְּעוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל" (ד, ז).

לאורך הדורות, עד לעת החדשה, שימשה המילה תעודה מילה קרובה או נרדפת לתורה, בעקבות דברי ישעיהו.

בספרות החדשה אנו מוצאים את המילה תעודה בהקשרים לא דתיים: 'כְּתַב תעודה' או 'מכתב תעודה' ואחר כך גם 'תעודה' לבדה הם מסמך הנותן אישור מטעם רָשות כלשהי, מסמך עדות. מכאן צמחו בעברית שלנו צירופים דוגמת 'תעודת זהות', 'תעודת שחרור', 'תעודת אחריות', וכמובן גם תעודת המחצית ותעודת סוף השנה של בית הספר.

ומהי תעודת עניות? צירוף זה נשאל לעברית מלשונות אירופה. תעודת עניות הייתה תעודה שניתנה לעניים ונועדה לאשר שאין להם די כסף לשלם חובות. בחלוף העיתים איבד הצירוף את משמעותו המקורית והחל לשמש לציון מעשה או תופעה המעידים על אוזלת יד, חוסר הנהגה וכדומה.

תעודה היא גם עדות – בעיקר כתובה – על אירוע, על התרחשות, על אדם וכדומה. תעודות כאלה משמשות למשל במחקר היסטורי. מן המילה תעודה במשמעות זו נגזר השורש תע"ד: תִּעֵד, תִּעוּד, ומכאן 'סרט תיעודי' לצד 'סרט תעודה'.

מלבד תעודה שתפקידה להעיד – מן השורש עו"ד – אנו מוצאים בספרות העברית של המאה התשע עשרה תעודה שפירושה 'ייעוד' או 'יַעַד'. בשימוש זה המילה נתפסת כגזורה מן השורש יע"ד, על דרך תשועה מן השורש יש"ע. לדוגמה: "תעודת האדם 'לאכול לחמו בזיעת אפו' לא תוכל להיות נחשבת לו לקללה ומאֵרה. העבודה והזיעה נותנין לו בריאות ולב שמח" (דוד גורדון, 1870). ובעברית של ימינו: "החזרת דבר דואר שלא נמסר לתעודתו או הפנייתו למען אחר" (בתקנות דואר ישראל).

ציון

משמעותו היסודית של צִיּוּן היא סימן, כגון 'נקודת ציון', 'ציון דרך'. משמעות זו מקורה בתנ"ך, למשל בנבואת ירמיהו: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים" (לא, כ). גם הפעלים מן השורש הזה עניינם סימון. למשל בהגדה של פסח נאמר: "מלמד שהיו ישראל מצוינים שם [במצרים]", כלומר מסומנים, נבדלים.

בעברית החדשה, בהשפעת הגרמנית והיידיש, נטען שם התואר מצוין במשמעות חיובית: מסומן לחיוב, בולט בייחודו לטובה. מכאן גם הפועל הצטיין המשמש במשמעות חיובית בלבד. מי שמצטיין בלימודיו הוא מי שמקבל ציונים טובים. משמעות זו של המילה ציון – סימון הישגים בלימודים – רגילה כיום לצד משמעותה הכללית – סימן.

גם הפועל צִיֵּן – שמשמעותו היסודית סִמֵּן – התרחבה משמעותו, והוא משמש פועל אמירה בכמה משמעויות, כגון העיר והזכיר, וכן בצירופים 'ציין לגנאי', 'ציין לשבח'.   אנחנו מאחלים לכם תעודות טובות וציונים טובים.

כתבו: רונית גדיש ותמר כץ

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => תעודות וציונים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%aa%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-02-07 13:15:30 [post_modified_gmt] => 2018-02-07 11:15:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1010 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תעודה המילה תעודה מקורה בתנ"ך, ומקובל לפרשה 'עדות כתובה'. בנבואת ישעיהו היא מקבילה לתורה: "צוֹר [ציווי של צָרַר] תְּעוּדָה, חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי" (ח, טז). ובמגילת רות משמעה חוק, מנהג: "וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל עַל הַגְּאוּלָּה וְעַל המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


צִיֵּן
לרשימה המלאה
סטטיסטיקה ( תש"ו, 1946)
צִיֵּן* סִדְרָה בִּדְיָאגְרַמָּה
* במילון המקורי כתוב: צַיֵּן

to plot a series on a diagram
עדכון בניקוד: בְּדִיאַגְרָמָה
טכניקה (תש"ו, 1946)
צִיֵּן מִדּוֹת*
* במילון המקורי כתוב: צַיֵּן מִדּוֹת
מתמטיקה (ת"ש, 1940)
צִיֵּן* (נקודה) (+,0)
* במילון המקורי כתוב: צַיֵּן
עדכון: גם תָּוָה
נגרות (תרצ"ד, 1934)
סִמֵּן מַחְבְּרוֹת הָעֵצִים* , צִיֵּן מַחְבְּרוֹת הָעֵצִים* , צִיֵּן חוֹבְרוֹת הָעֵצִים* , סִמֵּן חוֹבְרוֹת הָעֵצִים*
* במילון המקורי כתוב: סַמֵּן מַחְבְּרוֹת הָעֵצִים
* במילון המקורי כתוב: צַיֵּן מַחְבְּרוֹת הָעֵצִים
* במילון המקורי כתוב: צַיֵּן חוֹבְרוֹת הָעֵצִים
* במילון המקורי כתוב: סַמֵּן חוֹבְרוֹת הָעֵצִים

במבט היסטורי

שכיחות הערך צִיֵּן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>